הפסקה לעסקית: מה שיש בקנקן
המעבר של הטאפאס בר הזעיר דוד ויוסף מצפון העיר לדאונטאון התל־אביבי לא פגם באוכל, שנותר טוב ולא מתיימר, בניגוד לעיצוב שתפס כיוון נובורישי
מסעדת דוד ויוסף החלה את דרכה כטאפאס בר זעיר במתחם ירמיהו בתל אביב, בבעלות השפים יוסי שטרית ודוד אלמקייס. זה היה מקום מקסים ומוצלח, שרמת האוכל שהגיש היתה כמעט תמיד מפתיעה לעומת הציפיות שמפתחים לגבי מקום כה צנוע.
סלקים צלויים, תפוחים, ויניגרט חרדל וטולום בקר. מנה פשוטה אך חכמה וטובה מאוד צילום: אוראל כהן
לפני כשלושה חודשים עברה המסעדה לרחוב מונטיפיורי בתל אביב. המילה Downtown הוצמדה לשמה, והאווירה השתנתה בהתאם. הגרסה החדשה היא הכל חוץ מזעיר וצנוע. החלל הגדול משתרע על שלושה מפלסים, עם בר גדול בקומת הכניסה, לאונג' מהודר במרתף וכמה שולחנות המסודרים בצפיפות בגלריה. העיצוב נובורישי, המוזיקה מתנגנת בווליום גבוה גם בצהריים, ובשעות הערב יש שירותי חניה לרכבי הסועדים.
עסקית הצהריים החדשה של דוד ויוסף הושקה רק בשבוע שעבר וכוללת, במחיר העיקרית, גם מנה ראשונה, לחם ושתייה. בנוסף יכולים סועדי העסקית להזמין את יין הבית וקינוחים במחיר מופחת.
התיישבנו קצת בחשש במפלס העליון, תוהים אם גם האוכל עבר מהפך דומה, אבל אז - הפתעה. המנות עצמן נשארו חביבות, לא מתיימרות ולרוב מוצלחות.
שתי כוסות גמלא ברוט של יקבי רמת הגולן (28 שקל לכוס) היו צוננות וכיפיות. המלצרית, שלא הסירה את עיניה מאיתנו וחסכה בכך את הצורך לחפש אחריה בנבכי המפלסים, הגישה מיד סלסילה ובה לחם אגוזים וצימוקים, לחם זיתים ופנכת שמן זית ועגבניות מרוסקות.
מנה שהוגדרה בתפריט כ“סלקים צלויים, תפוחים, ויניגרט חרדל וטולום בקר" התגלתה כסלט מרהיב. עלי חסת סלנובה קטנים ופריכים שודכו לשאר המרכיבים וסודרו על הצלחת כערוגה חיננית. זה היה שילוב טעמים מתקתק־חמצמץ ומשחק מרקמים בין הסלק המוצק, התפוחים הפריכים וגרגרי החרדל המתפצחים. מנה פשוטה אך חכמה וטובה מאוד.
פחות מרשים, ובכל זאת טוב, היה דג מטיאס שהוגש עם איקרה, סלט תפוחי אדמה, ומעין "סחוג" מפלפל חריף ושמן זית. כל מרכיב כשלעצמו היה מוצלח, אבל הצלחת "ביקשה" תוספת חמצמצה או מרעננת (כמו שמנת חמוצה או סתם בצל ירוק), שישברו את המליחות.
קבב דגים שהוגש על צזיקי עם ויניגרט חם וקצת חריף וצימוקים אוזבקיים (84 שקל) היה מצוין. הקבב, שהוכן מדגי מוסר וטונה, היה מוצק ועסיסי, והיוגורט, הרוטב החריף והצימוקים החמיאו לו מאוד.
גם המעורב (79 שקל), מנה ותיקה של השפים, היה טוב. הוא הורכב מנתחי חזה, לבבות וכבד עוף, ותובל בעדינות בכורכום ובבהרט. לצד המנה הוגשה צלחת ובה רבעי פיתה קלויה עם שמן זית.
גלגולה הנוכחי של מסעדת דוד ויוסף נראה כמו התברגנות שהיא חלק ממהלך החיים הטבעי. אמנם היא כבר לא צעירה ובועטת, אבל האוכל עדיין מהנה, גם אם המשכן החדש קצת מהוגן ומהודר מדי לטעמנו. העסקית שלה אמנם לא זולה במיוחד, אבל האוכל הטוב, השירות המקצועי וכן, גם הכיסאות המרופדים הופכים אותה לעסקה משתלמת.
שם: דוד ויוסף Downtown
ז'אנר: מסעדת שף (בעצם, שני שפים)
מיקום: מונטיפיורי 21 ת"א, 03-6040036
פרטי העסקית: 129–72 שקל, ראשון־חמישי 12:30–16:30
התחככות: עובדי המתחם ואנשים שיש להם זמן בצהריים
שירות: חינני ומקצועי
כשרות: אין
חניה: בתשלום בחניוני האזור, שירותי חניה בשעות הערב
נגישות לנכים: רק לשולחנות בחוץ. אין שירותי נכים
שורה תחתונה: לא זול, ובכל זאת כדאי
