שוּק על ירך
מסעדת לה שוק התל־אביבית מתמחה בעיקר בדמיון למחניודה הירושלמית. אך גימיקים כמו טבחים מסתחבקים ונייר אריזה חום לא מחפים על היעדר אוכל טעים
עסקית הצהריים של לה שוק נחנכה רק לאחרונה, ובמסגרתה מקבלים במחיר המנה העיקרית גם שתייה קלה, סלטים ולחם. במבחר יש שמונה מנות, וחמש מנות נוספות בתפריט הצהריים מוגשות על לאפה ואינן מזכות את הסועד בסלטי פתיחה.
הסלטים, שהם בעצם אוסף לא קוהרנטי במיוחד של צלוחיות קטנטנות, הפגינו חוסר אחידות ברמה. סלט תירס מקופסה, למשל, היה תמוה ממש (בייחוד במסעדה המכנה את עצמה מסעדת שוק), מטבוחה קצת חריפה היתה סתמית, ואילו מטבל הכוסברה היה מצוין. עם אלה הוגשו בייגלה שומשום וחצי חלה קטנה, ששימשו נחמה עד בוא העיקריות.
שניצל של אמא אלמונית (58 שקל), (כן, גם ההתחכמויות בתפריט נראות כמו העתק של המקור), היה בעיקר נדיב מאוד. זה היה שניצל גדול עשוי מחזה עוף ומצופה, כפי הנראה, בתערובת קנויה של פירורי לחם מתובלים. הוא היה סביר, אבל לא מסוג המנות שאתה מצפה למצוא במסעדה שמחזיקה מעצמה. עם השניצל הוגשו פירה טעים, סלט עגבניות עייף וכמה ירקות צלויים ובהם גזר מתקתק וטוב ושומר שידע ימים יפים יותר.
לעומת השניצל, שלפחות לא ניסה לקפוץ מעל הפופיק, מנה מאגף מנות ה"עלאפה" - שרימפס עם סלט משוויה (44 שקל) - נראתה כמו קשקוש מוחלט. השרימפס, שדווקא היו טעימים, טבעו בהררי סלט משוויה (העשוי פלפלים ועגבניות חרוכים באש), וכל הכבודה הזו נחה על לאפה רטובה עד סמרטוטיות שהוגשה, איך לא, על נייר אריזה חום בצלחת פח.
שרימפס עם סלט משוויה. השרימפס היו טעימים, אבל נחו על לאפה סמרטוטית ונייר חום צילום: אוראל כהן
נכון להיום לה שוק היא מסעדה בינונית, המצטיינת בעיקר בעטיפה עכשווית. מי שאוהב טבחים שמחליפים גסויות במטבח הפתוח, אוכל שמוגש על ניירות אריזה והרבה שמייח ימצא בה את מבוקשו. אבל כדאי לזכור שמסעדה צריכה להגיש, קודם כל, אוכל טעים, ובמשימה הזאת לה שוק אינה עומדת בכבוד.
שם: לה שוק
ז'אנר: מסעדת שוק
מיקום: דיזנגוף 92 תל אביב, 03-6033117
מחיר העסקית: 58–89 שקל, באגף על הלאפה מנות מ־44 שקל ללא סלטים
התחככות: תל־אביבים ותיירים
שירות: סחבקי, לחובבי הז'אנר
כשרות: אין
חניה: חניונים בתשלום באזור
נגישות נכים: יש
שורה תחתונה: רחוקה כמו כיכר דיזנגוף משוק הכרמל
