"כשר זה טרנדי"

מה קורה כשאנשי חיי לילה מתבגרים? חיים לוזון, יקי כביר (כבר בני 41), שי דוידוף ועדי וכלר (בני 37), האנשים שחתומים על שורת מועדונים וברים תל־אביביים פופולריים כמו החלונות הגבוהים, וויסקי אה גוגו ומורפיום מודים היום: "הקהל שלנו התבגר, ואנחנו התבגרנו איתו".

אולי עשו את זה קודם, לפניהם, אבל הם עושים את זה בגדול. לפני שנתיים פתחה החבורה את TYO, מסעדה יפנית ברחוב מונטיפיורי בתל אביב שבכל לילה מלילות השבוע עמוסה לעייפה ומארחת דרך קבע סועדים כמו בר רפאלי, ג'ורג'י אקירוב, דליה רבין ושרי אריסון. החודש הם פתחו את מה שמאיים להיות הלהיט הבא של העיר: הפלמינגו בר במלון בראון ביץ' האוס החדש ברחוב הירקון, שלצדו תיפתח בשבוע הבא מסעדה חלבית כשרה באותו השם.

פלמינגו בר צילום: נמרוד גליקמן

הבר ממוקם בחלל בעל תקרה גבוהה שחלונותיו עטויים וילונות לבנים. על הקיר עטיפת "פלייבוי" משנות השישים, ובשירותים הדפסים בסגנון קאריבי. את דק העץ במרפסת כבר ממלאים בכל ערב עשרות אנשים.

הקהל ב־TYO די נובורישי. זה גם קהל היעד של הפלמינגו?

לוזון: "לכל מקום שהוא טיפה טרנדי ויש בו אוכל טעים ואנשים יפים ואיכותיים באים מי שיש להם כסף. TYO נעשתה גם מעין סמל סטטוס, בימי חמישי בחניה שמולה יש רק מכוניות נוצצות. מנגד, זה לא כל הקהל שלנו. יש הבדל עצום בין הקהל היפה של יום חמישי, שמסתובב בכל העיר, ובין הקהל הקבוע שלנו. שם יש אנשים מכל הסוגים - בכירים במשטרה, עורכי דין, אנשי עסקים ושופטים".

מהמנכ"ל לניצב

לעומת הבר שבקומה השנייה, המסעדה ממוקמת בקומת הקרקע, ומעוצבת באותו הקו שמאפיין את המלון כולו - סגנון קולוניאלי־אמריקאי עם אזכורים לסאות' ביץ' ולמיאמי של שנות החמישים והשישים. למטבח הם גייסו את השף קובי בן לולו (ממסעדת נאמוס בהרצליה לשעבר), שיגיש מנות כמו "הטונה לובשת פראדה - טרטר טונה אדומה על דף אורז וספרה של שמנת חמוצה" או "עלייתו של המוסר האפל - פילה מוסר ים בקפוצ'ינו חצילים וסלקים וקרפצ'ו של פסטה".

האוכל ב־TYO יקר. אלה יהיו המחירים גם כאן?

החבורה מגיבה בפליאה. "המחירים ב־TYO נגזרים מהמרכיבים האיכותיים מאוד שאנחנו משתמשים בהם", מסביר וכלר. "השף שלנו, יאמה סאן, עושה הכל לבד, וכל הדגים ופירות הים שלנו הם באיכות הכי גבוהה".

מימין: שי דווידוף, עדי וכלר, יקי כביר וחיים לוזון. "יש לנו אלפי לקוחות קבועים בזכרונות של הטלפון" צילום: נמרוד גליקמן

הביקורות לא פינקו אתכם.

לוזון: "מי שהתאכזב היה מי שחיפש מטבח יפני מסורתי וקיבל ניו יורק בכל הכוח. חלק מהטעמים אצלנו מערביים, כי זה מה שהולך בישראל. אנחנו באובר־בוקינג יומי, וזה חזק יותר מכל דבר אחר. בסוף הקהל הוא שקובע".

כביר: "הקהל מצביע ברגליים בגלל שני דברים - האטמוספרה והאוכל. אם המקום היה רק נוצץ, בלי אוכל טוב, זה לא היה עובד, ולהפך. כל לקוח מקבל אצלנו יחס אישי - כל מנכ"ל וכל ניצב במשטרה".

תצליחו לשחזר את האווירה הלוהטת שיצרתם ב־TYO במקום כשר?

"יש בארץ אוכלוסייה אדירה של צרפתים שעברו לגור בארץ, הם רוצים לבלות ולאכול טוב ומבזבזים המון כסף. אלה אנשים שעשו עלייה מטעמים ציוניים ורובם המכריע שומרי כשרות, חובשי כיפה".

לוזון: "יש לנו אלפי לקוחות קבועים בזיכרונות של הטלפון. אנחנו יודעים שהאנשים האלה, שהולכים איתנו, יבואו לנסות את פלמינגו לפחות פעם אחת. במקביל אנחנו מאמינים מאוד בכשרות. זה סוג של טרנד תל־אביבי שהולך עכשיו, יש לו קהל".

מרתון, לא ספרינט

הקבוצה מפעילה את כל מערך המזון והמשקאות של המלון, שבבעלות קבוצת לאופרד (לאון אביגד וניצן פרי), וכבר הספיקה להאכיל אלפי אנשים באירועים פרטיים שנערכו בו. חוזה ההפעלה, הם אומרים, נערך לעשר שנים. "אנחנו כאן למרתון, לא לספרינט", אומר כביר.

ברים ומועדונים הם לא עסקים רווחיים יותר?

"מסעדנות היא לא תחום שמלקקים בו דבש, אנחנו כבר יודעים את זה", מוסיף לוזון. "כשפתחנו את TYO אמרנו לעצמנו שמקסימום, אם לא ילך, תמיד נוכל להפוך את המקום לבר, שש־שבע מנות מגניבות והרבה דרינקים. היום זה לא מטריד אותנו, אנחנו כבר יודעים איך לעשות מסעדה".