אלופי העולם בקפיצה לגובה

יש חיים מעבר לפייסבוק, לטוויטר, לאמאזון ואפילו לאינסטגרם – שני אתרים מארצות הברית, שמצטיינים בממשק מעוצב ובקהילה איכותית, הציגו זינוק משמעותי בכמות התנועה, בבאזז ובהשפעה שלהם בחודשים האחרונים.

Fab.com: אקסטרים מייקאובר

על הרשת החברתית פבוליס (Fabulis) בוודאי לא שמעתם מעולם – ובצדק. זו היתה רשת המלצות כושלת לקהילה הגאה שהוקמה ונסגרה בתחילת 2010. מצבם של הבעלים, ג'ייסון גולדברג וברדפורד שלהאמר, היה עגום. הם נאלצו לפטר חצי מהעובדים שלהם ולזרוק לפח את הקודים שכתבו.

אבל גולדברג ושלהאמר לא אמרו נואש, וכעבור חצי שנה, ביוני 2011, השיקו את האתר שלהם מחדש כ"פאב" (Fab – מלשון פאביולס, נפלא). הפעם זו לא היתה רק רשת חברתית אלא משהו אחר לגמרי, אתר מכירות של מוצרי עיצוב עם מטרה צנועה אחת: להיות אמאזון של העיצוב.

עמוד משתמש בפינטרסט. מעוצב כמו לוח עם מדבקות לפי נושאים צילום מסך: pinterest.com

בפאב תוכלו לקנות מוצרים כמו פנקס חסין מים לכתיבת רעיונות במקלחת, סלסילה לחתול בצורת ביצה ורודה, קערה בצורת אשכול בננות מוזהב, טוסטר אובן שהוא גם מכונת קפה, כרטיס ברכה עם הכיתוב: "יום אהבה פאקינג שמח", ואזות מודרניסטיות קלאסיות של האדריכל הנודע אלוור אלטו, כורסאות ישנות משופצות בהדפסים משוגעים, שרשראות עם כיתובי מורס בחרוזים ועציץ שתולים הפוך. בקיצור: דברים מקסימים אך מיותרים לחלוטין. ולמצרכים האלה, התברר במהרה, יש ביקוש – והרבה.

גם גולדברג ושלהאמר התקשו להאמין עד כמה המייקאובר שלהם התברר כמוצלח. הם היו רווחיים כבר מהחודש הראשון. בתוך 12 יום היו להם 215 אלף משתמשים רשומים ומכירות ב־600 אלף דולר דולר. בנובמבר כבר היו להם מיליון משתמשים. באוקטובר הם השיקו אפליקציה לסלולרי (שאחראית ליותר ממחצית מהמכירות). בדצמבר הם חצו את רף מיליון וחצי החברים, וקיבלו יותר מ־100 אלף הזמנות. עכשיו הם אחרי שני סבבי גיוס מוצלחים של 48 מיליון דולר בסך הכל (בין המשקיעים: אשטון קוצ'ר וגיא עוזרי) ומעסיקים 140 עובדים. אם תבקשו היום ממישהו לספר לכם מהו הסטארט־אפ הכי חם בניו יורק, יש סיכוי טוב שהתשובה תהיה פאב. פאב עצמם טוענים שהם "חברת המסחר האינטרנטי עם הצמיחה המהירה ביותר בכדור הארץ" – ונכון להיום הם ככל הנראה לא רחוקים מהמציאות.

"מה שהם עשו לקהילת העיצוב הוא מדהים", אמר למגזין "Entrepreneur" מעצב התכשיטים והרהיטים קייל מיאד, "זה כמו שיכתבו עליך עשר פעמים ב'ניו יורק טיימס'". מיאד מכר בקיץ מוצרים דרך האתר, ולדבריו זוהי התקופה הכי רווחית בקריירה שלו.

הדפס שנמכר ב-fab

המכירות בפאב מתבצעות על פי המודל של "מכירות בזק" – כלומר מכירות לזמן קצוב, לרוב שלושה ימים, בדומה לאתרים כמו גרופון. פאב טוענים שיש אצלם הנחות של עד 70%, אבל כשמדובר במוצרים גדולים המחירים לרוב לא זולים במיוחד (כורסה ב־1,300 דולר במקום ב־1,700). בעוד גרופון מתמחה בזול ובשימושי וגילט באלגנטי וביוקרתי, הנישה של פאב היא מגניב ומיוחד, מתוחכם אבל משעשע. הם מציגים כשמונה מעצבים חדשים בכל יום - חלקם שמות גדולים, אחרים אנונימיים — ולצד המוצר מובאים הסברים וסיפורים קצרים על הרעיון ועל מי שעומד מאחוריו. "לקחנו שוק מאוד מפוזר עם אלפי ספקים, וחיתנו אותו עם לקוח שמעריך מוצר יותר ממותג, מחיר יותר מיוקרה, מרגש יותר מגנרי, צבעוני יותר מתפל, ומקום שבו שנינות, חוכמה וסיפורים מעוררים את המוצר לחיים", מסביר גולדברג.

נראה שיותר מכל, סוד ההצלחה של פאב טמון בעובדה שיש בו מעט מאוד מוצרים. פאב לוקח את הכאוס של העולם המקוון ועושה בו סדר רגעי. בתוך כל הרעש הוא מצליח לייצר אי קטן של ניקיון ושלווה. "אמזון היה שלב 1.0 של המסחר באינטרנט – הרעיון היה להיות מסוגל לקנות דברים באינטרנט", אמר גולדברג ל"Entreprenuer", "עכשיו אנחנו בתחילת שלב 2.0 של המסחר באינטרנט. זה שינוי יסודי באופן שבו קונים מוצרים. זה כבר לא עניין של חיפוש. זה עניין של אנשים שבוחרים את המוצרים עבורך".

(טלי שמיר)

Pinterest.com: העתק־הדבק

יש סיכוי שקיבלתם בשבוע האחרון מייל שמזמין אתכם להצטרף לרשת חברתית חדשה ומלהיבה בשם Pinterest. ואם לא קיבלתם הזמנה, הנה הצצה קטנה לעתיד: בימים הקרובים תקבלו אחת. תקליקו על הלינק, מתוך סקרנות או סתם כי אסור להישאר לא מעודכנים, ותגיעו לדף גדוש אימג'ים, באווירת קטלוג של איקאה שהתנגש חזיתית בגלריה לאמנות עכשווית. האם מדובר בעוד משאבת באזז דמוית גוגל פלוס, שכולם מדברים עליה היום ועוד חודשיים אף אחד לא יזכור, או בשירות שתמצאו את עצמכם ממש משתמשים בו לאורך זמן?

רשת חברתית האוצרים האחרים פינטרסט הוא רק אחד משלל אתרי האוצר, המציעים לרכז ולשתף תוכן מהרשת, וגם לנהל אינטראקציה עם גולשים אחרים עומר כביר לכתבה המלאה 

בפינטרסט אפשר למצוא תמונות כמו חתול שיושב בחיק הבעלים שלו, שראשו הוחלף בראש החתול; סלבאדור דאלי בתצלום שחור־לבן של צלם העיתונות רוג'ר היג'ינס, לצד צילום של מגדל בארג' חליפה בדובאי, הבניין הגבוה בעולם; פורטרט של פיליפ סימור הופמן הצעיר עם זיפים ומבט מושפל, ומעליו ילדה עם שפם מודבק עושה פרצוף למצלמה. מדי פעם מושכות את העין תופעות ויזואליות שזולגות לכיוון הביזאר, כמו קרני אייל על ראשי חיות מפוחלצים שלא כולן משתייכות למשפחת האיילים, מספר מוגזם של צילומי דלתות בעיצובים מיוחדים ודובים שאוחזים מסור חשמלי, בלי סיבה נראית לעין.

המייסדים של פינטרסט – פול סיארה, איוואן שארפ ובן סילברמן – מגדירים את האתר שלהם ככלי ש"מאפשר לך לארגן את כל הדברים היפים שאפשר למצוא ברשת ולשתף בהם אחרים". בעצם מדובר בקנבס אינסופי שעליו יכול כל משתמש להדביק תמונות מאתרים אחרים, ובעיקר לראות את התכנים שהדביקו הנעקבים שלו, שמקובצים למעין מאש־אפ ויזואלי עצום ממדים. כמקובל בז'אנר, אפשר לעשות לייק, לכתוב הערות או לשתף מחדש משהו שראית אצל מישהו אחר, והאתר מציע חיבור שימושי לטוויטר וחיבור שימושי פחות לפייסבוק. האימג'ים מאורגנים ב"לוחות", לפי נושאים כמו "חפצים אהובים", "דברים לבית" ו"אתרים מועדפים". אפשר גם לעיין במאגר התמונות הכללי לפי קטגוריות ספיצפיות יותר, כמו ארכיטקטורה, עיצוב, אוכל או מדע, או סתם לקפוץ לדף "הכי פופולרי" כדי לראות על מה כולם מדברים.

החברה נוסדה ב־2009, אבל רק באפריל 2011 האתר התחיל לצבור מאסה משמעותית של משתמשים, רובם המכריע בארצות הברית. הוא הצליח להתברג לרשימת 50 האתרים הטובים ב־2011 של מגזין "טיים", ודורג בדצמבר כרשת החברתית העשירית בגודלה, על פי נתוני חברת Hitwise, שמודדת היקפי שימוש באתרים. לתודעת המשתמשים בישראל הוא חדר רק החודש, והתמיכה שלו בעברית עדיין חלקית (למשל, אי אפשר לתת לתמונה כותרת בעברית). הוא סובל מעוד כמה מחלות ילדות, בעיקר ממשק הוספת התמונות המסורבל, שמחייב שימוש בטריקים למתקדמים כדי להוסיף, למשל, תמונות מפייסבוק. יש גם אפליקציית אייפון חביבה אבל לא לגמרי יציבה.

יוצרי Pinterest מציעים לגולשים כמה שימושים פרקטיים אפשריים – למשל ככלי שיעזור לתכנן חתונה, לאסוף מתכונים או לעצב את הבית – אבל כרגע, בהתחשב בסרבול של הוספת התמונות, הוא שימושי בעיקר כרצף אינסופי של תמונות מעוררות השראה.

לשקוע בדפדוף בקטלוג האימג'ים הזה יכול להיות ממכר. יש משהו מרענן בהיעדר העומס הטקסטואלי של פייסבוק וטוויטר, ומשהו כיפי בחוסר הקוהרנטיות ובאפשרות לגלות בקלות צורה או שילוב צבעים שתופסים את העין. אף על פי כן האווירה הכללית נוטה להיות מעט סטרילית מדי, כזו שתתחבב יותר על שוחרי עיצוב ופחות על חסידי הכאוס הוויזואלי שאפשר למצוא באינסטגרם ובבלוגים מהפינות הפרועות יותר של האינטרנט. כרשת חברתית הוא קצת מיותר, אבל כמאגר דינמי של אימג'ים ורעיונות, הוא בהחלט מומלץ.

(נמרוד צוק)