ועידת התחזיות
"גם אם תבוא עוד קטסטרופה, הריבית הנמוכה תמשיך לתת פוש לשווקים"
את הדברים אמר אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, במסגרת ועידת התחזיות 2021 של כלכליסט. גרינפלד: "חוסר הוודאות הפוליטית מגבילה את המשק. חברות דירוג האשראי סימנו את חוסר הוודאות הזו כבעיה"
"כל עוד אין תקציב עם תוכנית לשנה-שנתיים הקרובות, שמטרתו לעודד את ההתאוששות, יהיה מאוד קשה לייצר את הקיק-סטארט לכלכלה בישראל, מה שבמדינות אחרות יקרה יותר מהר"; כך אמר אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, בשיחה עם סגן עורך אתר כלכליסט שי סלינס, שהתקיימה במסגרת התחזיות 2021 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות.
"בסך הכל אנחנו רואים שישראל פחות מתקדמת לעומת העולם מבחינת ההתאוששות. צריך לזכור שאנחנו כמשק קטן תלויים מאוד בייצוא וייבוא, כך שלמעשה אנחנו תלויים מאוד בארה"ב ובאירופה - וכל שינוי שיקרה בעולם ישפיע על מה שקורה אצלנו. תהליך החיסון פה תופס תאוצה ואני מעריך שבאפריל-מאי נראה פתיחה מהירה של המשק, ואלה חדשות טובות מאוד לכלכלה. המגבלה היא חוסר הוודאות הפוליטית שמתגלגלת איתנו הרבה זמן ויכול להיות שתמשיך להתגלגל איתנו. חברות דירוג האשראי סימנו את חוסר הוודאות הזו כבעיה - הן רוצות לראות ממשלה שמאשרת תקציב, בונה תוכנית ארוכת טווח ומטפלת בגירעון ובחוב, ובעיקר בשיתוק שיש במשק. אנחנו שומעים על משרדי ממשלה שעוצרים תהליכים וזה בעייתי".
אנחנו בפתחה של שנה חדשה אבל הקורונה עוד לא ממש מאחורינו. מה אתה צופה שנראה ב-2021?
"אם בדרך כלל תחזיות זה משהו שקשה לעשות, על אחת כמה וכמה בתקופה הזו שבה אי הוודאות כל כך גבוהה. אתה חייב לצייר איזשהו תרחיש שנראה לך סביר ועל פיו לבנות תחזיות, אבל הקשת של התרחישים כל כך רחבה עם תופעות שיכולות להיות קיצוניות, כך שלתחזית יכולה להיות סטיית תקן כל כך משמעותית שמוציאה ממנה את כל המשמעות. אם פעם כלכלנים היו מתכנסים בסוף שנה ומתווכחים במשך שעתיים בינם לבין עצמם על עשירית האחוז של הצמיחה, עכשיו אנחנו מדברים על פריסת החיסון בארץ או בעולם ובעוד חצי שנה הכלכלה נפתחת מחדש וחוזרים לטוס - זה תרחיש שנראה כתרחיש מרכזי.
"יכול להיות שזה יקרה יותר מהר והקורונה תהיה ממש מאחורינו, יכול להיות שיתברר שמוטציה אחת זה לא הסוף ואז החיסון בכלל לא עובד. מאוד קשה לבנות תחזיות כשיש כל כך הרבה תרחישים, אבל אם אנחנו כן רוצים להתייחס למשהו אז נראה שכרגע התרחיש עם ההסתברות הגבוהה ביותר הוא זה שבו החיסון עובד וההתאוששות תגיע במחצית השנייה של 2021. זה הקונצנזוס כרגע בקרב מי שמבינים בתחום הרפואי.
"אם זה התרחיש, מבחינת הכלכלה העולמית נראה ב-2021 צמיחה יחסית מהירה של הכלכלה, וירידה באבטלה בעולם ובישראל. מדברים על 2.5% אחוזי צמיחה בישראל ב-2021, זה לא מאוד מהיר אבל זה תהליך של התאוששות. יחד עם זאת נראה ירידה באבטלה ופתיחה של המשק. כשלוקחים מצד אחד התאוששות כלכלית ומצד שני את ההערכות שהריבית תמשיך להיות אפס עוד שנים קדימה - שזו סביבה מאוד נוחה לשווקים הפיננסיים - יש התאוששות ואין אלטרנטיבות, כך שהכסף זורם בהתאם לשווקים הפיננסיים ולנכסי סיכון".
בתחזיות של סוף השנה שעברה דיברו על תמחור גבוה וירידות בשווקים. איך זה יכול להיות?
"אף אחד לא חזה את הקורונה, ובסוף השנה שעברה הכלכלה העולמית הייתה במצב של צמיחה מהירה ותעסוקה מלאה, כלומר מצב שאין הרבה לאן להתקדם ממנו ככה שקל לתת תחזיות שאם יקרה משהו זה יבוא לידי ביטוי בצורה של פגיעה בכלכלה. מבחינת השווקים, בסוף שנה שעברה דובר בעיקר על כך שהמחירים בשוק יחסית יקרים, ואם יהיה טריגר נראה ירידות. החזאים כן אמרו שגם אם יקרה משהו לא צריך להוציא את כל הכסף מהשוק, כי הוא יתאושש בסופו של דבר.
"יש תחזית אחת שהתממשה באופן מלא ומוצדק והיא שהרביות בכל העולם ישארו נמוכות מאוד, אפסיות, כך שימשיך לזרום כסף מהבנקים המרכזיים לשווקים. זה ממשיך לתמוך בשווקים הפיננסיים באופן כללי ובנכסי סיכון כמו מניות ואג"ח קונצרניות באופן פרטני. זה מה שנותן בסופו של דבר את הפוש, אז כל עוד אנחנו לא בקטסטרופה שמובילה את העולם למיתון ארוך - משהו שלא קרה בקורונה, וגם לא צפוי לקרות -בעיקר עכשיו כשיש לנו חיסון. התחזיות שהיו צדקו - השוק ירד, השוק תיקן וכשמסתכלים קדימה הריבית הנמוכה וההתאוששות הכלכלית שתבוא תומכת בשווקים".