פרשת ההטרדות המיניות של הארווי ויינשטיין: סוף הוליוודי

את 5 באוקטובר 2017 הוליווד תזכור לעוד הרבה זמן. בעודה מתאוששת מהדו”חות הכספיים שהכריזו על הקיץ האחרון כגרוע ביותר זה עשורים, הטיל "הניו יורק טיימס" פצצה בדמות תחקיר מטלטל על התנהלותו של אחד האנשים החשובים והמוכרים ביותר בתעשיית הסרטים האמריקאית, הארווי ויינשטיין, שעל פי עשרות עדויות, השתמש בכוחו ובמעמדו כדי לנצל מינית, להטריד ואפילו לאנוס.

כוכבות מהשורה הראשונה, כמו אנג'לינה ג'ולי, קייט בקינסייל, גווינת' פאלטרו ומירה סורבינו (שתי האחרונות זכו באוסקר עבור סרטים בהפקתו), התבטאו פומבית על תקריות שבהן העמיד אותן ויינשטיין במצבים לא נוחים, בלשון המעטה, בזמן שניסו לעשות לעצמן שם בעולם הסרטים.

הארווי ויינשטיין צילום: איי אף פי

בן רגע הקהילה ההוליוודית הוקיעה את ויינשטיין, האקדמיה לקולנוע (המחלקת בכל שנה את פרסי האוסקר) שללה את חברותו, ודירקטוריון חברת ההפקה שייסד, ויינשטיין קומפני, פיטר אותו לאלתר ונמצא במגעים למכירת החברה. כל זאת בטרם הוגש כתב אישום. ויינשטיין עצמו פרסם התנצלות אך גם לא הכחיש את המיוחס לו.

ההתנהלות של הוליווד כלפי ויינשטיין היא בוודאי תגובה הולמת ביחס למי שבמהלך עשורים פגע בשיטתיות וללא חרטה בנשים, אבל עדיין נדמה שיש פה איזשהו מוסר כפול.

השיח העולמי אמנם משתנה, והיחס המבזה לנשים בתעשיית הקולנוע ובכלל צף על פני השטח ומפסיק לעבור בשתיקה, אבל עדיין לא כולם יישרו קו. עדות לכך אפשר לראות בבחירתו לנשיאות של דונלד טראמפ, שנחשף כמטרידן ושוביניסט. ההתאקלמות המסורבלת למצב החדש ניכרת גם סביב ויינשטיין. האקדמיה, שבמהרה בעטה אותו משורותיה, לא טיפלה באותו האופן בביל קוסבי, והעניקה אוסקר לרומן פולנסקי, 25 שנה לאחר שנמלט מארה"ב כדי להתחמק ממשפט על אונס קטינה.

חלק מהמתלוננות נגד ויינשטיין צילום: איי אף פי, איי פי

גם במאים כמו בריאן סינגר ("אקס־מן: העתיד שהיה") או ויקטור סלאבה ("ג'יפרס קריפרס") עמדו בפני האשמות של פדופיליה וניצול, אך ממשיכים לעבוד ללא מפריע. ויינשטיין, לעומתם, הוא סיפור אחר, מכיוון שנדמה שיותר מדי אנשים בהוליווד חיכו למפלתו, ושלא במקרה, הכתבה ב"ניו יורק טיימס" הגיעה בזמן שהמבצר שהקנה לו מעמדו התחיל בכל מקרה להתפורר.

הקריירה של ויינשטיין השפיעה באופן ישיר על תעשיית הקולנוע כיום. יחד עם אחיו בוב הוא הקים בשנות השבעים את חברת ההפקה וההפצה לקולנוע עצמאי מיראמקס, הקרויה על שם הוריהם, מירה ומקס.

מתוך הסרט "הפצוע האנגלי"

תור הזהב של ויינשטיין

ב־1988 הם קנו לעצמם שם כשהפיצו שניים מהסרטים המדוברים ביותר של אותה תקופה: הדוקומנטרי פורץ הדרך "הקו הכחול הדק" של ארול מוריס ו"סקס, שקרים ווידיאוטייפ" שזכה בדקל הזהב בקאן והפך לאבן דרך בתולדות הקולנוע העצמאי. 1992 היתה שנת מפתח נוספת, כשהוויינשטיינים שמו את כספם על שניים מהסרטים החשובים ביותר של תחילת הניינטיז, "משחק הדמעות" שזכה באוסקר התסריט ו"כלבי אשמורת" של במאי צעיר ולא מוכר בשם קוונטין טרנטינו.

סרטיהם זכו פעמיים ברצף בדקל הזהב ("הפסנתר" ו"ספרות זולה"), והארווי זכה לכינוי "הלוחש לאוסקרים", מכיוון שידע איך לגרום לסרטים קטנים שאינם הוליוודיים במהותם לככב בעונות הפרסים. חברת ההפקה שלו הצליחה להיות מועמדת לאוסקר באופן רצוף בין השנים 1993 ו־2002, הישג חסר תקדים בתולדות הוליווד.

היכולת של הוויינשטיינים להכניס למיינסטרים את הקולנוע העצמאי טשטשה את הגבולות בין ההפקות האולפניות לאלו שנעשו מחוץ לשיטה, כאשר השיא היה ב־1996, כשארבעה מתוך חמשת המועמדים לסרט הטוב ביותר היו חוץ־אולפניות, והזוכה היה "הפצוע האנגלי" העצמאי של מיראמקס.

הם זכו שוב שנתיים לאחר מכן ("שייקספיר מאוהב"), ולאחר שמירמאקס נרכשה על ידי דיסני, האחים ויינשטיין הקימו את ויינשטיין קומפני וזכו פעמיים רצוף עם "נאום המלך" ו"הארטיסט". וזאת מבלי לציין את כל השחקנים והתסריטאים שבזכותם הם אוחזים בפסלון.

מתוך הסרט "כלבי אשמורת"

תחילת הדרך למטה

בכל הזמן הזה סיפורי האימה על התנהלותו האישית והמקצועית של ויינשטיין היו ידועים לכל. לצד יחסו לנשים, הוא נודע כמי שממרר את חיי הבמאים, ועושה בסרטים כרצונו. לרוב זה הסתדר כאשר הסרטים הפכו ללהיטים והיוצרים מילאו פיהם מים, אבל באיזשהו שלב משהו החל להשתבש. ב־2015 אף אחד משמונת המועמדים לאוסקר לא היה של ויינשטיין, ומגע הזהב החל להתפוגג, מביא לכישלונות מהדהדים כמו "שמונת השנואים", "עיניים גדולות", "משחק באש" ו"המייסד". בשנה שעברה הלהיט היחיד שלהם היה "סארו – הדרך הביתה" שהתמקם רק במקום ה־66 בטבלת שוברי הקופות בארה"ב.

בינתיים נכנסו שחקנים חדשים לתחום, בהן חברות הסטרימינג נטפליקס ואמזון בעלות הכיסים העמוקים, ו־A24, שהפיקה את זוכה האוסקר של שנה שעברה, "אור ירח" ואחראית על עוד כמה סרטים מהוללים כמו "חדר", "איימי" ו"מתחת לעור". בפסטיבלים ברחבי העולם הארווי הפסיק להיות אורח של כבוד, ותשומת הלב נדדה הלאה ממנו.

תחילת המפלה של ויינשטיין היא אחת הסיבות לחשיפת מעלליו דווקא עכשיו, ומסבירה מדוע השחקניות שעד כה חששו לקריירה שלהן יכלו לצאת נגדו. כמו הרבה דברים, זה קשור לכסף ומעמד: ברגע שוויינשטיין איבד את היכולת למשוך בחוטים, הם נכרכו סביב צווארו.