ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024
ועידת Mind the data גג עמוד

האתיקה של האלגוריתמיקה או למה כותבי הקוד זקוקים לקוד אתי

האם בני האדם צריכים להציב גבולות לטכנולוגיה של ביג דאטה או שאפשר להחיל אותה על כל רחבי החיים. מו"ל כלכליסט בוועידת Mind the Data 2017

יואל אסתרון 09:3127.11.17
הרכב האוטונומי מציב כידוע את דילמת הגשר: לדרוס אמא עם תינוק בעגלה או חבורת קשישים שעושה טאי-צ'י, או אולי להקריב את עצמך ולעוף מעבר לגדר אל הנהר וכך להציל חיים, אבל לא את החיים שלך. לדילמה הזו כבר ברור שכותבי קוד לא יספיקו. צריך כפר שלם כדי לכתוב קוד לרכב האוטונומי – פילוסופים של מוסר, סוציולוגים של תרבות, כמרים ורבנים, רגולטורים, מחוקקים, אנשי ביטוח, מומחים לתורת המשחקים; כנראה גם פוליטיקאים. רק אלוהים יודע מה יעשה הרכב האוטונומי בזמן אמת על הגשר. השאלה היא האם כותבי קוד מאמינים באלוהים או באלגוריתמיקה.

 

לקריאת הכתבה בגרסה אנגלית לחצו כאן 

 

בינתיים, עד שנגיע לגשר, צריך לדבר על האתיקה של האלגוריתמיקה. כותבי הקוד זקוקים לקוד אתי לא רק בשביל המכונית האוטונומית, אלא בכל תחומי הביג דאטה. הדילמה הגדולה של הביג דאטה היא האם בני האדם צריכים להציב גבולות לאלגוריתמיקה או שאפשר להחיל אותה על כל רחבי החיים האנושיים. אני מקווה לשכנע אתכם שצריך להציב גבולות.

 


 

אתר התחקירים העצמאי פרו-פובליקה חשף לפני כחודשיים שפייסבוק מציעה למפרסמים לטרגט את המסרים שלהם לקהלים שיש להם עניין בשאלה "איך לשרוף יהודים" או "מדוע היהודים הורסים את העולם". פייסבוק ומארק צוקרברג בכבודו ובעצמו התנערו מהזוועה הזו בקלילות בטענה שלא עובדי פייסבוק אחראים לה, אלא המכונה המחוללת הצעות למפרסמים. בקיצור, האלגוריתם אשם. האלגוריתם אחראי. אבל מי אחראי על האנשים שכתבו את הקוד. האם אין זו הוכחה שכותבי הקוד זקוקים לקוד אתי?

 

תוכנות לזיהוי פנים – Facial Recognition - קיימות היום בנמלי תעופה ובמקומות אחרים לאיתור טרוריסטים. אבל היי, למה לזהות רק טרוריסטים? הפרצופים שלנו הם קומודיטי. אפשר אולי להתאים לפרצופים שלנו הרגלי קניות בקניון, העדפות קולינריות ברשתות מזון מהיר, מכונית, ביטוח בריאות. חוקרים בסטנפורד מצאו השנה שתוכנת מחשב שסרקה כמויות גדולות של פרצופים אנושיים מסוגלת לזהות בדיוק גבוה מאד של כ-80 אחוזים פרצופים של הומואים ולסביות. בארצות הברית המחקר הזה עורר סקרנות מעטה ושיח אקדמי מתון. אבל תוכנה כזו בידיו של משטר איסלמי עם סובלנות קלושה יותר לקהילה הלהטב"ית עלולה להיות קטלנית. ואם כך, האם כתיבת התוכנה הזו והפצתה היא עדיין לגיטימית?

 

ביג דאטה מאפשרת דירוג - Scoring - של בני אדם. בתחומים רבים קיבלנו מזמן בהכנעה ובאדישות את ה-Scoring שלנו. אשראי, כמובן. ביטוח, בטח. אנחנו כבר מזמן רכוש נטוש, פיונים במגרש המשחקים של התאגידים הגלובליים. קומודיטי של מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, סרגיי ברין, ג'ק מא. אנחנו חלק מחבילות פרסום מטורגטות. אנחנו לא צדים הזדמנויות לטיול הבא שלנו. אנחנו הטרף של שתי ענקיות – פרייסליין ואקספידיה על שלל המותגים שלהם מבוקינג עד אגודה.  

יואל אסתרון, מו"ל כלכליסט יואל אסתרון, מו"ל כלכליסט צילום: אוראל כהן

 

זה לא חדש. ב-2011 או 2012 הלקוחות של וולמארט התלהבו מהאפליקציה "Store Item Finder", שסייעה להם למצוא את המוצרים ברחבי החנות. אז עוד לא הבנו את הרעיון – כשאנחנו מחפשים את שישיית הבירה המועדפת עלינו אנחנו המוצר – וולמרט לומדת אותנו, רואה איפה אנחנו מסתובבים, האם אנחנו קונים אימפולסיביים, איך אפשר להעמיס עוד ועוד על העגלה שלנו.

 

היום האפליקציה הזו נראית נאיבית, בתולית, ביחס ליכולות של 2017. היום אנחנו מבינים שאנחנו כבר מדורגים, מסווגים, ממויינים, מאובחנים, מנוטרים מכף רגל ועד ראש, לא רק בשרתים של מי שרוצה למכור לנו משהו. שירותי ביטחון ואכיפת חוק פולשים לחיינו בלי חשבון כדי לבדוק אם אנחנו מסוכנים; פוליטיקאים לומדים אותנו בשביל הבחירות הבאות; בנקים קובעים מה הסיכוי שלנו להחזיר הלוואות; חברות ביטוח מעריכות את הבריאות ותוחלת החיים שלנו.

 

בסין עשו עוד צעד – תוכנית ה-Social Credit System שלהם קובעת דירוג כללי המשלב את כל מה שהם יודעים על האזרח – מה הוא קונה, איפה הוא גר, כמה חברים יש לו ברשת, הכול. זה לא פרק בעונה השלישית של "מראה שחורה". זה החיים עצמם. בסין. 

 

דירוג אנשים. בסין זה כבר קורה דירוג אנשים. בסין זה כבר קורה צילום: Techinasia

 

בינתיים, עד 2020 , תכנית הדירוג היא פיילוט וולנטרי, לכאורה. אפשר כמובן להישאר מחוץ למטריקס, לא לקנות אונליין, לסגור את הפרופיל ברשתות החברתיות וכו', אבל אז השאלה היא מה קורה לאנשים בלי ניקוד. מי ייתן להם עבודה? מי ישכיר להם דירה? מי יסתכן לתת להם אשראי? מי יתחתן עם מישהו שאין לו ניקוד?

 

 

בהיסטוריה האנושית, האתיקה נוטה לדדות אחרי הטכנולוגיה, אבל אולי עדיין לא מאוחר להכניס אתיקה לאלגוריתמיקה. במלים פשוטות – אנחנו חייבים להציב לה גבולות. על אלה מתחומי חיינו אפשר להחיל ולהכיל אותה, ואיפה היא לא לגיטימית, לא מוסרית, לא שוויונית, לא אנושית.

 

איך נעשה את זה?

 

אנחנו יכולים ליזום רגולציה מידתית שתגביל את היכולת לאסוף עלינו נתונים, להפיץ את הנתונים האלה, ולהשתמש בהם בלי הגבלה כמעט. מול עוצמתם של שלטונות עריצים ומול כוח הטריליונים של גוגל, פייסבוק, אמזון, עליבאבא וכל השאר, דרושה התלכדות של מחוקקים וממשלות. זו לא גישה ריאקציונית, אלא צורך חיוני של הדמוקרטיות להתגונן בפני התקפה זדונית וחסרת תקדים על יסודותיה. אנחנו צריכים לומר בקול ברור: עד כאן. אנחנו חייבים לדרוש מנבחרי הציבור להילחם במי שמשתמש בטכנולוגיה בלי מעצורים.

 

למשל, כדי לעצור את התרחבות האלגוריתמיקה לכל תחומי החיים, אנחנו חייבים להתנגד כבני אדם ל-Scoring כוללני שלנו כבני אדם, נוסח הפיילוטים שסין משחקת בהם, ובמיוחד ל-Scoring בתחומים חיוניים כמו בריאות ורפואה. כפי שהמדע עצר אחרי שכפול הכבשה דולי, רגע לפני השכפול האנושי, כך הטכנולוגיה של הביג דאטה חייבת לעצור לפני סוגים מסוימים של Scoring. הסכמנו להיות הכבשים של ענקי הפרסום. אנחנו לא יכולים להסכים להיות בני אדם עם דירוג של אלפא, ביתא, גמא. אלא אם כן אנחנו מסכימים מראש לחיות בחברה דיסטופית נוסח "עולם חדש, מופלא" של אלדוס הקסלי. כי אם נחיה בעולם כזה – מי יבטיח לנו שלא נהיה האפסילונים שלו – האנשים שנוצרו כדי לבצע מטלות נחותות?

 

באווירה אופטימית זו, אני רוצה לפנות את הבמה לאנשים שחיים ויוצרים עולמות נפלאים בביג דאטה עם בקשה צנועה. בפראפרזה על ג'ון קנדי - אל תשאלו מה הביג דאטה יכול לעשות בשבילכם, תשאלו איך אתם יכולים לעשות עם הביג דאטה שלכם את העולם טוב יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x