מאיר שמיר: "צריך להחזיר את תנובה למגרש הביתי, ולהכניס לתוכה משקיע עוגן ישראלי"

"לפני חצי שנה ביקרתי בסין ונפגשתי עם הבעלים של תנובה, ואני לא מרגיש שחזרתי לחברה בשלה". כך אמר הבוקר מאיר שמיר, בעל השליטה בחברת מבטח שמיר, שהיתה בעבר מבעלי תנובה. שמיר דיבר בועידת התעשייה של כלכליסט במסגרת שיחה עם גלית חמי, עורכת כלכליסט, על מאחורי הקלעים של מכירת תנובה ועד השקעותיו בהווה.

חמי: 4 שנים חלפו מאז תם ההסכם למכירת תנובה ואתה עדיין מתקשה להיפרד מהאקס המיתולוגית. הייתה טעות למכור לסינים?

שמיר: "במחיר שמכרנו זו לא הייתה טעות. זה לא סוד שאני לא רציתי למכור, הרי העיסקה נדחתה בחצי שנה בגלל המשא ומתן שלי עם הסינים, כי רציתי להישאר שותף בחברה. נכנסתי לתנובה בשביל להישאר בה, והרצון הוא שילוב של נסיבות כלכליות ואמוציונאליות.

מאיר שמיר מנכ"ל מבטח שמיר אחזקות בשיחה עם גלית חמי צילום: עמית שעל

"ישבתי עם הסינים, שמצאו כי חשוב שיהיה לחברה משקיע עוגן ישראלי, ואמרתי להם שחשוב לי שתהיה לי אופציה לצאת אחרי 3 שנים במידה ואמצא שזה לא מסתדר בינינו, והם אמרו שאין בעיה. אבל אז שאלו אותי בסביבתי מה הביטחונות שיש לי למימוש האופציה הזו, ובאמת כשחזרתי לסינים ושאלתי לביטחונות הם חשבו שאני צוחק עליהם, שהרי הם ממשלת סין. כשאמרתי להם שבישראל עדיין חיים בתקופה שבנק אוף אמריקה זה ביטחון, התפוצצה העיסקה על רקע הביטחונות".

תנובה נמכרה לפי שווי של 8.4 מיליארד שקל בניכוי חובות, כשאייפקס רשמה אותה לפי שווי של 8.7 מיליארד שקל ואתם, במבטח שמיר, כתבתם בדוחותיכם שווי של 5.4. מי צדק?

"כל הצדדים צודקים, לפי דרך הסתכלותם. אני חושב שתנובה הייתה שווה 5.4 ואני חושב שזה מה שהיא שווה גם היום. הסברתי לסינים למה הם שמים יותר מדי כסף, אבל הם הלכו לשותפה שלי (אייפקס), שנתנה להם תשובה נכונה; בקרן אמרו לסינים שאני לא רוצה שהם יקנו את החברה כי אני רוצה לקנות אותה בעצמי".

אתה מאמין שהסינים ייצאו מההשקעה?

"בשנת 2007 היה תהליך של מכירת תנובה, לקראת סוף התהליך, המוכרים, שהם הקיבוצים והמושבים, ביקשו שאייפקס ואני נציג את ראייתנו, וזה היה לפני הסגירה. אמרתי להם אז שאייפקס זו קרן נהדרת, אבל שיש נכסים במדינת ישראל שלא צריך למכור רק בשביל למכור. עם כל הערך המוסף שקרנות בעולם מביאות עימם, זה חשוב לא מי הכי יפה, אלא מי הכי מתאים. ומבחינתי יש גם עניין של אחריות כחברה אזרחית לשמור על חברות חשובות למשק ולאזרחים, ותנובה היא אחת מהחברות שאחריות חברתית מסוג זו נדרשת בהן".

שוק הקמעונאות עבר מספר שינויים מאז המכירה, ואם תנובה הייתה מגיעה היום לידיך, היית מבצע שינויים מבניים וניהוליים שנדרשים לדעתך להעלאתה חזרה למסלול צמיחה?

"אני יכול לדבר על התפיסה את תנובה, שבעבר הייתה הרגשה כי היא שייכת, כמו קבוצת כדורגל, לאוהדים. גם מיקי שטראוס היה פותח את המקרר אצלו בבית והיה מונח בו מוצר מתנובה. לדעתי צריך להחזיר את תנובה למגרש הביתי, ולהכניס לתוכה משקיע עוגן ישראלי, כשכל שאר המניות שלה צריכות להיות מוחזקות על ידי הציבור. שזו גם נקודה חשובה, כי דוחות תנובה כיום לא חשופים, וזה מפריע, כי זה נותן הרגשה לפיה החברה מסתירה משהו, ויש חשיבות לאיך חברה מסוגה של תנובה נתפסת על ידי הציבור".

נראה שאתה מנסה למלא את החלל ששימרה אצלך תנובה, ושמך מוזכר במספר עיסקאות, ואחת מהן הייתה שיכון ובינוי, שנחטפה לך מבין הידיים. מה קרה שם?

"אני בעלים של חברה ציבורית, ומחזיק בה 40%, אני לא בעל בית לבד. ויש משהו לא הוגן בהחזקה חלקית בחברה ציבורית, כי שכשאתה מרוויח אז רק 40% מהרווחים מגיעים אליך, וכשיש כאב ראש אז 100% מכאב הראש נמצא אצלך.

"ביקשתי במסגרת העיסקה שיפוי או בדיקת נאותות, כי אני חברה ציבורית. ואז הגיע נתי (סיידוף - צ.ג), ואמר שהוא לא חברה ציבורית, והוא לא חייב את אותה רמת זהירות שאני הייתי חייב לעבור. ואמר לשרי (אריסון - צ.ג) תורידי את המחיר ואני קונה את זה.

"הייתי בחו"ל בתקופה שנחתמה עימו העיסקה והופתעתי לגלות שהוא קנה. וכחברת השקעות זה באמת מתסכל, שאחת המגבלות של חברה ציבורית היא שצריך לדווח על עיסקאות מהותיות, שגורמות לנו להגיש הצעות שמופיעות ומתפרסמות, וכשהן לא מתממשות, זה נראה שיש יותר דיווח מאשר מעשה".

בזק היתה חברה נוספת שבחנת כניסה אליה, ואת בעליה אתה מכיר גם מיחסי שכנות

"בנובמבר 2017 ישבנו אני ושאול אצלו בבית, עם איריס אישתו, ועוד לא התחילו נושאי החקירות עד כמה שאני זוכר. אבל זה היה ידוע שיש צורך לממש. הגענו להבנות על מבנה העסקה, ועידכנתי את בנק הפועלים ובנק דיסקונט, וזה היה ביום חמישי. אבל במהלך שישי-שבת עשיתי חושבים והחלטתי שאני יורד מהעסקה, כי הנחתי שאם אשלים אותה תמונתי תימרח באופן יום-יומי מעל דפי העיתונים והחלטתי שזה לא כדאי לי.

אז נעבור מעסקים לחיים - כמה כסף הפסדת בהפועל פתח תקווה? היה שווה לך את זה?

"הפועל פתח תקווה זו הרפתקאה נהדרת. מאז שעברתי עם הוריי לפתח תקווה אני אוהד את הקבוצה. וקבוצה לא מחליפים. הסיבה היחידה שלקחתי על עצמי את הקבוצה, אחרי שהיא הייתה צריכה מזומנים וביקשו ממני להגיע, היא שלא הבנתי מה אני עושה. ולכל אנשי העסקים אני ממליץ להיות בכל תפקיד שאתם רוצים בכדורגל – רק לא בעלים. שמתי 100 מיליון שקל בקבוצה, חלק שלי וחלק של משקיעים שהבאתי, אבל לא ממליץ לאף אחד להיכנס כבעלים; כשהקבוצה מנצחת אתה נישא על הכתפיים, וכשהיא מפסידה אתה עם הקללה הרלוונטית לייחוס המשפחתי".