פיליפ כהן מסביר למה אמנות רחוב היא הדבר הבא
לקראת מכירה של אמן הרחוב בנקסי בבית המכירות ארטקוריאל הצרפתי מסביר פיליפ כהן - אספן ונציג ארטקוריאל בישראל - למה אמנות רחוב היא הדבר הבא, מה הוא חושב על המלון שפתח בנקסי מול חומת ההפרדה ומה דעתו על האמנות הישראלית
"יש הרבה אמנים שהם פרו־פלסטינים, שונאים ישראלים ואפילו יהודים, אבל בנקסי חושב שאמנות יכולה להיות משהו טוב - שניתן לגשר בין האחד לשני דרכה", כך אומר אספן האמנות פיליפ כהן, הנציג הישראלי של בית המכירות הפומביות הפריזאי ארטקוריאל, לאחר פתיחת המלון החדש של האקטיביסט ואמן הרחוב הבריטי בנקסי ליד בית לחם החודש. "סביר להניח שבנקסי הוא יותר פרו־פלסטיני מאשר פרו־ישראלי".
לרגל מכירה שצפויה להתקיים בבית המכירות בפריז, שבה יוצגו רק יצירות של בנקסי, מספר כהן בראיון ל"כלכליסט" על הייחודיות של אמנות הרחוב, למה הוא לא מתחבר לאמנים ישראלים ומה הביא אותו להבנה שהוא יכול לחיות בלי אמנות.
כהן (58) טוען שהדרך שבה בנקסי עובד "היא דרך חכמה". כמה ימים לפני פתיחת המלון של בנקסי התקיימה בארטקוריאל מכירת 30 עבודות אמנות של אמני רחוב, ובהם של בנקסי. שתי העבודות שזכו למחירים הגבוהים ביותר היו של האקטיביסט המסתורי: 407 אלף דולר עבור כל אחת מהן. היצירות שנמכרו הן פסל שיש ועץ מ־2009 הנקרא Picasso Quote ועבודת שמן ועיפרון על קאנבס מאותה שנה בשם Rodeo Girl. למכירתה של היצירה השנייה היה אחראי כהן, והיא נמכרה ללקוח אירופי.
"יש שוק לאמנות רחוב ואנשים קונים ומוכרים עבודות של אמני רחוב", מסביר כהן בעקבות מכירות יצירות האמנות של בנקסי. "אבל עוד לא הכרתי מישהו שהכין אוסף אחד של הז'אנר. בגלל שבבית המכירות בפריז זו תהיה מכירה שלמה שתעסוק רק בז'אנר הזה, זהו רגע מיוחד עבורנו. באמנות רחוב, להגיד בנקסי זה כמו להגיד אנדי וורהול במכירה של אמנות עכשוויות. זה הטופ של הטופ, הוא אמן חכם וטוב".
ארטקוריאל הוא אחד משלושה בתי מכירות עיקריים בפריז, יחד עם כריסטי'ס וסותבי'ס. הוא נוסד ב־2002 והפך לשחקן מרכזי בזירה, ובתוך פחות משני עשורים הפך לשם דבר, עם מחזור מכירות של כ־200 מיליון יורו בשנה.
מה חשיבותה של אמנות הרחוב?
"פעם שמעתי את האדריכל הישראלי אילן פיבקו אומר שהאמנות כיום נמצאת ברחוב ואמרתי לעצמי, על מה הוא מדבר? כיום אני מבין. אני חושב שיש דור צעיר של אנשים שחושבים אחרת, והוא יהיה חשוב בעתיד ההיסטוריה של האמנות. זה אמנם לא מהלך חדש כי אמנות הרחוב מגיעה מניו יורק, אבל זה מהלך חשוב. אמנות הרחוב לא נכנסה עדיין למוזיאון, אבל היא תיכנס אליו רק עם אמנים כמו בנקסי או האמן הצרפתי JR".
רופא שיניים שהפך לאספן
כהן הוא רופא שיניים במקצועו, שבמשך עשרות שנים קנה יצירות אמנות כתחביב עד שהגיע לכדי אספן. עם הזמן, במקביל לעבודתו כרופא, החל להתמקצע באמנות ופיתח קריירה נוספת כיועץ אמנות. לפני שנתיים, כשעשה עלייה לישראל, החליט להשאיר מאחור את הקליניקה בפריז ולהתמקד אך ורק בייעוץ פרטי לאספני אמנות.
הוא מחזיק ביותר מ־300 יצירות, 100 בביתו שבתל אביב, והשאר באחסון בארץ ובצרפת. ב־2013 הציג את האוסף הפרטי שלו במוזיאון פתח תקווה בתערוכה המדוברת "מותק, סידרתי מחדש את האוסף".
כבר יותר משני עשורים שהוא מתעניין ואוסף רק אמנות עכשוויות. אמנות, לדבריו, היא הרבה יותר מחומר ויופי.
איך אתה מחליט איזו יצירה לרכוש?
"אני לא אקנה יצירת אמנות כי היא יפה או כי הצבעים שלה יפים", הוא מסביר. "אקנה אותה אם המסר שלה טוב לי, לנו או מלמד אותנו".
הגישה הזו התפתחה אצל כהן בתחילת שנות התשעים, ברובה בעקבות חברות עם האמן הישראלי־צרפתי מאיר אשל שאימץ לעצמו את הכינוי "אבשלום" (Absalon בצרפתית) ושנפטר מאיידס ב־1993. "אם הוא היה חי היום הוא היה מאסטר", מדגיש כהן.
לא מתחבר לאמנים ישראלים
למרות היותו ישראלי, לכהן יש קושי להתחבר לאמנים שעוסקים בחיים פה.
אז מה דעתך על אמנות ישראלית?
"אני מבין שהישראלים קשורים לבעיית המלחמה, הפלסטינים והשואה. אבל אחרי כל כך הרבה שנים, הם צריכים לקבל נקודת מבט אחרת על אמנות - לא על אמנות ישראלית אלא על אמנות", מסביר כהן. "יש כבר מספיק אמנים ישראלים חשובים, ולכן אמנים צריכים לחשוב גם על אמנות קונספטואלית ומינימלית, להתנתק מהרקע ולחשוב בצורה עולמית. אני מעדיף שבקרוב לא יגידו שיש סצנה ישראלית - אלא שיש אמנים טובים והם ישראלים".
נושא נוסף שמעסיק את אספן האמנות הוא עולם הדימויים הגדוש. "אנחנו לא צריכים שאמנים יצרו עוד אימג'ים (דימויים)", טוען כהן. "יש לזה מקום, אבל אני רוצה משהו משהו חדש. אם אתה סתם יוצר אימג'ים - אתה לא אמן".
לטענתו, העולם מוצף בדימויים, עד כדי כך שהוא יכול לחיות בלי אמנות. "אני יכול לחיות רק עם האישורים, עם אוסף קונספטואלי, עם תעודות - אבל בלי אימג'ים. יש לי באוסף תמונה קטנה שנוצרה על ידי האמנית האמריקאית לואיז לולר ב־1981, עליה כתוב "Why pictures now?". כבר אז היא ביטאה את השאלה שמעסיקה אותי היום".