"היפה והחיה": דיסני מחזירה אהבה לקהילה הגאה, אבל עם טעם מריר
דיסני מתגאה בדמות להט"בית ראשונה בעיבוד החדש לסרט "היפה והחיה", אך מסרבת ללמוד משלל סכסוכי העבר עם הקהילה, ומציגה דמות שלילית עם זמן מסך קצרצר
לקהילה הלהט"בית תמיד היתה פינה חמה בלב לסרטי האנימציה של דיסני, בזכות סרטים כמו "דמבו" ו"מולאן", שתיארו גיבורים חריגים שלומדים לקבל את עצמם ולנפץ מיתוסים מגדריים, ובזכות להיטים כמו "Let It Go", שאומצו כהמנוני יציאה מהארון. אבל רק השנה דיסני החליטה להחזיר אהבה לקהילה ולהציג דמות להט"בית מוצהרת ראשונה בעיבוד החדש והמצולם ללהיט "היפה והחיה".
מחלקת יחסי הציבור של דיסני עמדה בפני אתגר גדול מכיוון שעל אף הצלחת העיבודים המצולמים ל"סינדרלה" ו"ספר הג'ונגל", הטריילרים לא הצליחו לעורר את הבאזז המצופה. כנראה שבעקבות זאת מיהר במאי הסרט ביל קונדון להכריז בסמוך לפרימיירה על שילוב של דמות להט"בית, והבטיח שתקבל "רגע גאה משלה, בולט אך מעודן". זה הצליח. בן רגע חזר הסרט לכותרות, בין היתר בגלל תגובות־הנגד: ברוסיה מחרימים את הסרט, וערים ברחבי ארצות הברית מסרבות להקרינו, הוכחה נוספת שלמרות הניצחון ההיסטורי של "אור ירח" בפרס האוסקר, סובלנות איננה מנת חלקם של כל תושבי האומה.
אמיץ בכאילו
על פניו, דבריו של קונדון, גיי מוצהר בעצמו, נדמו כאקט אמיץ. הסרת "היפה והחיה" מבתי קולנוע הרי תמנע מהסרט להשיג את הסיבה העיקרית שלשמה הוא נוצר – כסף. עם זאת, קולות התנגדות וביקורת עלו לא רק מהזרמים השמרניים, אלא דווקא מהקהילה הלהט"בית עצמה, שתהתה אם באמת מדובר בצעד חיובי, או בדיוק ההיפך. הסיבה לכך שאותה דמות גאה איננה אחת מהגיבורים החיוביים של הסרט, אלא זו של לה פו ("מטורף" בצרפתית) בגילומו של ג'וש גאד. לה פו הוא יד ימינו, שלא לומר השטיח לניגוב הרגליים של הנבל הגברי והמרשים גסטון (לוק אוונס). ובסרט שבו ממילא יש אלמנטים גאים, כמו רדיפת השונה וסיפור אהבה חריג שמעורר זעם, ההחלטה להפוך דווקא את אחת הדמויות השליליות של הסרט ללהט"בית מרגישה כמו החמצה. אפילו אותו "רגע גאה", שעליו רמז קונדון, הוא לא יותר מסצנה קטנה לקראת סוף הסרט, ולא משהו שמלווה את הדמות לאורך הסיפור עצמו.
שיח סובלני
אבל אפשר אחרת. בסרטי אנימציה לכל המשפחה מהשנים האחרונות, שאינם של דיסני, כבר צצו דמויות גאות חיוביות מבלי ששימשו לאסטרטגיה שיווקית ואפילו מבלי שהנטייה המינית שלהן תהיה עניין דרמטי. סתם גאות.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה מאחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר של השנים האחרונות, "פארנורמן" של האולפן לייקה שהיה מועמד לאוסקר בשנת 2012 והציג את הדמות הגאה המוצהרת המונפשת הראשונה אי פעם בסרט מסחרי. לקראת סופו מעזה אחת מגיבורות הסרט להתחיל עם הבחור החלומי שגר בבית ממול (קייסי אפלק), ומזמינה אותו לצפייה משותפת בקומדיה רומנטית. "בטח," נעתר הבחור, "החבר שלי מת על סרטים כאלו".
ובכל זאת חייבים גם לזרוק מילה טובה לדיסני. העובדה שהסרט מותקף מכל הכיוונים, הפכה אותו לשיחת היום, מה שיעזור לו להגיע לתודעה רחבה יותר. וגם אם לה פו הוא לא בדיוק הגיבור הלהט"בי שכולם פיללו לו, עצם העובדה שהוא קיים מספיקה כדי לייצר שיח על סובלנות. בעידן הנוכחי של השתקה ושמרנות, זה בכלל לא מעט.