לילה בעיר זרה
אתר חדש, Zoola Fix, רוצה להיות ה־Airbnb של חיי הלילה, ולחבר בין תיירים לבליינים מקומיים שייקחו אותם למקומות שאין באף מדריך
לזארה, אמנית ואשת אופנה אוסטרית בת 21 שחיה בלונדון, יש שיער בלונדיני בהיר מאוד, שפתון סגול כהה ולוק כללי של היפסטרית שמצאה את עצמה בצד הלא נכון של אפוקליפסת הזומבים. היא אוהבת היפ־הופ, דאנסהול, גריים, אר אנד בי וטראפ (תת־ז'אנר של היפ־הופ מדרום ארה"ב) ומכירה את כל המועדונים הנכונים למי שרוצה לשמוע מוזיקה שחורה במרכז, דרום ומזרח לונדון. פיליפו, מנהל פרויקטים בן 27 ממילאנו, יודע אנגלית, גרמנית, איטלקית וספרדית, והוא יותר בעניין של האוס, דיסקו ואלקטרו. כשהיא לא מציירת לצלילי מינימל טכנו ודיפ האוס בלופט הניו־יורקי שלה, ואלרי בת ה־30 יודעת איפה למצוא את המסיבות השוות במבנים תעשייתיים בשולי העיר.
מלבד החיבה לחיי לילה, לזארה, ואלרי ופיליפו יש עוד דבר במשותף: שלושתם מנסים להפוך את ההיכרות שלהם עם עולם הבילויים בעיר מגוריהם למקור פרנסה באמצעות אתר חדש בשם Zoola Fix, שמחבר בין אנשים שמגיעים לעיר לא מוכרת ומחפשים בילוי קצת יותר מוצלח ממלכודות תיירים ומועדונים המוניים, לבין צעירים מקומיים שמכירים היטב את הסצנה ויידעו לאן ללכת ועם מי צריך לדבר כדי לעקוף את התור. אם תרצו, סוג של Airbnb לחיי לילה.
האתר החל לפעול לפני כחודש בלונדון וניו יורק, הגיע מאז גם למילאנו, רומא והמבורג, ועתיד להתרחב בשבועות הקרובים לערים נוספות, בעיקר בארה"ב ובאירופה. המדריכים ("פיקסרים", בלשון האתר) מבקשים סכום שנע בין כמה עשרות דולרים ל־350 יורו ללילה ומעבירים 20% מכל עסקה לידי האתר.
"אני עדיין מתאושש מההנגאובר של אתמול בלילה", פותח ריצ'רד ווקר, האיש מאחורי Zoola Fix, את הראיון הטלפוני שלנו, אף שהשעה בצד השני של הקו (לונדון) היא שבע בערב. "אני אוהב לצאת לבלות. בלונדון אני מכיר את כל המועדונים הטובים ויש לי קשרים מצוינים, אבל בכל פעם שאני טס לעיר אחרת שאין לי בה מכרים אני מוצא את עצמי במקומות בינוניים ומתאכזב. אתה קורא איזו המלצה באינטרנט ובדרך כלל מגיע ומגלה שהמקום נסגר לפני שנתיים או שהמסיבה ממש על הפנים".
ווקר (27), יזם ואיש חיי לילה, מכיר לדבריו את אנשי הסצנה הלונדונית מהשנים שבהן ארגן מסיבות פרטיות. הוא עצמו רשום כאחד המדריכים, ותמורת 70 ליש"ט ללילה הוא יאסוף אתכם מהמלון, ימצא מקום לארוחה, ידאג לאחסן את המעילים, יזמין לכם משקאות, ידבר עם מי שצריך כדי להיכנס למסיבה אקסקלוסיבית ואפילו יארגן מונית בסוף הערב.
"המדריכים שאנחנו מחפשים הם לרוב כאלה שלא אוהבים להיתקע בעבודה משרדית של 9:00 עד 17:00, כמו אמנים, דוגמניות, אנשים מתעשיית האופנה", הוא אומר.
לרשימת הערים באתר יתווספו בקרוב גם מיאמי, סידני ולאס וגאס. ווקר מסביר כי ישמח להרחיב את השירות גם לתל אביב, אבל המגבלות הגיאוגרפיות שמטיל שירות הסליקה שאיתו האתר עובד (שירות העברת התשלומים stripe) אינן מאפשרות זאת כרגע.
כדי למצוא את הפיקסר המתאים צריך להקליד במנוע החיפוש של האתר (zoolafix.com) את שם העיר ואת התאריכים המבוקשים, ואז לבחור מדריך מתוך הרשימה המוצעת. על כל אחד כתוב תיאור כללי, השירותים שהוא מציע, סוג הבילוי שהוא מתמחה בהם והמחיר ללילה. כמו ב־Airbnb, אפשר לפנות לאנשים דרך מערכת ההודעות הפנימית ולכתוב עליהם ביקורות אחרי שהעברתם לילה בחברתם.
לא לדייטינג
פונקציה חשובה נוספת ש־Zoola Fix מנסה למלא היא סינון טיפוסים בעייתיים. "כל מי שרוצה להצטרף לרשימת המדריכים שלנו צריך לענות על שאלון ולעבור ראיון פנים אל פנים או בסקייפ, לחבר את חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו לשירות ולספק מספר טלפון פעיל, שנבדק באמצעות אקטיבציה ב־SMS", אומר ווקר.
אחד המועמדים, שכתב בדף שלו כי הוא יכול לארגן עבור האורחים רכישה של סמים, נפסל על הסף. "אני יודע שלא מעט אנשים מעוניינים במישהו שיוכל לעזור להם להשיג סמים כחלק מהיציאה לבילוי, אבל זה לא השירות שאנחנו מעוניינים לספק", הוא אומר נחרצות.
נושא נוסף שממנו ווקר מעדיף להתרחק הוא דייטינג, למרות הקרבה הברורה בין העולמות והפוטנציאל המסחרי שטמון בתחום, שהפך בחודשים האחרונים לאחד מענפי יזמות האינטרנט הלוהטים. "אני יודע שזה ענף משתלם אבל אני מעדיף להשאר בנישה שלי, שבה אני כרגע המתחרה היחיד", הוא אומר, "יש הרבה אתרים ואפליקציות שעוסקים בדייטינג, ואנחנו מעדיפים להתמקד במסיבות וחיי לילה, ויותר באנשים שרוצים לצאת לבלות בחבורות מאשר ביחידים".
עדיין בחיתולים
Zoola Fix נמצא עדיין בתחילת הדרך. האתר החל לפעול לפני כחודש, והוא כולל בשלב זה 25 מדריכים ומעט מאוד ביקורות. "אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר הכניסות בכל יום, ויכול להיות שנחפש משקיעים שיעזרו לנו להרחיב את הפעילות השיווקית", הוא אומר, ומספר כי המערכת תשתפר בקרוב כך שיהיה נוח יותר להוסיף ביקורות ולקבל תמונה אמיתית על המארחים.
"אני לא חושב שנצליח להפוך לשירות ענק כמו Airbnb", אומר ווקר, "חיי לילה הוא בכל זאת צורך נישתי ופחות נרחב ממקום לינה, אבל אני בטוח שבקרוב נוכל להגיע למאות אלפי בליינים".