צו השעה: איכות למשתכן

בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

בנייה ירוקה יעילה יותר אנרגטית, בריאה יותר ואיכותית יותר. אז למה מוצר שמשפיע על הכיס (הדבר השני הכי חשוב) ובריאות המשפחה (הדבר הראשון הכי חשוב) לא מצליח לסחוף את כלל ענף הבנייה?

שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור שתי עובדות שלא ניתנות לוויכוח. הראשונה היא כי ישראל נמצאת בתחילתה של תאוצת בנייה כאשר צורכי הבינוי בישראל מכתיבים כי עד שנת 2023 ייבנו בישראל מעל ל-400 אלף יחידות דיור נוספות, ועד שנת 2035 תסתכם התוספת בכ-1.2 מיליון יחידות חדשות (מספר המהווה כמחצית מכלל הדירות הקיימות כיום). כלומר, מדובר בעלייה של 50 אחוז במספר הדירות בישראל תוך פחות מ-20 שנה!

הילה ביניש צילום: ליאורי אביטן

עובדה שנייה ומשמעותית לא פחות היא כי ענף הבנייה בישראל לא חף מבעיות, בלשון המעטה: 100 אחוז ליקויי בנייה בבניינים החדשים (על פי מחקר של הטכניון ודו"ח משרד הבינוי והשיכון), עלויות תיקון ליקויים מהוות כ-12 אחוז מעלותה של דירה חדשה, 26 אחוז מליקויי בנייה ניתנים למניעה כבר בשלב התכנון ועלייה של 40 אחוז במספר ההרוגים באתרי הבנייה בישראל בשנת 2016 (לעומת השנה שקדמה לה).

בנייה ירוקה נותנת מענה בדיוק לשתי הבעיות המוצפות ויותר. בנייה ירוקה היא ראייה הוליסטית ומתייחסת לתהליכי התכנון, העיצוב והבנייה של המרחב הבנוי. ככזו היא מתחילה עוד בשלב התכנון, לא רק של הבניין אלא של השכונה והעיר, על מנת לבנות סביבות מגורים המספקות איכות חיים גבוהה עם שבילי הליכה ואופניים, תחבורה ציבורית ומרכזים מסחריים וקהילתיים. בבנייה ירוקה משתמשים בטכנולוגיות וחדשנות ומטמיעים כלים שיכולים למנוע את מרבית ליקויי הבנייה ולחסוך לקבלנים ולדיירים עשרות ומאות אלפי שקלים. אותם שימושים בחדשנות וטכנולוגיה גם מייעלים את הליך העבודה ומקצרים אותו משמעותית, וזה עוד מבלי לציין את החיסכון באנרגיה גם לאחר אכלוס המבנים.

ובכל זאת, מדוע הבנייה הירוקה עדיין נתפסת כנישתית ולא כהכרחית? ישנן מספר סיבות. חלקן מבוססות על דיסאינפורמציה (החשיבה המוטעית שלפיה בנייה ירוקה יקרה יותר או פריבילגית) וחלקן נובעות מהיות ענף הבנייה ארכאי ומסורתי שאינו פתוח לשינויים. עד כמה אינו פתוח? ובכן, מרבית משיטות הבנייה הנהוגות היום זהות לחלוטין לאלו משנות ה-50 של המאה הקודמת.

אולם הסיבה המובילה שבגינה הבנייה הירוקה טרם סחפה את המדינה היא היעדר הובלה מדינית והתערבות רגולטורית.

משרד האוצר, למשל, שמוביל את תכנית מחיר למשתכן, לא רואה לנכון לשלב את הבנייה הירוקה כחלק אינטגרלי בתכנית הלאומית, זאת על אף כל היתרונות המוכחים בארץ ובעולם של הבנייה הירוקה. אנחנו במועצה, יחד עם התאחדות בוני הארץ, פנינו לשר האוצר משה כחלון בדרישה להגדיל את מספר הדירות שיימכרו בשוק החופשי במסגרת תכנית מחיר למשתכן כדי שיתאפשר להם לשלב בנייה ירוקה בפרויקטים. הסברנו לו במכתב שבעוד והאצת הבנייה בישראל היא הכרח, חייבים לדאוג גם לאיכות ולא רק לכמות. המגורים צריכים להיות נוחים, ראויים ובטוחים.

מה שבמשרד האוצר כנראה עדיין לא הבינו הוא עד כמה התמריץ הזה הוא חיובי לכל הנוגעים בדבר בלי יוצאים מן הכלל: התמריץ ידאג לתמהיל אוכלוסייה מעורב ומגוון במתחמי הדיור למשתכן; הבנייה הירוקה תוביל להורדת עלויות עבור כל דיירי המבנים והעלות למדינה תהיה בטלה בשישים בזכות החסכונות ארוכי הטווח; והמדינה לעד תירשם כמי שדאגה ונרתמה למען איכות הבנייה, איכות חיי האזרחים כמו גם איכות הסביבה. אולם עד כה השר לא מצא לנכון להגיב לנו על המכתב, וחבל. קיימת כאן הזדמנות נהדרת שעל המדינה לנצל כדי להרחיב באופן משמעותי את הבנייה עבור משפרי דיור, ולהבטיח השקעה נרחבת בבנייה ירוקה בהיקף גדול מאוד.

לצערי, השיח בישראל מוטה כלפי כמות ומחיר ופחות כלפי איכות. ברגע שהשיח מוטה בצורה כזו בכל מקום, הבנייה הירוקה, שהיא נדבך מאוד משמעותי בהקשר של איכות, לא מקבלת מספיק במה וביטוי בחשיבותה וזה בא לידי ביטוי במדיניות הממשלה או למעשה בחוסר מדיניות הממשלה בנושא ובהיעדר ההובלה.

בית הספר רקפות, קרית ביאליק צילום: אלעד גונן

אנו במועצה נמשיך לדרוש יותר השקעה בתכנון, יותר חשיבה על איכות והרבה יותר עשייה וחדשנות שמובילה הבנייה הירוקה כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לא לבנות ירוק. לא למען הסביבה אלא למעננו, התושבים שצריכים גם לדעת שדיור בר השגה צריך ויכול להיות גם איכותי.

זה אפשרי. פשוט להסתכל על הערים שמובילות את התחום הינן ערי פורום ה-15, שם ישנו חיוב הדרגתי של בנייה ירוקה החל ב-2014, הן כמחויבות למתן איכות לתושבים והן מתוך רצון להפחית זיהום עירוני. מעל 1,000 מבנים נמצאים בתהליך וכ-510 מבנים כבר הושלמו. רוב הגורמים שמאמצים את הבנייה הירוקה מתוך רצון ולא מתוך דרישה עירונית הינם בעיקר מבני משרדים ותעשייה הרואים בבנייה ירוקה תו איכות לבניין. המדינה, לעומת זאת, לא רואה לנכון לשלב את הבנייה הירוקה כחלק אינטגרלי במחיר למשתכן.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה