שלו בקיסריה

עיצוב המסעדה נעים, ומאפשר לסעוד בחלל הפנימי, המעוטר עציצים עם פרחים לבנים, או במרפסת המרווחת הצופה למדשאות הגולף. העסקית כאן מציעה במחיר המנה העיקרית גם מנה ראשונה - לבחירה מתוך שש.

הזמנו רוסטביף על עדשים, אבל לשולחן הגיע סלט ירוק נחמד ועליו שתי פרוסות רוסטביף, בלי זכר לעדשים. הרוסטביף היה מעט יבש, אך הסלט הרענן, שהכיל חסות, נבטוטים, עגבניות שרי וצנוניות, ורוטב החרדל הטוב חיפו על כך.

ראשונה נוספת של אנטיפסטי התגלתה כחציל קלוי טעים שעטף עגבניות שרי צלויות ופלפלים קלויים, עם שיני שום מקורמלות ומתקתקות.

לברק מעושן (89 שקל), שנצלה בגריל עם רוזמרין וטימין, היה עסיסי וטעים מאוד. הוא הוגש על גרטן טוב של תפוחי אדמה ובטטה - מנת צהריים קלילה שכיף לאכול וכיף להמשיך את היום אחריה. לעומתה, מנה של טאג'ין עגל (78 שקל), שהציתה את הדמיון ועוררה תקוות לתבשיל עשיר ומפנק, היתה קצת יבשושית, בלי זכר לרוטב שהוזכר בתפריט (דמי גלס של ערמונים וגזרים צלויים) ונראתה כמו משהו שהוכן בידי טבח ביתי מוכשר יותר מאשר כמו מנה במסעדת שף.

טאג'ין עגל. הרוטב שהוזכר בתפריט לא הגיע לשולחן צילום: אלה סברדלוב קרן

גם אם מביאים בחשבון את הזמן הקצר מאז שנפתחה המסעדה, קשה היה לקבל בשלוות נפש את רמת השירות. המלצרים שקיבלו את פנינו נראו לא בעניינים בכל מובן אפשרי. שאלות על המנות נענו בחוסר ידע וחוסר אכפתיות (“מה יש באנטיפסטי?", שאלנו. "ירקות, אני לא יודע איזה", השיב המלצר. "ספר לנו על הלברק המעושן", ביקשנו. "זה דג לברק, נו... מעושן", הוא ביאר. "איזה יין יש לכם בכוסות?", ניסינו לברר. "אני לא יודע. אני תכף אשלח מלצרית שתדע לענות", הוא הבטיח, אבל זו לא הגיעה).

חבל, שכן נראה כי מדובר במסעדה שיש לה פוטנציאל להושיע את המיקום חסר המזל שבו היא שוכנת, ולהגיש סוף סוף אוכל ראוי לשמו לשחקני הגולף ולמי שמחפש מקום מפגש באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב.

ז'אנר: מסעדת שף

מיקום: מועדון הגולף בקיסריה, 04-6267000

מחיר העסקית: 55–118 שקל, ראשון־חמישי 12:00–18:00

התחככות: שחקני גולף ותושבי האזור

שירות: משתדל אבל לא מצליח

כשרות: אין

חניה: ללא תשלום, בכניסה למועדון

נגישות נכים: יש, ויש שירותי נכים

שורה תחתונה: יש פוטנציאל להתפתחות