הסטארט-אפים החרדיים כבשו את ועידת ניו יורק

חרדים שלא רק עובדים, אלא גם הקימו ומובילים חברות הייטק חדשניות ופורצות דרך, נחשבים בישראל ליוצאי דופן.  אבל דווקא במרחק של חצי יום טיסה, בניו יורק, רחוק מהבית, הם הופכים מעוף מוזר לנורמה. כאן, הרבה פחות לראות נדיר חרדים עובדים, בפרט בתחומים כמו טכנולוגיה ויזמות. לכן, מה שבעבור ישראלים יכול היה להיתפס כאירוע מיוחד – עשרה יזמים חרדים מציגים את הסטארט-אפים שלהם – בניו יורק זה נתפס כמשהו נורמלי הרבה יותר. 

האירוע, "דמו דיי" של הסטארט-אפים שפעילים במחזור הנוכחי של האקסלרטור קמא-טק, נערך במסגרת Mind The Tech NY2018 – ועידת ניו יורק השנייה של "כלכליסט", בנק לאומי והמשרד לירושלים ומורשת. את האירוע פתח ינון אלרואי, הנספח המסחרי של ישראל בניו יורק שאמר: "יש לנו קטר בתעשייה הישראלית - תעשיית ההייטק. אהרון אהרון ורשות החדשנות עושים הרבה כדי לשמור את הקטר הזה בתנועה. לא כל האוכלוסיות בישראל משתתפות בתעשייה זו באופן שווה. רק יוזמות כמו זו של קמאטק, ויוזמות אחרות של הממשלה ושל ארגונים שלא למטרת רווח, מביאות לכך שיותר חרדים ואנשים מאוכלוסיות נוספות הופכים לחלק בתעשייה זו".

היה זה האירוע האחרון אמש, אבל האולם היה מלא עד אפס מקום. נכון, לא הזיקה העובדה שקודם למצגות דיברה על הבמה אשת העסקים ומחברת רבי-המכר רנדי צוקרברג, אבל לא פחות מכך ניכר שהיה צימאון אמיתי לשמוע מה מבשלים היזמים הישראלים. העובדה שהם חרדים היתה בעבור רבים מהנוכחים רק הערת צד חסרת חשיבות.  

הסטארט-אפיסטים שפעילים בחממת קמא-טק צילום: אוראל כהן

וזה לא מפתיע, כי אם מישהו חושב שסטארט-אפים חרדים עוסקים בתחומים כמו תורה ושמירת מצוות הוא מנותק מהמציאות. הסטארט-אפים החרדים עוסקים בתחומים שאינם שונים מאלו של סטארט-אפים אחרים, ומתעסקים הן בסוגיות רחבות כמו סייבר ובינה מלאכותית והן בהתמודדות עם סוגיות יומיומיות.

כמו, למשל MilkStrip שהקימו החוקרות ממכון ויצמן והאמהות, ד"ר אביטל בק וד"ר הדס שץ-אזולאי. "אין כמעט אמא מניקה שלא מתמודדות עם החרדות האלו", אמרה בק. "האם התינוק יונק מספיק חלב? האם הוא מקבל את כל התזונה שהוא צריך ואוכל טוב?" הפתרון של שתי החוקרות: סטריפ בדיקה מיוחד שעליו יש לטפטף רק טיפה אחת של חלב כדי לקבל תובנות שונות על איכותו ורכיביו. ההברקה האמיתית היא האופן שבו מוצגות למשתמשת תוצאות הבדיקה. האם לא צריכה לזהות את התוצאות לפי שינוי הצבע שעל הסטריפ, אלא לצלם אותו באפליקציית המובייל שתבצע אנליזה ותציג המלצות תזונתיות מותאמות אישית. "תינוק ממוצע שותה 10 גלונים של חלב בחודש. בואו נהיה בטוחים מה הוא אוכל".

מימין ד"ר הדר שץ-אזולאי וד"ר אביטל בק צילום: אוראל כהן

אחד הסטארט-אפים המפתיעים שהציגו באירוע, Screenshot, נולד במפגש של המייסד, יונתן גרוס, עם דמות לא צפויה: קים קרדשיאן-ווסט. היתה לה בעיה שלא עניינה אותי ברמה האישית, אבל היתה מענייינת מבחינה טכנולוגית", הוא סיפר. "הרבה מעריצים רוצים לרכוש את הבגדים שהיא לובשת, אבל רובם לא נגישים למשתמש הממוצע כי הם יקרים או נוצרו בעבורה בהזמנה מיוחדת. פעמים רבות כשעוקבים אחרי כוכב מדיה חברתית, התלבושת שהם לובשים לא נגישים לאדם הממוצע. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה מבוססת למידת מכונה וחיפוש ויזואלי כדי להפוך כל פריט שרואים בטלפון למשהו שאפשר לקנות".

כל מה שצריך לעשות הוא לקחת סקרינשוט מאינסטגרם, להעלות לאפליקציה שמזהה את הפריטים ומספקת קישור מקוון לרכישת פריטים זהים או דומים במחיר סביר. "כל אחד יכול עכשיו להתלבש כמו כוכב הוליוודי", אמר גרוס. "אנחנו עושים את זה באמצעות למידת מכונה, ראיית מכונה ועיבוד שפה טבעית. יצרנו תשתית שמשתפרת ככל שיותר אנשים משתמשים בה".

לא מעט מהסטארט-אפים מפתחים מוצרים שנועדו להתמודד עם בעיות יומיומיות. לדברי מייסד Quay, יוסי רבינוביץ', 75% מתושבי ארה"ב לא יכולים לקבל שירותי משלוח מהיום להיום כי הם גרים בפרברים. הפתרון של החברה? רשת משלוחים מבוססת P2P. "כל חברות המשלוחים עובדות על משלוח ישיר מנקודה לנקודה. אבל רשת מבוזרת היא יעילה הרבה יותר", הוא אמר. "כל נהג לוקח חבילות רק צעד אחד קדימה – מתחנת דלק לתחנת דלק. האימפקט הראשון הוא גידול דרמטי במספר הנהגים האפשריים. ונהג שנוסע מיעד א' ל-ב' יכול להעביר חבילות שיצאו מיעדים אחרים ומגיעים ליעדים אחרים. יצרנו חבילות מאובטחות עם קודי QR ושבבי RFID שמאפשרים לעבד חבילות מהר באמצאות מכונות מיוחדות שיותקנו בתחנות דלק. הפתרון שלנו יאפשר להעביר חבילה מניו יורק לפילדלפיה ב-4 שעות ותמורת 7 דולר בלבד".

בעיה אחרת, שרלוונטית יותר בארה"ב, היא מציאת מורה נהיגה מתאים. "הדרך שבה רוכשים מיומניות השתנתה מאוד", אמר מייסד ומנכ"ל 2Drive, אלי ממן. "שפות לומדים בדולינגו, מוסיקה ביוטיוב. אבל בארה"ב יש תחום שלא נגעו כבר מאה שנה – לימודי הנהיגה. ההורים שם מלמדים את הילדים, זה גם לוקח זמן וגם גורם למערכת יחסים לא תקינה מול הילדים. ושיעורי נהיגה עם מורה מקצועי יקרים שם". הפתרון של 2Drive: אפליקציה אינטואטיבית להזמנת מלווה נהיגה. "המלווים שלנו נבדקים לפני שהם נכנסים לתת שירות, וגם ההורה הוא צד בתהליך. יש לו מקום באפליקציה ויכול לראות את השירות אונליין", הסביר ממן. "אנחנו נותנים פתרון גם להורים, שמתפנה להם יותר זמן, וגם לילדים שכל הזמן טרודים במתי יוכלו לעשות שיעור נהיגה".

בשביל ממן, הפיצ'ינג היה רק ההתחלה של היום. "אחרי שירדתי מהבמה", סיפר, "פנו אליי נציגים של חברת המימון BSD TWO, והזמינו אותנו לפגישה במשרדים שלהם עוד באותו הערב. בפגישה הם הציעו שיתוף פעולה, שבמסגרתו ישולבו באפליקציה אופציות מימון של לימודי הנהיגה לתלמידים, וכן לקניית הרכב ולביטוח. זה משהו שלא קיים היום בשוק. סיכמנו את שיתוף הפעולה בו במקום, ולהערכתם הם ישקיעו בין 2 מיליון ל-3 מיליון דולר בשילוב יכולות המימון".

אלי ממן צילום: דנה קופל

היו גם פתרונות שמיועדים למגזר העסקי. אברהם אורבך מגדיר את המוצר של Webbing Labs כמערכת הפעלה לקבוצות. "כלים כמו ווטסאפ, אימייל או לוח שנה, בנויים לשימוש של אחד על אחד ועובדים מצוין לצורך זה", הוא הסביר. "כשמדובר על קבוצות בין 30 עד 40 אנשים שיש צורך ביותר מפלטפורמה אחת כדי לנהל אותם. חייב להיות פתרון יותר טוב, וזה מה שעשינו. במקום שש או שבע אפליקציות כדי לנהל קבוצה, אפשר לעבוד רק עם וובינג". הפלטפורמה שפתחה החברה מכניסה תחת גג אחד את כל הפיצ'רים שכיום נמצאים בכלים נפרדים – מסרים מידיים, שיתוף קבצים ותמונות, פוסטים ארוכים, לוח שנה, קביעה ואישור אירועים משותפים – ומוסיפה להם יכולות ניהול משתמשים מתקדמות שמאפשרת למנהלי הקבוצה להעביר מסרים במרוכז ולמשתמשים לתקשר ישירות ופרטנית עם חברי הקבוצה האחרים.

רוני רנדל, מייסד ומנכ"ל Knowledg Works, הציג מוצר נוסף לשוק העסקי: מערכת ניהול פרויקטים מסוג חדש. לדבריו, למערכות האלו יש מחסור משמעותי: הן עושות עבודה מצוינת בהצגת המשימות שצריכות להתבצע, אבל לא מסוגלות לעדכן מנהלים על המצב בזמן אמת, אלא אם מעדכנים אותן ידנית ללא הפסקה. "אנחנו רוצים לבנות מאגר ידע לארגון שלא מצריך עדכון ידני", הסביר. המערכת מתבססת על שיחות עסקיות שמנהלים העובדים באימייל. באמצעות יכולות בינה מלאכותית (AI) שפיתחה, מסוגלת המערכת לזהות מידע רלוונטי בשיחות הפנים החוץ ארגוניות, ולהשתמש בו על מנת לעדכן את התקדמות פרויקטים ולהתריע על הזדמניות עסקיות או איומים אפשריים.

רוני רנדל צילום: אוראל כהן

היזמית הסדרתית רותי מרגלית הקימה את החברה הראשונה שלה בגיל 25, וזו מעסיקה כיום כ-150 עובדות חרדיות. החברה החדשה שלה, Membit מעסיקה רק 10 עובדים, אבל צפויה לגדול משמעותית לאור התחום שבו היא עוסקת: צ'טבוטים. לדבריה, חרף היתרונות הרבים התחום לא מיצה עדיין את הפוטנציאל שלו. "אם ארגון רוצה ליצור צ'טבוט הוא צריך לעבור תהליך ארוך: להגדיר את ממשק המשתמש ואופן העבודה, לבחור פלפטורמה מתאימה, ליצור כלי API שיתחברו למערכות הארגוניות ועוד זה תהליך שנמשך 15 חודש. Membit פותרת את הבעיה באמצעות מערך של עשרות בוטים מבוססי AI שפיתחה החברה. "ארגון צריך רק לבחור את הבוטים שהוא רוצה, להגדיר המערכת הארגונית שהוא משתמש בה, להוסיף שורת קוד אחת לאתר שלו וזהו – יש לו בוט עובד", אמרה.

רותי מרגלית צילום: אוראל כהן

חברות אחרות עוסקות בהארד-קור של הטכנולוגיה. Galileo הוותיקה שהקים אליהו אריאל מתמודדת עם הבעיה המורכבת של הטמעת יכולות זיהוי מיקום במוצרים חומרה זולים ודלים באנרגיה. "אנחנו מציעים פתרון שיבטל את הצורך בשימוש בשבב מיוחד לעיבוד אותות GPS, שעולה כ-2 דולר, לטובת פתרון תוכנה שיעביר את יכולות העיבוד לשבב הראשי של המכשיר". לחברה יש כבר לקוחות משלמים, ובראשם סמסונג ו-LG, והיא הדגימה את הפתרון שלה בתערכות המובייל MWC שנערכה בפברואר בברצלונה.

אליהו אריאל צילום: דנה קופל

לא מעט סטארט-אפים חרדים פועלים בתחום הסייבר הלוהט, כמו L7 Defense של ישראל גרוס, שמפתחת פתרונות סייבר שמבוססים על האופן שבו פועלת מערכת החיסון של הגוף, או Anomalee של אסתר יהודית שיצרה פלטפורמה שחוזה מתי ואיפה תתרחש מתקפת סייבר.

אסתר יהודית צילום: אוראל כהן

חברה נוספת, Joku של מנדי קוריץ, מחברת מצלמות אבטחה קיימות של בתי עסק למאגר מידע ומאפשרת לכלל הציבור לקבל ממנו מידע, בעוד ש-Reflectiz שהקים ישראל גורט, שנחשב לאחד מ-20 ההאקרים הטובים בעולם, מספקת פתרונות בתחום הפאבלישינג המקוון. CauseMatch של יוסף ברנשטיין מפתחת את מה שהיא מגדירה כדור הבא של גיוס כספים מקוון לעמותות.

והיה גם יוצא דופן אחד, עידו ליפשיץ, מנהל הפיתוח עסקי החילוני של CognitiveID, שהקים ההאקר החרדי שלמה נרקולייב. "כשאני חוזר הביתה, הכלב שלי יודע מיד מי אני. אבל המכשירים שלנו לא יכולים לדעת את זה", הוא אמר. הפתרון של החברה נועד להחליף פתרונות זיהוי קיימים כמו סיסמה או אימות דו-שלבי. לחברה יש מנוע מבוסס AI, שעושה שימוש במשתנים שונים כדי להרכיב פרופיל לזיהוי המשתמש. אלו כוללים משתנים פיסיולוגיים כמו איך משתמש עובד עם מקדלת ועכבר, או מחזיק ונוגע במסך טלפון. שנית, איזה סוגי מכשירים הוא משתמש בהם – המחשב הקבוע בבעבודה, בבית, הסמארטפון. המערכת מזהה את סוגי המכשירים. כל משתמש עושה שימוש באפליקציה בצורה שונה והחברה מנתחת איך הוא עובד באפליקציה ספציפית. יישום הטכנולוגיה לא דורש שימוש בחומרה נוספת או התקנת תוכנה מיוחדת, והיא משולבת בצורה טבעית באפליקציות קיימות. בין לקוחות החברה נמנים סמסונג והבנק הבינלאומי הראשון.

עידו ליפשיץ צילום: אוראל כהן

בישראל, יזמים חרדים הם היוצא הדופן, המוזר. אבל בניו יורק, זה היה דווקא הבחור החילוני ונטול הכיפה שבלט על רקע הכיפות השחורות. ואם לשפוט לפי מה שראינו כאן, לא רחוק היום שגם בישראל יזמים חרדים לא יהיו יוצאי הדופן אלא חלק מהכלל. כל כך רגילים שאפילו לא מבחינים בהם. או כמו שאמר מייסד ומנכ"ל קמא-טק מוישי פרידמן בסוף האירוע: "לא רחוק היום שיהיה לנו שטייטאל של סטארט-אפים חרדים בישראל. ונשאיר גם קצת מקום לחילונים".