"מטבע הליברה של פייסבוק הוא כמו מלך המתים מ'משחקי הכס'"
מיטל רביב, ראש מחלקת פינטק וחדשנות ב-KPMG ישראל, סיפרה בכנס הפינטק של כלכליסט על פניו המתחלפות של התחום: כניסת ענקיות האינטרנט, הפיכת הלקוחות לאגנוסטיים לגבי הספק שלהם - והציגה ארבע עצות חשובות להצלחה בפינטק
"אם ננסה להקביל את העולם הפיננסי לעולם של 'משחקי הכס' נוכל לומר ששבע הממלכות הן הבנקים, חברות האשראי, הפינטקים וכו' - כולם משחקים על לוח השחמט הזה, ואז מגיעה ליברה כמו מלך המתים המהלכים ובהינף יכולה לשנות הכל", אמרה מיטל רביב, ראש מחלקת פינטק וחדשנות ב-KPMG ישראל בכנס הפינטק של כלכליסט.
- מנכ"לית לאומיטק: "בינה מלאכותית היא העתיד של המערכת הפיננסית"
- כנס פינטק 2019: צפו בשידור החי
- היום על במה אחת: חדוה בר, יפעת אורון ויובל טל בכנס הפינטק של כלכליסט
"חשוב להדגיש שהיום עדיין קשה לחזות מה הולך להיות שכשענקיות הטכנולוגיה יכנסו למשחק, אבל ברור שהשינוי הגדול שמביאות גם ליברה וגם אמזון הוא באופן שבו הן פועלות. מבחינתם מי שמגדיר מה יקרה בהמשך זה הלקוח והרצונות שלו".
רביב תארה כי לפני 15 שנה, בתחילת הדרך של עולם הפינטק הייתה תחושה שהעולם הזה מביא איתו הבטחה לשינוי בשוק, שינוי בשיטת העבודה. "אנשי טכנולוגיה רצו להביא משהו אחר וחשבו שהם יצליחו לשנות את השוק הפיננסי ולהפוך אותו לזול יותר ומהיר יותר. במציאות הבשורה הזו שהם רצו להביא התממשה באופן חלקי, אבל בגדול אפשר לומר שהשוק לא זול יותר ולא מהיר יותר. ולדעתי יש לכך מספר סיבות. ראשית, חווית הלקוח - כשהטכנולוגיות החדשות נכנסו לשוק התפיסה הייתה שהלקוח במרכז, רצו להביא תפיסת לקוח חדשה".
"הרעיון היה להציע שפה פשוטה ונגישה יותר, אבל הבעיה הייתה שהשינוי שנעשה לא היה הוליסטי, הבנק כגוף עדיין בנוי על מוצרים ולא מצליח לשים את הלקוח במרכז באופן מוחלט וכך נוצר פער וחוסר התאמה בין שתי הגישות; שנית, לא הוגדרו מראש המשאבים שיוקדשו לנושא הזה. הארגון לא יודע להגדיר מי יטפל בטכנולוגיה החדשה, האם יהיה צוות יעודי? האם החידושים הם חלק ממשאבי הפיתוח הרגילים? או שמדובר בתכנית עבודה נפרדת? הגופים הפיננסיים לא ידעו להשיב על השאלות האלה; שלישית, זה נושא של תרבות ארגונית. בסוף הדבר החשוב בהכנסת טכנולוגיה חדשה זה לא הטכנולוגיה עצמה אלא החלטה לשנות ולחדש את התרבות הארגונית. הייתה מיסקונספציה שאם הגופים הפיננסיים יכניסו סטארט-אפים הם יהפכו צעירים ומגניבים יותר, אבל זו טעות, השינוי צריך לבוא מתוך הארגון. אם הארגון לא ישכיל להבין איך לשנות את התרבות זה לא יקרה מתוך הסטארט-אפ".
"היום הלקוחות אגנוסטיים ביחס לשאלה ממי הם צורכים את השירות", אמרה רביב. "ברגע שמישהו עונה להם על הצורך הם יקחו את השירות הזה וכך יכול להיות שיהיו להם גם 10 חשבות בנק. כשמנסים לצפות את העתיד צריך לחשוב על יתירות וזה דורש שינוי של המודל העסקי מבחינת הארגונים. צריך להיות שיתוף פעולה בין הארגונים".
רביב מתנה ארבעה טיפים להצלחה בשיתוף הפעולה בין הגופים הפיננסיים לסטארט-אפים בתחום הפינטק: "ראשית, הסטארט-אפ חייב להיות מחובר לאסטרטגיה של הארגון - להבין את הצרכים והרצונות ומתוך כך לפעול. שנית, יש להבין מי עומד מולו, לא כל חברה מתנהלת אותו הדבר ברמת שיתופי הפעולה, החוזים וכו'. שלישית, יש לקיים שיתוף פעולה לא רק סביב טכנולוגיות חדשות אלא גם שיתוף בין הבנקים, חברות גדולות ועוד. בעולם אלו תהליכים שכבר קורים. והדבר האחרון - חשוב להגדיר יעדים ואינטרסים משותפים. בעוד שאת הסטארט-אפ מעניין כמה הוא הולך להרוויח, את הארגון מעניין להישאר יציב ולהביא לקוחות חדשים, לכן חשוב להגדיר אינטרסים משותפים כדי למנוע התנגשויות".