100 ימים של סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בדמוקרטיה
כשההתקפות על התודעה שלנו יתגברו והשקרים והמניפולציות ישתוללו ברשתות החברתיות, העיתונות החופשית חייבת להיות קו ההגנה האחרון לקראת הבחירות. דברים של מו"ל כלכליסט בוועידת התחזיות 2019
לפני מספר חודשים, בעיצומם של ימים מתוחים מאוד, האקרים עלומים ניסו לזרוע מבוכה ולהצית אש בין אישים מרכזיים בצמרת הביטחונית של ישראל. ההאקרים הקימו בכישרון רב אתר מתחזה לאתר לגיטימי ושתלו בו ידיעה כוזבת ומכפישה. התחכום שלהם מלמד אולי שהם פעלו בשירות מדינה, איראן אם צריך לנחש, אבל מי יודע. השריפה כובתה רגע לפני שהחלה להשתולל במגדלי הקריה.
נשמע לכם דמיוני? כדאי לכם להתעורר. זו כנראה לא הייתה מתקפת הסייבר החמורה ביותר על ישראל. היו ועוד יהיו חמורות ממנה.
בבחירות האחרונות בצרפת פרצו האקרים לתיבת המייל של המועמד לנשיאות מקרון, שתלו מיילים כוזבים שמעידים כביכול על שחיתות של מקרון, ועמדו להדליף את המידע השקרי. למרבה המזל, המזימה נחשפה ממש לפני הבחירות. אבל לא תמיד המזל משחק בצד של הדמוקרטיה.
על ההתערבות הגסה שסייעה לטראמפ לנצח כבר אין מחלוקת – האקרים בשירות אינטרסים זרים, רוסים לפי החשד, חיבלו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית. הדוגמה המבעיתה ביותר הייתה הפצת כזב על הקשר בין המועמדת הילארי קלינטון לרשת של פדופילים בפיצרייה כלשהי.
נשמע לכם אידיוטי? ובכן, זה בדיוק הכוח להשחית של הביג דאטה - לטרגט בדיוק את המצביעים שיאמינו לסיפור מוטרף כזה ולהניע אותם "בכמויות" אל הקלפי.
לכן, במאה הימים שנותרו לבחירות אנחנו צריכים להיות זהירים במיוחד. המידע שאוספים עלינו באמצעות סמס מתחזה לסקר בחירות, כדי לזהות באיזה צד אנחנו, זה משחק ילדים; קצה הקרחון של המניפולציות המרושעות שאפשר לעשות ב-2019. תחשבו על זה: אם חברות ישראליות פועלות בחזית של הטכנולוגיה המתוחכמת והמסוכנת שמאפשרת לפרוץ לכל טלפון נייד ולעשות בו כל שימוש, האם אנחנו צריכים להניח שהן פועלות רק מחוץ לישראל?
לשקר בלי למצמץ
ההתקפות באות מבחוץ ומהבית פנימה. מבחוץ אנחנו חשופים להתקפות סייבר על התודעה שלנו של מדינות טרור שמנסות לערער את הציבור ואת הממשל בישראל, כפי שעשו בארצות הברית, בצרפת ובבריטניה. מבית - אנחנו חשופים להתקפות של פוליטיקאים על התודעה שקל יחסית לזהות, והתקפות של אנשי צללים בשירות פוליטיקאים שקשה יותר לזהות.
הוושינגטון פוסט חקר את ההתבטאויות הפומביות והציוצים של טראמפ מראשית כהונתו ומצא אלפי טענות שקריות. יותר מ-6,000 שקרים או שקרים-למחצה בתוך פחות משנתיים. ההצלחה של הכזבים של טראמפ להתנחל בתודעה של עשרות מיליוני אמריקאים, הבייס שלו, מבוססת על הגסות הטבעית שלו. טראמפ פתח כנראה את התיאבון גם לפוליטיקאים ישראלים. לשקר בלי למצמץ הפך לכלי לגיטימי-לכאורה אצל חלק מהפוליטיקאים.
לצד ציוצי השקרים הגלויים אנחנו מוצפים בערוצי הקשר והרשתות לכל סוגי הביוב שמייצרים אנשי הצללים. אתם אולי פוטרים את אלה בזלזול, או בבחילה, אבל יש לא מעט ישראלים שקונים את הזבל והוא משפיע על דפוסי ההצבעה שלהם.
העיתונות - קו ההגנה האחרון
הסכנה הברורה ומיידית לפגיעה ממשית בבחירות הקרובות מאתגרת את העיתונות. בארצות הברית, השמועות על מותה של העיתונות היו מוקדמות. העיתונים, במיוחד הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, יצאו למלחמה בלי מורא כדי לתת לקוראים כלים להבחין בין השקרים והמניפולציות לבין האמת. ההתקפות של טראמפ לא מפחידות אותם. להיפך, מחשלות ומחזקות את העיתונות החופשית, שכפי שניקסון בשעתו הביא לפריחה של העיתונים המובילים.
אצלנו, לא כל הישראלים מבינים שהעיתונות היא קו ההגנה האחרון ביניהם לבין השקרים, המניפולציות וההתקפות על התודעה. מי שליבה עוינות וטיפח חשדנות כלפי העיתונות הצליח לערער את האמון החיוני בעיתונות. תוסיפו לצלחת המרק גם את המלחמות המכוערות בין העיתונים עצמם ותקבלו דמוקרטיה מעורערת. כי בלי עיתונות חזקה, חופשית ובועטת, הדמוקרטיה עצמה נקלעת לסכנה ברורה ומיידית. יכול להיות שלא כולם בכלל רוצים דמוקרטיה, אבל מי שרוצה דמוקרטיה חייב להבין שהעיתונות היא עמוד התווך של הדמוקרטיה.
כמה מלים על כלכליסט במלאת לנו 11 שנים בקרוב. העובדה שאנחנו העיתון הכלכלי המוביל והגדול ביותר מטילה עלינו אחריות גדולה יותר; לשמור מכל משמר על הגינות ועל מקצועיות ועל אתיקה ועל יושרה. והעיקר לא לפחד כלל.
אנחנו לא מטיפים לעיתונים אחרים מה לעשות ולא נגררים למלחמות בוץ קטנוניות; מתעלמים מהטפל ומתמקדים בעיקר – החברה, הכלכלה והעסקים, המדיניות והביטחון; החיים עצמם. אני מקווה שיצרנו סביב כלכליסט קהילה של אמון ואם אתם חלק מהקהילה שלנו – תודה לכם על האמון. שנה טובה.