רוית דום עיני: "אנחנו רוצים לחנך את הילדים להיות יזמים"

"כשאני חושבת שעל מערכת החינוך של היום שאלה אחת עולה בי שוב ושוב - האם בתשע"ח מערכת החינוך מותאמת לעולם המודרני?", כך פתחה את דבריה רוית דום, מנכ"לית רשת עמל, בוועידה הכלכלית לאומית 2017 של "כלכליסט". "נכון שהילדים שלנו לא מרפרפים בספרים ומסתכלים באנציקלופדיות, ויש להם מחשבים בכיתה. הוויקיפדיה החליפה את האנציקלופדיה והאייפד את הנייר. אבל הילדים שלנו עושים אותו דבר כבר 50 שנה".

לדברי דום, "העתידן תומאס פריי מעריך שעד 2030 עשרות משרות תעלמנה ויהיו משרות חדשות שאנחנו לא יכולים לדמיין אפילו, כמו מעצב מזון בתלת ממד. אז איך מלמדים תלמידים להיות מוכנים למקצועות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מה הם יהיו? איך יוצרים תלמידים חושבים, יצירתיים ומוכנים לשינויי ואיך מכשירים מורים לחשיבה חדשנית כזו ומה תפקידה של מערכת החינוך בעולם החדש".

דום המשיכה: "תפיסת העולם שלנו בעמל היא פשוטה - אנחנו עוסקים בחינוך ולא בדקלום. יש לנו תפקיד אחד עיקרי - לחנך את הנוער בדרך של יצירתיות, יזמות ושיתוף. ילדים שחווים הצלחות אבל גם כישלונות במילה אחת - הופכים להיות יזמים. לתת להם ארגז כלים אמיתי, שידעו לנתח את החומר ולא רק לשנן, לעבוד בקבוצה ולא רק לבד. דרך חשיבה של העולם העסקי ולא של העולם הישן. להעצים את התלמידים ולעזור להם להכיר את הערך של עצמם וכשמסיימים את בי"ס יכירו במסוגלות שלהם".

רוית דום עיני, מנכ״לית רשת עמל צילום: נמרוד גליקמן

דום אמרה כי אם מערכת החינוך רוצה לחשוב לטווח הארוך היא צריכה לחשוב בדפוס שונה מזה שהכרנו. "אם תעצמו את העיניים ותדמיינו את הכיתה שלכם תראו כיתה ישנה עם ריהוט מתפורר. תלמידים שמקבלים את המידע והמורים הם צינור להעברתו. בעמל שברנו את קירות הכיתה והקמנו מרחבי יזמות וחממות טכנולוגיות. מרחב צבעוני מלא בכריות ופופים עם תלמידים שמחליפים רעיונות, בוחרים איפה לשבת, מעורבים ואכפת להם. אין כיתות סגורות בעמל ואין מורים במובן הקלאסי. המורים מנחים את התלמידים ללמוד בעצמם. הם לומדים בצוות פר פרויקט ומשתמשים באמצעים טכנולוגייים. עם כל תלמיד מגיעים ליתרונות היחסיים שלו. יצירתיות דורשת יצירתיות בכל הרמות , מסביבת הלמידה לשעות הלא שגרתיות ועד לשיטת הלמידה ומרכזי היזמות".

דום סיכמה: "נקודה נוספת היא החיבור של מערכת החינוך לעולם האמיתי. אי אפשר ללמד תיאוריות מתוך ספרים שבהם יש פתרון בסוף הספר כמו אצל בני גורן, אלא צריך ללמוד מהבעיות בשטח. לכן כשמדובר בחינוך יזמי לא נשארים בין כתלי בית הספר. כמו תלמידי ליידי דייויס בירושלים שפיתחו רובוט מציל חיים שמתחבר לכיסא גלגלים. הם נסעו לבי"ח ופגשו ילדה עם שיתוק מוחין, דיברו עם הרופאים, המשפחה והצוות ובדקו כם את הצרכים הרגשיים, חשבו איפה יכולים להקל עליה ובנו רובוט שמופעל באמצעות פקודות קוליות".