ועידת ניו יורק
גלעד לוטן: "כשמסתכלים על הדאטה שמאחורי המידע, קל מאוד להבחין בין האמיתי למזויף"
לוטן, סגן נשיא חברת באזפיד, אמר בוועידת כלכליסט בניו יורק, כי "את הדאטה ברשתות חברתיות, למשל, קל מאוד לזהות את החשבונות והעוקבים המזויפים"
"אני רוצה לדבר על הדרך שבה אנו משתמשים בדאטה כדי להבין מידע (הכוונה היא לניתוחי ביג דאטה, להבדיל מהמידע שמגיע למשתמשי הקצה. ה"ר). לבאזפיד יש קהל עצום שחי בסביבה מזוהמת מבחינת מידע, וחובתנו היא לסייע לו לדעת במה הוא יכול לבטוח", כך אמר גלעד לוטן, סגן נשיא חברת באזפיד (BuzzFeed).
"אני חוקר מידע וכשמסתכלים על הדאטה שמאחורי המידע, קל מאוד להבחין בין האמיתי למזויף. כשבוחנים את הדאטה ברשתות חברתיות, למשל, קל מאוד לזהות את החשבונות והעוקבים המזויפים. סוגיית העוקבים המזויפים היא מעניינת כי רכישת עוקבים מזוייפים יכולה להועיל למותג: כשמתשמשים מסתכלים כמה עוקבים יש לך הם מניחים שככל שהמספר גדול יותר כך אתה מקור מהימן יותר.
גלעד לוטן, סגן נשיא חברת באזפיד צילום: אוראל כהן
"אני רוצה להציג שתי דוגמאות לכך שדאטה עוזר לך להבין ולזהות מידע אמיתי. הראשונה היא האשתגים פופולריים (tending בטוויטר). בימי מחאת וול סטריט למשל אנשים האשימו את טוויטר שהוא מצנזר את המפגינים ואת ההאשתג שלהם. אבל כשמתסכלים על הדאטה הפנימי רואים את שההאשתג היה פופולרי מאוד, הוא פשוט לא זכה לנסיקות בולטות בתקופת זמן קצרה כמו האשתגים אחרים באותה תקופה.
"דוגמה אחרת היא אנליזה שהרצתי על המלחמה בין צהל לחמאס בה זיהיתי שתי קבוצות קיצוניות ונפרדות מאוד. כמעט תמיד כשמנתחים אירוע ואת התגובות עליו, רואים פולריזציה גדולה מאוד. במקרה הזה היה מדובר בטיל של צה"ל שפגע בבית ספר של האו"ם. כשבוחנים את המידע רואים שני נרטיבים שונים מאוד. הצד הפרו-ישראלי התמקד בכך שהיו טרוריסטים בבית הספר. בצד השני המוקד של הכתבות הוא על האזרחים שנהרגו. שני הצדדים נכונים, אבל כל אחד מתמקד במשהו אחר ולגמרי
מתעלם מהשני.
"אם אנחנו מתמקדים רק במידע מזויף אנחנו מפספסים משהו חשוב מאוד וזה פרופוגנדה: לדחוף מישהו לכיוון מסוים על ידי התעלמות מחלק מהמידע. הניתוח שלנו זיהה גם נקודה אסטרטגית בתחום הזה: עמדות האמצע שמביאות את כמות המידע הגדולה ביותר ומקבלות תשומת לב מצד אנשים משני הצדדים.
"אלה נובעים משני גורמים שונים. הראשון הוא הומופוליה (homophily) – הנטייה של אנשים להעדיף קרבה לאנשים שדומים להם. השני הוא הדרוג האלגוריתמי – מערכות המלצות שמפלטרות את המידע שהן מציעות למשתמשים בהתבסס על תחומי העניין שהלם. אמזון למשל עושה את זה מצוין, אבל מה קורה כשזה מגיע לחדשות ולכיסוי חדשותי? כשזה מכתיב את העבודה העיתונאית עצמה בהתאם למה שקהל הקוראים שלהם רוצה.
"התפקיד שלנו באקוסיסטם הזה הוא לספק שלל נקודות מבט – לכן כשאנחנו מכסים אירועים אנחנו מספקים נקודת מבט חיצונית ומוסיפים גם "כך אנשים מגיבים לזה", סיכם לוטן.
