רוני גמזו: "לא בטוח שיהיה גל שני של קורונה; לא ראינו כזה בשום מקום"
מנכ"ל איכילוב אמר בוועידה המקוונת של כלכליסט ופסגות כי המשבר הוכיח שמערכת הבריאות שלנו לא קורסת; לדבריו, הציבור הרבה יותר ממושמע כיום, והמלצות של אנשי בריאות יתקבלו ברצינות רבה יותר
"אני לא בטוח שיהיה גל שני, אף אחד לא יודע בדיוק את המאפיינים של הווירוס הזה. אני עוד לא ראיתי גל שני באף מקום. גם העדויות על סינגפור וצפון קוריאה הן לא ממש גל שני", כך אמר פרופ' רוני גמזו מנכ"ל בית החולים איכילוב בשיחה עם כתב כלכליסט אדריאן פילוט. הדברים נאמרו בוועידה המקוונת של כלכליסט ופסגות שעסקה בדילמות והאתגרים שאיתם יאלץ המשק הישראלי להתמודד ביום שאחרי הקורונה.
"בכל מקרה כולנו נערכים לאפשרות הזו וגם אם סגרנו מחלקות קורונה אנחנו במוכנות מדויקת לחלוטין גם היום תוך שבועיים ל-100 ויותר מונשמים", אמר גמזו. "אנחנו מסודרים מבחינת כל ההנחיות, תשתיות והדרכת אנשי צוות. תורת הטיפול הרפואי שלנו מאוד מסודרת. אני מציע למדינה לא להוריד כוננות ולהמשיך להכין את עצמה לעלייה בכמספר הנבדקים ותוך כדי להמשיך לקיים משק חי, פועל, ומדינה מתפקדת".
ועדיין, מערכת הבריאות יכולה למצוא את עצמה בחורף במצב של גל עולה של נדבקי קורונה יחד עם מחלות חורף רגילות?
"אני יותר אופטימי לגבי התסריט הזה. יש לנו ציבור הרבה יותר ממושמע היום, הרבה יותר חרד להדבקה. זה ישרת אותנו גם בקורונה וגם בשפעת ולכן אולי דווקא אפשר לצפות לתקופה פחות כבדה מבחינת האשפוזים והמצוק של בתי החולים".
איך עברנו את הגל הראשון של הקורונה מבחינת בית החולים ובתי האבות? וכרגולטור לשעבר מה דעתך על התפקוד של משרד הבריאות במשבר הזה?
"כמעט כל בתי החולים בארץ התמודדו יפה וטיפלו בצורה הטובה ביותר בעולם. גם הצוות התגבש ולקח את המשימה במסירות בלתי רגילה. זה מבהיר שאין לנו מערכות בריאות קורסת. בתי החולים שלנו יודעים להתאקלם ולהסתדר טוב עם אתגר שכזה.
"לגבי בתי האבות, היו כמה שבועות שהיה נראה שההתפרציות יוצאות משליטה. לדעתי עשינו עבודה טובה ביצירת תבנית עבודה שמרכזת את כל המשרדים ואת כל המוסדות, שעבדו היטב לאחר שקיבלו הנחיות ומשאבים. כרגע יש מערכת שעובדת טוב עם האתגר הזה ואני מרגיש בטוח שם ומקווה שימשיכו בקו הזה.
"לגבי משרד הבריאות - לאורך כל הדרך אמרתי שהוא עשה עבודה טובה - זיהה בזמן, נתן הנחיות בזמן וטיפל נכון בהרחקת האיום הזה. היו דברים שניתן לעשות טוב יותר בנושא הבדיקות, אבל בסך הכל במשבר הזה משרד הבריאות וממשלת ישראל תפקדו נכון ואנחנו נמצאים כרגע במצב טוב מאוד, שבו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו חזרת משק מלאה.
אמרת שמערכת הבריאות שלנו לא קורסת.
"המערכת תפקדה בעוצמה בלתי רגילה באותם חודשיים של קורונה. למחלקות הפנימיות שלנו יש עוצמה יותר ממחלקות פנימיות במקומות אחרים. הם יודעים לטפל ב-7-5 מונשמים בתוך המחלקה הפנימית עם זיהומים ריאתיים וויראליים אחרים. יש לנו כוח אנושי אדיר בתוך המערכות שלנו. זה לא אומר שלא צריך להמשיך לחזק או להזרים משאבים, אבל זה אומר שזה לא ממש אמיתי כשאומרים שהמערכת קורסת".
קיבלת כסף מהמדינה?
"בהחלט. גם בנושא של אמצעי מיגון, מחשוב והסדר השכר. גם ההכנה הלוגיסטית של המחלקות מומנה על ידי המדינה וזה נתן לנו את האפשרות לטפל בצורה הטובה ביותר".
אתה מרוצה, אבל קופות החולים התלוננו שצריך לתת דגש גם על רפואת הקהילה.
"בחודשיים של הקורונה, ההוצאות של קופות החולים לא היו כל כך גבוהות. עם זאת אני מסכים עם זה שאם אתה שם אותי בעמדת קבלת החלטות ונותן לי מיליארד שקל, אני נותן אותו לקהילה ולא לבתי החולים. אני רוצה לחזק את רפואת הקהילה. התור לניורולוג של 3 חודשים לא מצטלם כמו החולה במסדרון, אבל לדעתי הוא הרבה יותר חשוב ויותר מטריד אותי בתוך המערכת.
"בתקופה הזו גם ראינו התפתחות מטורפת של הרפואה מרחוק הודות לקורונה. אני חושב שהרופאים שהרגישו לא בנוח עם הרפואה הדיגיטלית קיבלו שיעור על כך שזה יכול להיות נוח וזה יכול להיות טוב גם למטופל, לרופא ולמערכת ולדרבן את זה, כן בבתי חולים אפילו בחדרי מיון ובטח ברפואת הקהילה".
יצאנו מהמשבר הרפואי בריאותי בצורה די טובה, אבל עכשיו מתחיל המשבר הכלכלי, מה היית מציע למקבלי ההחלטות?
"להחזיר את המשק לפסים נורמליים בכל המסגרות גם במסגרות של תרבות, פנאי ואירועים. הכל תוך כללים מסויימים. אפשר לשמוע קונצרט עם שליש אולם. נגנים ושחקני תיאטרון יכולים להיות בלי מסכות ואפשר לאט, לא להכניס הכל. אני לא חסיד של החרדה הגדולה, אבל כן לעשות את זה בצורה מסודרת.
"בעוד שבועיים אפשר כבר לפתוח תיאטראות בצורה מסודרת תוך פסילת כיסאות. זו מתכונת מצויינת להחזיר את המשק, ואני גם לא חושש מעלייה בכמות הנדבקים. אם אנחנו היום בכמה עשרות, גם עליה ל-100 או 200 לא צריכה לגרום חרדה בלתי נשלטת במדינה של גל שני. אפשר להתמודד עם זה. אני חושב שהדבר הכי חשוב כרגע זה לחשוב על המובטלים והעסקים שקרסו, לתת להם דחיפה, ואנחנו, מנהיגי מערכת הבריאות, צריכים להוביל את זה כי כשאנחנו אומרים את זה אז יתר האנשים פחות חוששים".
משרד הבריאות מחזיק בגישה מאוד שמרנית.
"מצד אחד גישה שמרנית, מצד שני פתיחת המשק בישראל. אנחנו מסיגים בקצב את כל מדינות אירופה, אפילו את צ'כיה או דנמרק. בהשוואה בינלאומית אנחנו בין הפותחים במהרה בעולם".
מה אתה יכול להגיד מניסיונך על מחאת המתמחים?
"זו סוגיה מאוד מורכבת וצריך לבחון אותה לעומק. זה לא רק 26 שעות, אלה שעות עבודה שבועיות, כמה משמרות יש, איך משלמים על התמחות וכו'. כולנו רוצים לתת למתמחים תנאי עבודה הרבה יותר טובים, אבל זה כאמור מורכב מאוד. אני לא בטוח שהיום שכאומרים 26 שעות רואים את כל התמונה, כי יש גם מורכבויות שצריך להתעמק בהן לפני שמגבשים דעה".
אחת מהמסקנות מהאירוע הזה היא שהרפואה הפרטית לא בתמונה. אתה חשוב שאנשים יחזרו לרפואה הציבורית?
"אני חושב שמקבלי ההחלטות יחזקו בשנים הבאות את הרפואה הציבורית מתוך ההבנה שהיא עמוד השדרה של המערכת זה לא צריך לבוא על חשבון רפואה פרטית כזו או אחרת אבל זה עמוד שדרה קריטי מאוד למערכת בשעת שלום ובשעת חירום. אתה כל הזמן צריך לדאוג שהמערכות הכירורגיות, הפנימיות, חדרי הניתוח ו חדרי המיון יהיו כל הזמן בעוצמה עם נוכחות גבוהה וימשכו לשמש עמוד שדרה. הבסיס הוא המערכת הציבורית".
מה המסקנה הכי חזקה שמשאירה לך הקורונה?
"שכנראה תמיד נופתע מהמתווה החדש של התגובות האנושיות והתגובות של הממשלות באירועים בריאותיים. אירוע בריאותי של לפני 40 שנה לא מתנהג כמו אירוע בריאותי בעידן הרשתות החברתיות, בעידן התקשורת בעידן העולם החדש. זה עולם עם מסרים משל וגלובליות משלו. הרגישות לבריאות ולאדם מביאה אותנו לתגובות אנושיות ותגובות לאומיות שלא ידענו שיגיעו לעוצמות שכאלה. תראה באיזו קלות מדינות קיבלו החלטות על סגר, ואני לא שיפוטי כי ברוב המקרים אל היתה ברירה. אבל תראה את העוצמה של התגובה האנושית לאיום על הבריאות. זו עוצמה שלא ראינו בעבר וצריך ללמוד אותה היטב ולהכין את המערכות אליה".
מה ישתנה באופן הכי דרמטי אחרי הקורונה במערכת הבריאות?
"אני חושב שהמלצות של אנשי בריאות שנוגעות בחוסן הבריאותי של המדינה או ביכולת של המדינה להכין את עצמה לאירועים שכאלו, יתקבלו יותר ברצינות, כי היום אולי חלק מהמדינות משלמות סוג של מחיר בחוסר מוכנות עד הפרט האחרון לאירועים שכאלו. פנדמיה זו רק דוגמה אחת, יש דוגמאות נוספות אפילו כמו מחלת הסכרת - מערכות הבריאות יידרשו לתת המלצות ויהיה קשה יותר למדינאים להיות אדישים ולהתעלם, כי התגובה של הקורונה מראה שהבריאות יכולה להשפיע בצורה קיצונית מאוד על חיי החברה, המשק והכלכלה. זה נכבר עוץ עמוק בתודעה ולא יוסר משם. דבר נוסף זה שהעולם חייב להיות גלובלי, להתאחד. התקשורת הלא טובה בין המדינות תרמה לניהול לא נכון של המשבר ברמה העולמית".