הפסקה לעסקית: הגנס על הדרך

מסעדת הגנס, שנפתחה לפני כשנה על הכביש המוביל מרמת השרון לצהלה, נהנית הן מהיתרונות של מסעדה כפרית והן מהקרבה לעיר. היא מרווחת כפי שרק מסעדה מחוץ לעיר יכולה להיות, והגינה היפהפייה נראית אידיאלית לארוחות בוקר קלילות בימי שמש חורפיים.

באחד מימי השבוע שעבר המסעדה היתה כמעט מלאה בצהריים, אך אם לשפוט לפי טיב השירות שקיבלנו, התפוסה הפתיעה את הצוות, והאמת היא שגם אותנו, שכן הגנס חשפה ביצוע מאכזב לתפריט שתומחר גבוה מדי.

הארוחה העסקית במסעדה מציעה פוקצ'ה, מנה ראשונה לבחירה מתוך חמש ומנה עיקרית משני מסלולים לבחירה: ב־59 שקל או ב-79 שקל.

לינגוויני. הרוטב היה חריף במידה והירקות טריים ופריכים צילום: עמית שעל

הפוקצ'ה, שהוגשה עם צלוחית שמן זית ובלסמי ועם ראש שלם של שום אפוי, היתה טובה, וליוותה יפה מנה של חציל קלוי על טחינת יוגורט עם סלט שומר, שהיה חביב. ראשונה נוספת, שתי פרוסות של פטה כבדי עוף עם צ'טני מתוק מדי של עגבניות שרי וכמה פרוסות טוסט, סבלה מיבשושיות ומטעם לוואי שהעלה חשד כי הוא שהה במקרר יום אחד יותר מדי.

העיקריות המשיכו את הרושם החצוי. המבורגר אנטרקוט (79 שקל) בלחמנייה עם צ'יפס (עבה, אך מהזן הקפוא) היה גרוע למדי. הבשר נטחן דק מדי והקציצה היתה דחוסה, קשה ואפרורית. לא צריך להיות קרניבור מקצועי כדי להתאכזב מהמבורגר כזה, ומחיר ארוחת ההמבורגר - כמעט 80 שקל - היה מרגיז לאור המנה העלובה.

דווקא לינגוויני ברוטב שמן זית (אליו אוליו) עם פרחי ברוקולי, שעועית ירוקה טרייה וקישואים (59 שקל) הפתיע. הרוטב תובל בצ'ילי כתוש והיה חריף במידה, והירקות היו טריים ופריכים. חבל שלצד המנה הוגשה גבינת פרמז'ן מהאיכות הירודה ביותר.

מבחינת המיקום והמראה יש להגנס כל הנתונים להיות המקבילה הישראלית למסעדות צד הדרך האירופיות, ונראה שזה הז'אנר שאליו היא שואפת. חבל שהאוכל המאכזב אינו מאפשר לתחזק את הפנטזיה הפרובנסאלית למרות העיצוב הכמעט משכנע. עד שרמת האוכל תתייצב נוכל להמליץ על הגנס כמקום מפגש מרשים ונעים באמצע הדרך, כל עוד מסתפקים בכוס קפה בגינה.

ז'אנר: מסעדה כפרית בלב גוש דן.

מיקום: משה סנה 199, מול שכונת המשתלה, רמת השרון. טל': 03-6447575.

מחיר העסקית: 59 או 79 שקל. א'־ה', 12:30–18:00.

התחככות: תושבי ועובדי האזור.

שירות: משתדל, אך לא עמד בעומס.

חניה: לפחות זו לא בעיה.

שורה תחתונה: יפה אך מזגזגת במטבח.