מעדן מלחים: איך הפך המלח למזון גורמה
מלחים הנאספים במקומות שונים בעולם נבדלים זה מזה בצבעים, בארומות ובמרקמים שלהם
ההתעסקות בקוצו של מלח יכולה אולי להיראות כדקדקנות מוגזמת, אבל האמת היא שענף מלחי הגורמה הוא עולם מרתק. מלחים הנאספים במקומות שונים בעולם נבדלים זה מזה בצבעים, בארומות ובמרקמים שלהם: למלח האיראני הכחלחל והאריסטוקרטי יש מליחות מעודנת; המלח הוורוד שנאסף למרגלות ההימלאיה נושא עמו ריחות מבושמים; המלח השחור מהוואי מכיל פחם; מלח מַלדוֹן מאנגליה מגיע ברעפים דקיקים ומתפצחים; ולה פלור דה סל (פרח המלח) המשובח, שמגיע ממי הים בחוף בריטני שבדרום־מערב צרפת, יש שיק מעודן. המלחים הללו, המיובאים בשנים האחרונות באופן סדיר גם לארץ, כבר התחבבו על השפים ועל בשלנים חובבים כאחד בזכות יכולתם להפוך את הצלחת לאקזוטית ויפה יותר בבזיקה קצרה.
המלחים של חברת 424 הם משהו אחר. מדובר במלחים מתובלים בטעמים הנמכרים בארבע סדרות: סדרת גורמה, שבה תשעה טעמים כמו מלח עם צ'ילי, מלח בטעם מעושן ומלח בתוספת שום; הסדרה האקזוטית, שבה מלחים שהושרו או הועשרו במרכיבים נוספים כמו פחם, יין מרלו ואפילו פתיתי זהב; הסדרה האורגנית, המציעה מלחים בתוספת עשבי תיבול; וסדרת השף, שמציעה תיבולים מתוחכמים כמו זיתי קלמטה ותפוז־צ'ילי. אלה מלחים שהורכבו בעזרת תוספות טעם חיצוניות וטבעיות, ולפיכך אינם הגביע הקדוש של חובבי המלח, אולם יכולים להיות תוספת מרעננת למטבח הביתי.