מימוש זכויות רפואיות: מדוע הישראלים לא טורחים לברר האם מגיעה להם זכאות?

לא מעט ישראלים המתמודדים עם קשת רחבה של מחלות ומגבלות (בין היתר סוכרת, כולסטרול גבוה, בעיות לב, בעיות אורטופדיות ודלקות מסוגים שונים) ממשיכים בשגרה נורמטיבית, עובדים ומתפרנסים, כשהם כלל לא מודעים לכך שמגיעות להם זכאויות והטבות שונות מהמדינה על רקע מצבם הבריאותי. יותר מכך, מרבית האוכלוסייה לא טורחת אפילו לברר את המידע הנחוץ ומעדיפה להימנע מכל אינטראקציה עם גופים כדוגמת ביטוח לאומי, מס הכנסה ומשרדים ממשלתיים.

"לרבים מהישראלים אין מושג ולו קלוש, באשר לנושא החשוב הזה של מימוש זכויות רפואיות", מציין ד"ר יהושע גושן, מומחה לרפואה תעסוקתית, "כמי שמכיר את הנושא מקרוב, אני מעריך כי פחות מ־50% מאלו הזכאים לקבלת הקלות כאלו ואחרות, פונים להגשת תביעה למימוש זכאותם מול הגופים הרלוונטיים. נכון, אנחנו חיים בעולם מתקדם כשבלחיצת כפתור פשוטה ניתן לקבל הסבר וסיוע, אבל דווקא האוכלוסייה שזקוקה לו היא זו שפחות חשופה אליו היות והיא פחות טכנולוגית. אני בטוח שאילו הזכאים היו יודעים מראש על הזכויות והתגמולים המגיעים להם, התמונה היתה שונה".

ד"ר גושן מדגיש גם את הרתיעה הקיימת מכל התמודדות מול המערכת הבירוקרטית: "קיימת אצל אנשים חרדה מכל ענייני הבירוקרטיה והם מעדיפים במודע שלא להיכנס אליהם – זה עוד לפני שבכלל הבאנו בחשבון שהליך למימוש הזכויות הרפואיות הוא הליך לא פשוט, הדורש הרבה מאוד סבלנות".

 שוברים את הסטיגמה

"מדובר בתופעה בממדים שקשה להסביר", מציינת גם שלומית וולך, מנכ"לית חברת פסגה ומומחית בתחום הזכויות הרפאיות, "אני רואה את זה יום יום בשטח ובמספרים גדולים – וזה עוד רחוק מהמספר האמיתי של אלו הזכאים להקלות או הטבות. מה יש לומר, בכל הנוגע למימוש זכויות רפואיות יש בציבור הישראלי חוסר ידע ואנטי מוחלט, אנשים פשוט לא רוצים להתעסק בעניין הזה. ההנחה בקרב רבים מהישראלים היא שמי שלא נמצא בסיטואציה בריאותית קיצונית, לא זכאי לשום הקלות או הטבות – וזו בפירוש תפיסה שגויה שמונעת מאנשים לייצר שינוי חיובי בחיים שלהם. כאן למעשה אנחנו נכנסים לתמונה, התפקיד שלנו הוא לפזר את הערפל ולסייע לאנשים לעבור את התהליך באופן אופטימלי עד לקבלת הזכויות המגיעות להם".

מעבר לחוסר הידע וחוסר הרצון להיחשף לתחום הזכויות הרפואיות, מסבירה וולך כי "קיימת בארץ סטיגמה שלילית במיוחד בכל הקשור לנושא של הוצאת אחוזי נכות. יש פה עניינים של אגו ופגיעה בתדמית, אנשים לא רוצים שיחשבו שהם מסכנים – ובמקום לעזור לעצמם, מעדיפים להדחיק ולהתעלם מהמצב. לאלמנט ההסברתי יש חשיבות גדולה. אנשים צריכים לנטרל את רעשי הרקע ולא לפחד מכניסה לפרוצדורה בירוקרטית. אנחנו רוצים שאנשים יידעו שהם לא לבד ושיש מי שמלווה אותם בתהליך הזה. כניסה של ידיים מקצועיות, עתידה לפשט ולהנגיש עבורם סיטואציה בירוקרטית מורכבת. מניסיוננו בפסגה, ברגע שאדם מפנים שהתהליך הזה הוא לטובתו, הוא משנה גישה ויוצא להיאבק על מה שמגיע לו".

שלומית וולך, מנכ"לית חברת פסגה צילום: אופירה שושן

בהקשר הזה חשוב להדגיש כי לזמן ולעיתוי בפנייה למימוש הזכויות הרפואיות יש חשיבות גדולה. "אנשים לא ממהרים לברר באשר לזכויות הרפואיות המגיעות להם עד שהמצב כבר לא סובל יותר דיחוי, וזה שורש הבעיה", מפרטת וולך, "צריך להבין: אנשים שלא ניגשו בזמן אמת לעשות בדיקות ולאבחן את מצבם, לא יוכלו מעל גיל מסוים לקבל חלק מהקצבאות, גם אם הם עומדים בקריטריונים. מעבר לזה, אם לאדם מסוים זכאי להטבות מדוע להמתין ולא לפעול למימושם? המסר שלנו ברור: מי שלא יפעל היום עלול בסופו של דבר להישאר קירח מכל הכיוונים".

אפיון התיק, בניית פרופיל והגשת תביעה

אז איך עובד התהליך בפועל? השלב הראשון הוא שלב התחקיר ואפיון התיק, במהלכו נבנה ללקוח פרופיל בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית שלו, הסטטוס המשפחתי, היקף ההכנסות ונתונים נוספים. כמובן שבמסגרת זו גם נערכת ללקוח בדיקה רפואית מקיפה אצל רופא מומחה בהתאם לבעיה הבריאותית ממנה הוא סובל. לאחר קבלת הדיאגנוזה הרפואית, מתורגמת הלקות הבריאותית לאחוזי נכות. "כך למשל, כאשר מגיע אלינו אדם עם סוכרת אנחנו בודקים מהי דרגת המחלה ומאילו עוד סיבוכים הוא סובל בעקבותיה", אומרת וולך, "לא פעם תחת הליקוי המרכזי של סוכרת עשויים להתגלות ליקויים בריאותיים נוספים שמעלים את אחוזי הנכות ומתוגמלים בעוד זכאויות והטבות".

לאחר שמתקבלת תמונת הנתונים המלאה נדרשת קבלת החלטה האם מדובר במקרה המצדיק מהלך של פנייה לקבלת הטבות וזכאויות, או שאין סיבה לכניסה להליך הבירוקרטי. "האחריות שלנו היא לעשות את הסינון המקצועי בין כל מקרה ומקרה", מדגישה וולך, "שיהיה ברור: לא כל מקרה מוביל לתביעה. קורה לא פעם ולא פעמיים, שאנחנו ממליצים ללקוחות שלנו להימנע מהליך בירוקרטי שרק יגרור בזבוז מיותר של זמן, מאמץ וכסף".

עוד מוסיפה וולך: "במידה ומדובר במקרה שלדעתנו ניתן להתקדם איתו הלאה, אנחנו מקבלים החלטות בשני מישורים מרכזיים. המישור האחד: תחת איזו נישה נאפיין את אותו לקוח – נפגע עבודה, נכות כללית, מחלת מקצוע, החזרי מס, פטור ממס, קצבת ניידות או קריטריון אחר. המישור השני: בפני איזה גוף אנחנו נפעל להגיש את התביעה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, חברות הביטוח, משרדי ממשלה או מוסד אחר. חשוב שכל אדם שניצב לפני פרוצדורה כזו יידע לקראת מה הוא הולך, ואנו מקפידים בין היתר לערוך לו תדרוך יסודי לקראת מפגש עם הוועדות הרפואיות, להכין עבורו את תיק המסמכים ולצייד אותו בחוות הדעת הרפואיות הרלוונטיות. להצגת המקרה בפני אנשי הוועדות הרפואיות בצורה עניינית, יסודית ומנומקת יש חשיבות רבה באשר להחלטה שתתקבל האם לדחות לקבל את התביעה או לדחות אותה. בסופו של דבר לקחנו על עצמנו משימה: להוביל אנשים בים הבירוקרטי הסוער לחוף מבטחים, ונהיה שם עבורם כדי לסייע להם לשפר את איכות חייהם".