למה לי פוליטיקה: "התקווה 6" יוצאים לסבב הופעות לקראת אלבום חדש

"מוזיקה מבחינתי היא חופש וחירות ואין נכון או לא נכון", אומר עמרי גליקמן, סולן ומייסד להקת הרגאיי הישראלית "התקווה 6". "משום מה יש ציפייה מאמנים היום להיות מחאתיים, אבל אני לא זוכר שכשהתחלתי לעשות מוזיקה חתמתי עם מישהו על זה. אנחנו להקה דוקומנטרית, מדברים על הדברים כמו שהם, מעבירים את התחושות כמו שהן. אולי מישהו כן רואה בזה מחאה".

למרות ההימנעות המוצהרת שלהם מעיסוק בפוליטיקה, ואף שיש כבר מי שכינה אותם קונפורמיסטים — מילה גסה בז'אנר — "התקווה 6" שרים כבר יותר מעשור, הוציאו שבעה אלבומים ומופיעים בלי הפסקה. בין שיריהם הבולטים: "אם אפגוש את אלוהים", "לילה לבן" "הכי ישראלי" ו"קופנגן". לקראת הבחירות הקודמות הם גם הוציאו את "לו הייתי ראש הממשלה", אבל מכריזים: "זה היה לשם הפאן והקלילות שמאפיינים אותנו, כי אנחנו לא אנשים שדופקים על השולחן או מתעמתים, אנחנו לא מחפשים פרובוקציות. לחלק מהאנשים זה ידידותי מדי".  

"התקווה 6". "מפחדים שהטכנולוגיה תיקח לנו את ההופעות" צילום: אוהד רומנו

ואם תגיע הצעה לקמפיין בחירות?

"ממש לא. פנו אלינו בעבר וביקשו שירים שלנו, אבל אנחנו לא רוצים שום חלק בזה ולא לוקחים שום צד. אנחנו בממד מקביל בלי חילוקי דעות".

ובכל זאת "התקווה 6" מרגישים שהם נושאי מסר חשוב. "כשאני בחו"ל, אני מרגיש שאני שגריר", אומר גליקמן. "אני מייצג את כל העם שלי וזה מה שרואים בסוף. כמה שזה תמים אני מאמין בכוח ההסברתי של המוזיקה. מי ששומע אותה מקבל תמונה אמיתית נטולת אינטרסים, בטח פוליטיים".

ביום חמישי הבא (21 בפברואר) הם יעלו בהאנגר 11 מופע השקה לסיבוב ההופעות "החשיפה", בניהולו האמנותי של פילוני (דני קרק משב"ק ס'), שבו ישירו לראשונה שירים מהאלבום שהם עתידים להוציא. "בשנה האחרונה עבדנו על אלבום באולפן, ולפני שאנחנו משחררים אותו אנחנו יוצאים במופע, הפוך ממה שנהוג בתעשייה. אנחנו בעצם חוזרים להתחלה שלנו, כשלא היה לנו אלבום ופשוט ניסינו בהופעות חומרים על הקהל. ככה בנינו את הגרעין הראשוני של הלהקה. במופע החדש אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה גם מבחינת הווידיאו־ארט, התאורה והעיבודים של פילוני. זה המופע הכי מושקע שלנו".

מה השתנה בעבודה של הלהקה לאורך השנים?

"מבחינת הדינמיקה של ההרכב שום דבר לא השתנה. אבל מאז האלבום החמישי 'הכי ישראלי' אנחנו עובדים הפוך: עושים באולפן את החיפושים, הצלילות וההרפתקאות, ואז מוציאים אותו משם החוצה".

מדוע לטרוח להוציא אלבום בעידן הסטרימינג והספוטיפיי?

"אנחנו עדיין אולד סקול. אני לא יכול לכתוב שיר אחד ולהוציא אותו, אני תמיד כותב אסופה של שירים, זה חלק מתהליך היצירה שלי. אני לא רואה מצב שבו אנחנו מזניחים את פורמט האלבום ועוברים לסינגלים. דווקא האלבומים האחרונים שלנו קיבלו מעמד של אלבום זהב, והראשונים לא, אז זה כן נותן קצת ביטחון".

ההרכב הוא בין המושמעים ביותר בספוטיפיי ב־2018, ואי אפשר שלא לתהות על ההשלכות הכלכליות של הדבר. "אנחנו כבר ממש לא מרוויחים ממוזיקה מוקלטת אלא רק מהופעות, השלמנו עם זה. אבל הדבר שהכי מפחיד אותנו הוא שייקחו לנו את ההופעות, כי הרי בסוף אנשים יראו הופעות מהבית באמצעות הולוגרמות".

לפני כמה שבועות הוציאה הלהקה את השיר "איזה יום יפה" שנושא את המילים "איזה יום יפה אצל כולם ורק אצלי יורד גשם" כביקורת על דור האינסטגרם. "הצורך לתעד כל הזמן במקום ליהנות מהרגע יכול להיות מתיש ומבלבל", מסבירה שלי גליקמן, ששרה ומנגנת קלידים בהרכב, ועמרי מוסיף: "קשה לי להגיד שזה שיר ביקורת כי גם אני משחק את המשחק. כשאני מעלה תמונה, אני בוחר את הזווית הכי טובה עם הפילטר הכי מחמיא, כי בסוף אנחנו רוצים שהדברים ייראו הכי טוב. אבל הרבה פעמים אני אומר 'פאק! איך אני לא במסיבה הזאת?' או 'איך הגיעו כל כך הרבה אנשים להופעה שלהם?'. זו תופעה ואנחנו מתייחסים אליה".