עופרה שטראוס: "אין מחיר שבו אהיה מוכנה למכור את החברה"

״אין מחיר שיגרום לי למכור את שטראוס. אני מרגישה שזכיתי בשליחות של עשייה שאין לה מחיר. הבחירה של תנובה ואסם וחברות נוספות, נגעה להחלפת הבעלות, אבל החברות נשארו בישראל. אצלנו נושא הבעלות, זאת שיחה מהיום שילדים עומדים על הרגליים. מדברים אצלנו על האחריות של בעלי המניות ועל חשיבות האחריות הבין דורית", כך אמרה היום (ב') עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, בשיחה עם עמיר קורץ, סגן עורכת שוק ההון ב"כלכליסט" בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן.

שטראוס הוסיפה כי החיבור של החברה המשפחתית לישראל הוא חלק מהווית החברה: "אני מייצגת את בני הדור השלישי של בעלי המניות של שטראוס, אבל אני דור ראשון בת לאם ניצולת שואה ואבא שעלה בגיל שנתיים מגרמניה ויש משהו בהחלטה שלהם להיות קשורים לחקלאות ולתעשייה מבוססת חקלאות, משום החלטה להיות קשורים למדינה. זו הבנה של בחירה חזקה שנשארים פה בישראל וצריך לבנות את המדינה. תעשייה היא שבונה ערים ויש השפעה קשה על עיר כשנסגרת בה תעשייה. זו אחריות שמלווה אותי כל לילה".

שטראוס סיפרה עוד על המהלכים לשילוב בני הדור הרביעי בהנהגת הארגון. לדבריה, "אנחנו משקיעים הרבה מאוד יחד עם היועצים הכי טובים בעולם ללמד את הדור הרביעי על אחריות ועל העסק כדי שיום אחד הם יהיו הבעלים הגאים של שטראוס. אנחנו פועלים שהדור הבא של בעלי המניות יהיה גאה בחברה. זה מה שמייצר את האופציה להמשכיות". בשונה מחברות שנמכרו לגופים בינלאומיים, בשטראוס בחרו להכניס שותפים לתחומי הפעילות השונים, ולדברי עופרה שטראוס, "עשינו הרבה צעדים שבסיס החברה יישאר בישראל ועדיין החברה תהיה בינלאומית וגם נסחרת בבורסה. זה מייצר שקיפות ומחויבות. יש לנו שותפים בציבור, דרך קרנות פנסיה, מוסדיים, חברות ביטוח שמייצגות כל אחד שחי במדינה. היכולת לנהל שותפות מתחילה מיכולת משפחתית להיות שותפים. זאת תרבות ארגונית שמעודדת שותפות עם קיבוץ בדרום הארץ כמו גם עם חברה מובילה בברזיל וזה מאפשר לנו לעשות את כל מה שחולמים לעשות. ולעשות את זה יותר טוב כך שהכחול לבן שלנו מסתובב בעולם".

מימין: עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס ועמיר קורץ, סגן עורכת שוק ההון ב"כלכליסט" צילום: צביקה טישלר

"חשבנו שאנחנו חברה טובה, זה לא יכול להיות"

שטראוס העידה כי המחאה החברתית שהתעוררה ב-2011 היתה "אירוע מכונן" בחיי החברה: "המחאה החברתית שהחלה עם מחנה אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב ועברה לעסוק גם ביוקר מחירי המזון ובמיוחד בקוטג׳, התעוררה בהמשך בעקבות פוסט שעסק בפערי המחיר בין מילקי בישראל למעדן חלב דומה בגרמניה. עבור שטראוס, מדובר בארוע המכונן בחיה המקצועים. בכל הקריירה שלי, זה האירוע הכי משמעותי. ביום שישי אחה"צ, פתאום כל הטלפונים צלצלו ואמרו לי שיש אוהלים בחוץ. חשבתי שכיוון שאנחנו חברה טובה, זה לא יכול להיות".

שטראוס ממשיכה: "יצאתי כמו שאני עם מכנסים קצרים וחציתי את הכביש לשאול אם לא התבלבלו בכתובת. ישבנו 4 שעות לשיחה והדברים ששמעתי על מה המשמעות של המחיר של המוצרים על היכולת של המוחים לצרוך חלחלו אלי. למרות שהמכירות שלנו לא ירדו בתקופה ההיא, מבחינתי זה היה פספוס שאנחנו, הקשובים, לא ראינו את זה קורה".

לדברי שטראוס, "האוהל אמר לי 'לא לעולם חוסן' וזה דבר ששמעתי מאבי מילדות. מאז אנחנו במסע בלתי פוסק להחזיר אמון הציבור.זה היה הכישלון שאני נושאת. כמו מדליה שלא הייתי רוצה לקבל שוב. אנחנו עובדים בכל המובנים, כדי לשמוע באמת, והיום קל יותר לשמוע, לא צריך להגיע לרוטשילד כדי שנשמע מה חושבים עלנו. זה כואב ולא נוח, אבל למדתי שעדיף לשמוע ולהשתנות בזמן".

לייצר מנהלים

שטראוס נחשבת לאורך שנים כחברה שמקדמת מנהלים מתוך הארגון. יחד עם זאת רואה החברה שינוי בסוג המנהלים העתידיים. "כשמדברים על מנהיגות, אחד הדברים שהדירקטוריון אחראי עליו זה לראות שיש לנו את האנשים המתאימים בתפקידים המתאימים. אנחנו מאוד גאים להיות מיצרני המנהלים במדינה ואנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד וזה חלק משמעותי מהדירקטוריון שלנו. המנכ"ל הנוכחי (גדי לסין, נ"ק) מכהן כבר 8 שנים ועשינו פרופיל ניהולי חדש וראינו שמשהו השתנה. החלק הכי משמעותי הוא שהמנכ"לים לא נבחרים רק לפי תוצאות אלא יכולתם להיות הפנים שלנו. המנהלים מחוייבים להיות 30%-40% מהזמן עם כל בעלי העניין וזה סוג ופרופיל אחר למנכ"לים שנראה יותר ויותר בעתיד". עוד ציינה שטראוס כי "הדור הבא של המנכ"לים יהיו אלה שיהיו מסוגלים לעמוד בפני עדות בסנאט".

שטראוס הוסיפה "אנחנו מבינים שלא תמיד נוכל לגדל את כולם ודואגים שתהיינה יותר נשים. היתה לי זכות לעבוד עם ארז ויגודמן שלקח את החברה להיות בינלאומית ולעבוד עם גדי שצנח בארגון וציון בלס. זה לזכותו של ארז ויגודמן שהצלחנו להביא מנכ"ל מבפנים ואני לא רואה מצב שהנושא הזה של מחליף, לא מהווה שיחה עם המנכל מיומו הראשון התפקיד. אם יש לי חלום הוא שביום שאעזוב את הכסא, תהיה חבורה שתקח את שטראוס לעתיד".