קרבות אגו בשוק הגז: התביעה התמוהה של תמר ודלק קידוחים

סימני התחרות הראשונים במשק הגז הישראלי, מאז התקבלה ההחלטה על מתווה הגז, גררו ביום חמישי האחרון את השחקנים העיקריים בענף למאבק מורכב שכולל "ירי בתוך הנגמ"ש" בין השותפות במאגר תמר.

ביום חמישי האחרון שותפות הגז ישראמקו - שהשליטה בה מיוחסת לקובי מימון, הגישה תביעה נגד השותפה הישראלית הכי ותיקה שלה - דלק, שבשליטת יצחק תשובה. ישראמקו, יחד עם תמר פטרוליום, דור חיפושי גז ואוורסט תשתיות, הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה להקפיא את זכייתה של שותפות לווייתן במכרז הגז האחרון של חברת החשמל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", שותפות לווייתן זכתה החודש במכרז החדש של חברת החשמל לאספקת גז טבעי בין 2019 ל־2021. היקף המכרז קטן יחסית לעסקאות שהמשק המקומי מורגל בהן, והמסגרת שלו כוללת אספקה של כ־4 מיליארד מ"ק גז טבעי בעלות כוללת של עד כמיליארד דולר.

באופן מפתיע, הצעות התמחור למכרז - אליו נגשו רק תמר ולווייתן - היו זהות, ברמה של כ־4.8 דולר ליחידת חום. כך שחברת החשמל יכולה היתה לרכוש את כל הגז ממאגר תמר, או את כולו ממאגר לווייתן, או לפצל ברמה כזו או אחרת את הרכש בין שניהם.

בעתירה שהוגשה הועלו מספר דרישות. הראשונה, להצהיר שהחלטת ועדת המכרזים של חברת החשמל בדבר זכיית שותפות לווייתן במכרז היא פסולה. השנייה, להחזיר לוועדת המכרזים את כל הנתונים ולהורות לה לשקול אפשרויות אחרות, או להורות על ביטול המכרז. במקביל הוגשה בקשה להוצאת צו ביניים שמונע מחברת החשמל להתקדם עם המכרז, ולא לחתום עליו סופית. בין הנימוקים בגינם מבקשות העותרות לעצור את המכרז, הטענה שנפלו בו פגמים חמורים, ובראשם - שחברת החשמל הוסיפה, בדיעבד, אמות מידה חדשות למכרז, כך שבמקום התמקדות רק בנושא התמחור, נוסף שיקול של "גיוון מקורות אספקה". כלומר, רכש גז חדש שלא ממאגר תמר, ספק הגז היחיד למשק הישראלי נכון לעכשיו.

בסביבת דלק קידוחים לא מבינים מה התביעה הזו אמורה לשרת. על פי הערכות, מדובר בכך שישראמקו כבר הצהירה שתחלק למשקיעים שלה את כל יתרת הרווחים לחלוקה, בהיקף של כ־5 מיליארד שקל, כאשר חצי מהם כבר חולקו בפועל והיתר יועבר לאורך השנים עד סוף 2020. לפיכך, הפסד של כמיליארד דולר עלול ליצור פגיעה בחלוקת הרווחים, כיוון שללא לווייתן חברת החשמל היתה רוכשת את הגז הזה מתמר.

תשובה תובע את עצמו

מעבר לתביעה ולתוצאותיה שיתבררו ככל הנראה בבית המשפט, ניתן לראות כי אכן מתווה הגז הממשלתי נכנס לתוקף, אבל המצבים שהוא מייצר הם לכל הפחות מוזרים. כך למשל, אם מחברים את האחזקות של העותרות במאגר תמר, אזי הרף שמגיעים אליו הוא כ־53% מכלל המאגר. אולם בשל אחזקות עקיפות שיש לדלק קידוחים גם בתמר פטרוליום (4%), אחת הנגזרות של העתירה היא שדלק קידוחים למעשה תובעת את עצמה.

בשני המאגרים מחזיקות דלק קידוחים ונובל אנרג'י האמריקאית - 51% במאגר תמר, 85% במאגר לווייתן.

משותפות לווייתן סירבו להתייחס לעתירה, ואילו מחברת החשמל נמסר בתגובה לעתירה שהיא "ניהלה הליך תחרותי בהתאם לכל דין, לאספקת גז טבעי במטרה להוזיל את עלות רכש הגז, ולהגדיל את הזמינות, האמינות והביטחון האנרגטי באספקת גז".

קובי מימון, יצחק תשובה צילום: אוראל כהן, משה בנימין

בחברת החשמל רומזים למעשה, שמקור התביעה קשור לאגו של המתחרים במכרז אשר מתקשים לקבל את ההפסד, ומוסיפים התייחסות חריפה. "עם סיום ההליך, ורק לאחר שלא זכתה בו, העלתה שותפות ישראמקו, ביחד עם שותפים נוספים במאגר הגז תמר, טענות כנגד ההליך ותוצאותיו. הטענות נבחנו ונדחו אחת לאחת על ידי החברה באופן מנומק וסדור בהיותן משוללות כל בסיס", נמסר מחברת החשמל.

מתווה הגז הממשלתי נמצא כרגע בתקופת ביניים עד להתייצבות זהות השחקנים שלו בשוק. המתווה גובש תחת מחאה ציבורית בשנת 2015 בתחילת כהונת נתניהו עם תוקף של אחת משלוש אפשרויות: שש שנות תחולה, יציאה של דלק ממאגר תמר עד אמצע 2021(עד היום היא מכרה רק שליש) או חיבור מאגרי כריש ותנין שמתוכנן לאמצע 2021.

אם בוחנים את לוח הזמנים ואת המהלכים במשק שהתרחשו עד היום, מגלים שהסבירות שדלק תצא מתמר תתרחש כבר שנה הבאה. הדבר הופך את ישראמקו לבעלת הבית העיקרית במאגר תמר עם אחזקות של 28.75%, מצב חדש שהיא לא היתה מורגלת בו מאז החלו החיפושים שם ב־2009.

המאבק על צנרת הגז

המחלוקת בין דלק לישראמקו אינה הראשונה שנרשמה מתחילת השנה. שני הגופים הסכימו לפתוח את חוזה הגז המקורי (והבעייתי) של חברת החשמל ולהקפיא את המחיר לשלוש שנים, זאת בתמורה להרשאה מצד חברת החשמל לצרוך פחות גז, או במילים אחרות לפנות מקום בצנרת ההולכה היחידה שיש.

המציאות הזו הולידה ויכוח פנימי בין דלק וישראמקו מה לעשות עם המקום שהתפנה בצנרת - האם לייעד אותו למכירות לשוק המקומי הרווי וחסר הביקוש המשמעותי לגז, שאולי יתרחב ואולי לא, או לייעד אותו לייצוא למצרים, ממנו ירוויחו בעיקר דלק ונובל אנרג'י. הסיבה: שתי האחרונות אמורות לייצא למצרים גם גז מלווייתן, שם ישראמקו אינה נוכחת. מכירה של גז למצרים תתפוס גם מקום בצנרת הלאומית של חברת נתיבי גז, שיבוא אולי על חשבון ישראמקו.

ואם כל זה לא מספיק, אחרי המחלוקות הללו שני הגופים אמורים לשתף פעולה בייצוא גז למצרים עם ניסיונות הזרמה כבר בחודש הבא. זאת תחת חוזה ענק שאמור להעביר מתמר למצרים כ־32 מיליארד מ"ק לאורך העשור הבא ובהיקף כספי (הכנסות משוערות) של כ־7.5 מיליארד דולר.

עד כמה הצדדים יתנהגו בשיקול דעת ויחליטו שהכסף שווה יותר מהאגו? ימים יגידו. בינתיים בחברת החשמל ובשותפות לווייתן ממשיכים להתקדם לחתימה סופית של ההסכם כאילו התביעה של ישראמקו כלל לא נולדה.