הפסקה לעסקית: לאכול אבק

במסעדת וילהלמינה במתחם שרונה השירות חובבני והאוכל לא מוצלח, אבל רק כשאמרו שבשביל הקינוח ניאלץ לרדת שתי קומות (ולקחת בעצמנו) נשברנו סופית

גלי וולוצקי 08:5719.05.14

תגיות:

בשעת צהריים החצר המרווחת של מסעדת וילהלמינה במתחם שרונה בתל אביב נראית כמו מפגע סביבתי. תינוקות צווחניים מנסים להתחרות ברעשי הקידוחים מאתר הבנייה הסמוך, השולחנות עטויי אבק, ואחראית משמרת זועפת מסמנת לנו לחכות. ולחכות. ולחכות.

קראו עוד בכלכליסט:

הפנים הצונן של המסעדה היה רועש, אבל פחות. כאן השירות היה קשוב, אבל לא ידעני במיוחד. המלצרית לא ידעה לענות על השאלות מאיזה דג עשוי קבב הדגים ומה מכיל ריזוטו ירוקים, ובאופן כללי נראתה כאילו זה היום הראשון בחייה שהיא ממלצרת. בחיקוי של גינוני מסעדה ראויה לשמה היא החליפה לנו את הסכו"ם לא פחות משלוש פעמים במהלך הארוחה, רק ששכחה לקחת את הסכו"ם המלוכלך.

סלמון בקראסט קשיו. תבשיל מוזר צילום: עמית שעל

המסעדה היא מיזם של הקונדיטור אורן בקר, שפתח קונדיטוריה בקומת המרתף של המבנה, מסעדה בקומה הראשונה וחלל לאירועים בקומה השנייה. העסקית של וילהלמינה מציעה במחיר העיקרית מנה ראשונה מתוך עשר אפשרויות שרק חמש מהן אינן מחייבות תוספת תשלום.

אבל זה לא משנה, כי נראה שכל בחירה כאן תהיה טעות. קלמרי צרוב על הפלנצ'ה עם תפוחי אדמה ראטה, אנשובי, שעועית ירוקה, בצל, עגבניות שרי, זיתים וצלפים התבררה כמנה מלוחה להחריד. הקלמרי נראו חיוורים וצמיגיים, כאילו נחלטו ולא נצרבו.

מנה של קרפצ'ו בקר היתה אפילו גרועה יותר. פרוסות דקיקות של בשר הוגשו בתוך שלולית של מה שנראה כתחמיץ שהורכב מרוטב סויה וצ'אטני אפרסקים ומשמשים. זה היה מתוק מאוד, מלוח מאוד, ובאופן כללי בקושי אכיל. מנהל המשמרת מיהר להציע מנה חלופית - סלט חומוס עם פריקי, עגבניות מיובשות ושקדים קלויים, שהיה אף הוא מלוח מדי, אבל מוצלח בהרבה.

הארוחה קרסה שוב במעבר לעיקריות. פילה פרגית עסיסי (כך בתפריט) עם גזר, פלפלים וקישוא ברוטב בנוסח סצו'אן (86 שקל) התברר כצלחת עם כמות נדיבה של נתחי עוף חסרי טעם ששכבו על רוטב מתקתק מדי בטעם תעשייתי. אותם החוליים אפיינו גם את העיקרית השנייה, סלמון שנכתב בתפריט שצופה בקראסט קשיו. בפועל הציפוי שלו נראה כמו מריחה של רוטב עגבניות סמיך בטעם קטשופי, והוא הוגש על תבשיל מוזר ולא טעים של אטריות אודון עם ירקות (95 שקל).

הפארסה האמיתית הגיעה עם תפריט הקינוחים של המסעדה, שהזכיר לנו שמדובר במקום של קונדיטור מוכשר. אבל המלצרית היללה את תוצרת הקונדיטוריה בקומה התחתונה, והסבירה שעלינו לרדת בעצמנו את שתי הקומות, לרכוש קינוח ולעלות איתו למעלה. כלומר: אכלתם ארוחה עם שירות תמוה ואוכל גרוע, עכשיו תדאגו לעצמכם לקינוח. כאן נשברנו. נראה שוילהלמינה צריכה להחליט מה היא - מלכודת תיירים עם אוכל בינוני, או מסעדה.