קרן בר־גיל: "עירום זה לא מפחיד"

"גם אספנים דתיים קנו ממני עבודות של ספנסר טוניק", מספרת קרן בר־גיל, אוצרת פרטית ובעלת הזכויות על הצגת ומכירת יצירותיו של טוניק בישראל. "אני לא יודעת אם הם יתלו אותן בבית, אבל לקנות הם קנו".

בר־גיל (39) היא מהאוצרות הפעילות בארץ. יש לה לקוחות מכל העולם, היא מייצגת 12 אמנים מצליחים ומארגנת ערבי מכירות, מה שהוביל בין השאר לכך שטוניק בחר דווקא בה לייצג אותו בארץ. "ביני ובין ספנסר קיים קשר של יותר משנתיים", מספרת בר־גיל על הקשר שנוצר עם טוניק. "הוא חשב ליצור קשר עם אחת הגלריות הגדולות בארץ, אבל במהלך השנתיים האלה הוא הבין שעדיף שענייניו יטופלו בידי אדם אחד, שיבין את הצרכים שלו. בנוסף באתי כבר עם קבלות על מכירת תמונות שלו באחת התערוכות שאצרתי".

טוניק התפרסם בזכות צילומיו הפנומנליים, שמציגים קבוצות אנשים עירומים לחלוטין בלוקיישנים שונים ברחבי העולם. בספטמבר האחרון צילם טוניק סדרה כזו גם בישראל. 1,100 ישראלים זכו להגיע לים המלח, לפשוט את בגדיהם בפניו ולהיות מונצחים בכמה מיצירות האמנות החמות ביותר בשוק. ההתעניינות ביצירותיו של טוניק, מספרת בר־גיל, עצומה. "הצילומים שלו לא משאירים אף אחד אדיש, והרבה מגלים דרכם שעירום זה לא מפחיד".

צילום מסדרת ים המלח של טוניק. התכנון הוא תערוכת צילומים מאזורי סכסוך צילום: ספנסר טוניק

נכון שעבור ישראלים מעלות התמונות אסוציאציות אחרות. "במבט ראשון יש לפעמים אסוציאציה של שואה, אבל זו תגובה מאוד ראשונית והיא לרוב חולפת במבט השני". הקליינטים שלו בארץ, לדברי בר־גיל, מגוונים. "הרבה לקוחות הם אספני צילום, ועבורם עבודה של צלם בעל שם בינלאומי היא אטרקטיבית. כשהצגנו צילומים מסדרת ים המלח ביריד צבע טרי, הכרתי הרבה אנשים חדשים שרכשו תמונות. מישהי הגיעה אפילו בעקבות כתבה בעניין אצל גיא פינס, ורכשה עבודה".

בר־גיל היא אמנם האחראית על מכירת העבודות של טוניק בארץ, אבל הוא זה שמתמחר אותן. "המחירים שלו כאן יותר טובים מהמחירים בחו"ל, כי אני לא גלריה שלוקחת ממנו 50%, וטוניק יכול להרשות לעצמו לתמחר בצורה יותר אטרקטיבית", היא מסבירה למה לדעתה עדיף לרכוש יצירות של טוניק בישראל. "מעבר לזה, את צילומי ים המלח קשה יותר למצוא בחו"ל". בדרך כלל טוניק יוצר שישה עותקים מכל תמונה, והמחיר הממוצע לעותק כזה הוא כ־13 אלף דולר. "בכל סדרה יש תמונה אחת שהוא מוציא ב־20 עותקים", מספרת בר־גיל, "והם נמכרים במחיר נמוך יותר, מ־5,000 דולר בתחילת המהדורה, ועד לכ־15 אלף בסופה". בצילומים מים המלח הוציא מהדורה של 100 עותקים מאחת התמונות, מה שמאפשר לרכוש אותה במחיר זול משמעותית, שנע היום סביב 2,000 דולר. בנוסף למכירות, היא מקווה לערוך לטוניק תערוכה מוזיאלית בשנתיים הקרובות. "התוכנית היא תערוכת צילומים מאזורי סכסוך, ביניהם ישראל, שאנשים יתחברו אליה גם מבחינה חברתית".

בר גיל. "לאמנים משתלם לעבוד איתי כי אני לא גלריה שלוקחת 50% מהמכירות שלהם, אני לוקחת פחות ממחצית מהסכום, מה שמאפשר להם להתפרנס"

אמנות בשירותים

בר־גיל לא מחזיקה בגלריה משלה, אלא אוצרת תערוכות במקומות שונים, כולל ביתה הפרטי. "ה'סלון' הוא אירוע שהתחלתי בלונדון, שם חייתי שש שנים", היא מסבירה, "ובו אני פותחת אחת לשנה את הבית לקהל, ואוצרת בו תערוכות מקצועיות. אני תולה אמנות בכל הבית – בחדרי השינה, בחדרי הילדים ובשירותים. העניין כבר ידוע בקרב אספנים, ואני משתדלת שהוא לא יגיע לפרסום. הנדל"ן היום כל כך יקר, שגם דילרים מבוססים בעולם מעדיפים להציג בבתים שלהם ולא להיות בעלי גלריות".

העובדה שאין לה חלל משלה לא מפריעה לה בעבודה עם האמנים שהיא מייצגת. להפך. "לאמנים משתלם לעבוד איתי כי אני לא גלריה שלוקחת 50% מהמכירות שלהם, אני לוקחת פחות ממחצית מהסכום הזה, מה שמאפשר להם להתפרנס", היא אומרת. "ואם אחד האמנים ירצה תערוכת יחיד — אני אמצא חלל. העובדה שאני עובדת הרבה עם חו"ל מאפשרת לאמנים שלי להציג בעולם, ובמקביל אני עושה מה שכל גלריה עושה עבור האמנים שלה – עוזרת להם במימון, מכניסה אותם לקטלוגים, מגישה עבורם מועמדויות לפרסים".

כיום עובדת בר־גיל עם 12 אמנים ישראלים, ביניהם אוהד מטלון ובועז אהרונוביץ, וממשיכה לקבל פניות מדי יום מאמנים נוספים, אבל כרגע לא מתכוונת לקחת אמנים נוספים תחת חסותה. עם רוב האמנים עובדת בר־גיל כבר יותר משלוש שנים, ואחד הדברים שלדעתה הופכים אמן למצליח הוא הטוטליות שלו. "יפעת בצלאל למשל, היא אמנית שעובדת ללא פשרות ומזכירה בדרך שלה אמניות כמו מיכל רובנר וסיגלית לנדאו. היא מציגה עכשיו בטייט ליברפול, ובסוף השנה מתוכננת לה תערוכת יחיד בשבדיה. ועדיין, העבודות שלה נמכרות במחירים סופר נוחים, גם לאספן המתחיל".

אמניות נוספות שבר־גיל מייצגת וממליצה להשקיע בהן הן שירה זלוור ועפרה אייל. "העבודה של זלוור בשעווה מאד ייחודית, וכבר יש לעבודות שלה יותר ביקוש מהיצע. אייל סיימה את התואר השני בבצלאל עם גוף עבודות מרענן ומרהיב מבחינה טכנית, וגם מחירי העבודות שלה עדיין נמוכים יחסית".

לאמנים משתלם לעבוד איתי כי אני לא גלריה שלוקחת 50% מהמכירות שלהם, אני לוקחת פחות ממחצית מהסכום, מה שמאפשר להם להתפרנס"