ועידת ברלין
ועידת ברלין נפתחת: כשהחדשנות מתחדשת בעצמה - מתאגידים ועד השב"כ
"אנו חיים בזמנים מרגשים, בהם ישנה הפרכה של הדיכוטומיות", אמר עו"ד נמרוד קוזלובסקי בפתיחת ועידת החדשנות של כלכליסט, והסביר שכיום ישנם מודלים סינרגטיים רעננים ומיוחדים, בהם ארגון כמו השב"כ משלב סטארט-אפים בתוכניות בחסות האקדמיה - ותאגידים משתפים פעולה ומתחרים בו זמנית
״הסתכלו מסביב על האדם שיושב לידכם ועל רשימת הדוברים. האם לא שאלתם את עצמכם 'מה יש לחברת נדל״ן משגשגת, ראש המוסד לשעבר, גיקים כמוני המכורים עדיין למבוכים ודרקונים ולבנק גרמני מבוסס לעשות יחד?' זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל בכנס הזה נראה איך המציאות הנוכחית שלבה, באופן פלאי, בין כל אלה.
הרשו לי להציע מילה אחת שתנסה להסביר את זה - Convergence. זו המילה שתלווה אותנו במסענו היום״. עם הדברים הללו פתח נמרוד קוזלובסקי מהרצוג פוקס נאמן ואוני' ת"א את ועידת כלכליסט בברלין.
- לפני ארה"ב וסינגפור - ישראל קפצה 5 מקומות במדד החדשנות
- רשות החדשנות תסייע לנשים יזמיות, במסלול תמיכה מיוחד
״מה זה Convergence?״ המשיך קוסלובסקי, ״זה שילוב או מזיגה של מודלי חדשנות - אנחנו חיים בזמנים מרגשים בהם ישנה הפרכה של הדיכוטומיות - לא עוד חדשנות צבאית או אזרחית; חדשנות חשאית או חדשנות פתוחה; חדשנות במימון ציבורי או במימון פרטי; חדשנות גופים גדולים או חדשנות צוותים קטנים.
״השילובים שנוצרים הם סינרגיות של מודלי חדשנות, הנהנים מהיתרון היחסי שלכל אחד מהמודלים יש להציע. שילובים שפעם היום נראים לנו כמעט בלתי סבירים נוצרו מתוך ההבנה שלעבודה המשותפת יש תוצאות טובות יותר: אנחנו רואים למשל את השב״כ הישראלי המשלב סטארט-אפ בתוכניות הפיתוח שלו בחסות האקדמיה; תאגיד גדול המקים צוות לאיתור חדשנות שעשויה להחליף את מוצר הדגל שלו; פרופסור באוניברסיטה שלצד תוכנית השיעור היומי מכין תוכנית עסקית.
״אבל השילובים החדשים האלה יוצרים גם אתגרים רבים שרק כעת אנחנו מתחילים לפצח: קניין רוחני משולב; גופים מממנים עם מבני תמריצים שלעיתים מתנגשים; חשאיות למול פתיחות; רגישות בייצוא טכנולוגיות דואליות; קצבי זמן והתקדמות שונים בין הגופים השונים ואורך נשימה (תאגיד למול סטארט-אפ למשל) ועוד.
״ויתרה מכך, פתאום השחקנים השונים משחקים במעין Coopetition אחד עם השני - אנחנו משתפים פעולה ומתחרים בו בזמן - ונוצרים חיבורים שלא הכרנו בין תעשיות שונות בזכות טכנולוגיה. יש שני גורמים מרכזיים ל-Convergence: טכנולוגיות ליבה שהבשילו רק כעת אבל התעשייה אליה הם מכוונים היא רק עניין של יישום: לדוגמה, ראייה ממוחשבת יכולה להיות מיושמת בבידור או בנהיגה אוטונומית; מערכות NLP שישימות לתמצות כתבה בחינוך או להסקת מסקנות מדו״ח מודיעיני. כאשר הטכנולוגיה בליבה, התעשייה הספציפית היא רק יישום.
״כמו כן, כאשר הדאטה במרכז והיישויות (אנשים) כייצוג הדאטה שלהם, הרי שהדאטה הזה מהווה אבן בניין זהה, בין אם מי שמשתמש בדאטה מעוניין למכור לך מוצר, לרגל אחריך או לשרת טוב יותר את צרכי התחבורה האורבנית שלך.
״וכל זה בא לצד מזיגה בין הווירטואלי לפיזי. אנחנו נוטים לחשוב על הסביבה הפיזית ככזו שמתחברת לרשת והופכת לייצוג מידע, אך בה בעת הסביבה הווירטואלית משתלבת על ועם הסביבה הפיזית ומעשירה אותה. זו מזיגה בין הסביבות, שמבטלת את ההפרדה בין הפיזי לווירטואלי. בעולם דיגיטלי שכזה על אותה פלפורמה יושבת חברת הנדל״ן או המשרד הפיזי אליו אתה נכנס בבוקר, חווית הסחר האלקטרוני שמלווה אותך ומערכות היחסים שלך.
״כאשר ליבת התשתית של האדם היא היישות הדיגטלית שלו, הדאטה אודותיו והמידע המקושר אליו - מערכות היחסים (ה-Social Graph) והנכסים שהוא אוסף ואלה הופכים לתשתית אליה מתחברים כולם.
״כל זה מוביל אל השילוב המרתק שנראה בכנס היום שבו חדשנות ממודלים וגופים ארגוניים שונים במהותם (כוחות ביטחון, אקדמיה, תאגידים וסטארט-אפים) הופכים לחלק מרקמה אחת, וכן שתעשיות שונות מתמזגות למסע חיים משולב ויושבות על אותה תשתית פיתוח, בה גם מטושטשת ההפרדה בין פיזי לווירטואלי".