יותר מ־2,000 מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר מדי שנה
ממצאי דו"ח בריאות וסביבה 2017 בתחומי איכות האוויר, עשן טבק סביבתי ומי שתייה: כתבה ראשונה בסדרה
בשיתוף מערכת זירת הבריאות
דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה, שפורסם באחרונה, מסכם גם הוא את השנה שחלפה. הדו"ח סוקר 40 תחומים שונים המחולקים ל־14 קטגוריות שמשפיעות על בריאות הציבור ועל איכות החיים שלנו בישראל. מדובר במסמך חשוב מאין כמותו בהיותו רלוונטי לכל אזרח בישראל. בין השאר, הדו"ח משווה את קצב התקדמות הידע והרגולציה בנושאי בריאות וסביבה בהשוואה לממצאי הדו"ח האחרון משנת 2014.
אז מה מגלה לנו הדו"ח? המצב לא מעודד: מכימיקלים במוצרי צריכה ועד זיהום אוויר במבנים – כשליש מיעדי הטיפול בסכנות הסביבתיות לבריאות הציבור נזנחו מאז 2014. ב־13 מתוך 40 התחומים שנבדקו (איכות האוויר, איכות אוויר הפנים, עשן טבק סביבתי, גורמים כימיים במי שתייה, קולחים, חומרי הדברה, מזהמי מזון כימיים, כימיקלים במוצרי צריכה, ניטור ביולוגי, קרינה בלתי מייננת, שינויי אקלים, תכנון, אוכלוסיות רגישות) נמצא כי חלה התקדמות מועטה או שלא חלה התקדמות כלל מאז הדו"ח הקודם.
"אנחנו רואים תחומים שבהם יש שיפור ומאמצים מצד גופי הממשלה להתמודד עם האתגרים, כדוגמת הטיפול בסכנות הקרינה הבלתי מייננת, או ההתמודדות עם זיהום האוויר" צילום: sm-ekb2005/Pixabay
"מאז פרסום הדו"ח האחרון", אומרת ד"ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה, "אנחנו רואים תחומים שבהם יש שיפור ומאמצים מצד גופי הממשלה – ובעיקר משרד הבריאות – להתמודד עם האתגרים, כדוגמת הטיפול בסכנות הקרינה הבלתי מייננת, או ההתמודדות עם זיהום האוויר. מצד שני, אנחנו רואים תחומים שבהם לא חלה התקדמות מספקת, והציבור עדיין נמצא בסיכון משמעותי. כך למשל, בהיקף הכימיקלים המסוכנים במוצרי צריכה שיש בכל בית בישראל, או בסיכונים הבריאותיים המתרבים סביב פרויקטי מגורים, כגון תחנות דלק".
להערכתך, כיצד ניתן לקדם נושאים אלה בעתיד?
"בשנים הקרובות האתגרים שהממשלה והאזרחים צפויים להתמודד איתם בהיבטים אלה, ילכו ויתרבו, ובהתאם – כל גופי הממשלה הרלוונטיים צריכים לשים דגש מקצועי נרחב על שיפור מערכי הניטור, איסוף הידע וקבלת ההחלטות במטרה להגן על בריאות הציבור".
לנשום עמוק? על איכות האוויר שלנו
בנושא איכות האוויר חלה הפחתה ניכרת של פליטות מזהמי אוויר, אולם איכות האוויר עדיין לא עומדת ברמה הנדרשת. אמנם ניכר שיפור משמעותי בהיקף המחקר והידע על זיהום האוויר בישראל, ואושרה תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, אך נמדדו רמות גבוהות מדי של אוזון PM2.5, PM10, גופרית דו-חמצנית ותחמוצות שמהוות סיכון בריאותי, בייחוד לאוכלוסיות רגישות, כגון ילדים וקשישים. בכל שנה נרשמים למעלה מ־2,000 מקרי מוות המיוחסים לזיהום אוויר.
ובכל זאת, היו גם התקדמויות משנת 2014. להלן המרכזיות שבהן:
עדכון ערכי יעד ותקני איכות אוויר – הושגה התקדמות משמעותית (בנזן, 1,3-בוטדיאן, קדמיום, פורמלדהיד, כספית וטריכלורואתילן).
הושגה התקדמות בכיסוי המרחבי של רשת תחנות ניטור איכות האוויר ובהיקף המזהמים הנדגמים; נוספו שמונה תחנות לניטור איכות אוויר והוחל ניטור של שני מזהמים נוספים (פחמן שחור ו־PM1) ב־2016.
הושגה התקדמות מסוימת בהורדת ריכוזי PM10, חנקן דו-חמצני וגופרית דו-חמצנית באוויר, וכן הייתה ירידה קלה בריכוזי PM2.5.
עשן טבק סביבתי: מתוך דו"ח בריאות וסביבה 2017, פרק 3
עשן טבק סביבתי: מעשנים יותר, אוכפים פחות
האתגר המשמעותי ביותר בנושא צמצום חשיפת הציבור לעשן טבק סביבתי בישראל קשור לעובדה שלמעלה מ־20% מהאוכלוסייה הבוגרת הם מעשנים (22.7% – על פי סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל 2017-2016). כידוע, המרחב הציבורי שלנו אינו נקי מעשן טבק, למרות החקיקה האוסרת על עישון במקומות ציבוריים (חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983).
בארבע השנים החולפות חלה התקדמות משמעותית בהגנה על ילדים מפני חשיפה לעשן טבק סביבתי בבתי ספר (העישון בבתי הספר נאסר מפברואר 2016), וכן התקדמות מסוימת באיסוף נתונים ארציים על שכיחות אסתמה וניטור ביולוגי בבני אדם. יחד עם זאת, אכיפת החקיקה האוסרת על עישון במקומות ציבוריים מוסיפה להיות אתגר גדול. עדיין, בבתי הספר האיסור על עישון אינו נאכף ואין דרישה חוקית לתלות בתחומם שלטי "העישון אסור".
דו"ח משרד הבריאות משנת 2015 מדגיש את הכישלון המתמשך של הרשויות המקומיות והחברות הציבוריות לאכוף את החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. כך לדוגמה, בשנת 2016 נדרשה רכבת ישראל לשלם שישה מיליון שקלים במסגרת תביעה ייצוגית בגין אי אכיפת איסור העישון על הרציפים בתחנות.
בסופו של יום, ללא אכיפה על ידי הרשויות המקומיות ובהיעדר שינוי בנורמות חברתיות שירתיע מפני העישון, רוב הציבור בישראל ממשיך להיות חשוף לעשן טבק סביבתי.
למעלה מ־20% מהאוכלוסייה הבוגרת הם מעשנים צילום: Alexas_Fotos/Pixabay
הסיכונים בהתפלת מי שתייה
מי השתייה בישראל ייחודיים בשל השיעור הגבוה של מים מותפלים במערכת האספקה הארצית (למעלה מ־50%). בדו"ח בריאות וסביבה בישראל 2014 צוין כי האתגרים העיקריים הקשורים לניהול מערך מי השתייה נגעו בהבנת ההשפעות הפוטנציאליות של ההתפלה על צריכת מינרלים ועל בריאות הציבור, הבנת ההשפעה של הפסקת ההפלרה במים והגבלת רמות העופרת בחומרים הבאים במגע עם מי השתייה.
בשלוש השנים שחלפו, למרות ההתקדמות בחקר השפעות המחסור במגנזיום וביוד עקב צריכת מים מותפלים, עדיין אין תכנית להוספת יוד למים מותפלים מחשש לנזק האפשרי המיוחס לצריכת יוד גבוהה. לנוכח ממצאים חדשים על שכיחות המחסור ביוד בקרב ילדים ונשים בהיריון, פרסם משרד הבריאות המלצות להוספת יוד למלח שולחן ולמלח המשמש לאפיית לחם.
עם זאת, חלה התקדמות משמעותית בהגבלת תכולת העופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה (דרישות חדשות ייכנסו לתוקף עבור חלקים לא-מתכתיים בשנת 2018 ועבור חלקי מתכת בשנת 2019), וכן התקדמות משמעותית בהקמת מאגר מידע מרכזי על כימיקלים במי שתייה.
ככל שחלקה היחסי של האוכלוסייה הצורכת מי שתייה מותפלים ממשיך לגדול, גובר הצורך בשיח קבוע בין קובעי המדיניות על הדרכים למזער את הסיכונים הפוטנציאליים לבריאות הציבור הקשורים להתפלה ולצריכת מינרלים מופחתת.
