למלא את החור בלב עם להקת הג'ירפות

באולפן תל־אביבי אפוף עשן ומלא כישרון אני פוגשת את חברי להקת ג’ירפות בחזרות לקראת הופעה שתתקיים ב־12 בדצמבר במועדון התיאטרון בתל אביב, לאחר כמה חודשי היעדרות מהבמה.

עם הג’ירפות - גלעד כהנא, יאיר קז, ארז רוסו, לוי בן ברוך וחגי פרשטמן - נמצאת בחזרה הזמרת הצעירה Damsel Is Depressed שמתארחת בשירם החדש “יש לי חור בלב בצורה שלך”, שהולחן והופק בשיתוף המוזיקאי עטר מיינר, ויושק על הבמה בהופעה.

"ג'ירפות" בחזרות. "שהקהל יקנה כרטיס במחיר מופקע, יעמוד הרבה זמן וינשום עשן" צילום: אוראל כהן

כשהמגע של מיינר, שמזרים נגיעות של היפ הופ וקורטוב של מזרחיות, פוגש את ההומור והשירה של גלעד כהנא, התוצאה היא שיר קליט, מקפיץ ודי משעשע.

“בגלל שהרבה פעמים מתייחסים אליי ככותב רציני, לפעמים אני רוצה להיות מטומטם לגמרי”, אומר כהנא. “אני חושב שהשיר הזה נכתב מתוך טמטום מוחלט שלי, בקטע טוב. לבי עלה על גדותיו. אני אוהב להיות עמוק ואני אוהב להיות רדוד, זה כיף להשתולל לפעמים”. גם על הבמה לכהנא אין פילטרים. הוא מאלתר, מצחיק ולא תמיד צפוי.

החיבור של מיינר לג’ירפות הגיע דרך כהנא שמופיע איתו כבר ארבע שנים ב”חתירה אל ההווה”, מופע שבו הוא מאלתר על ביטים בליווי מוזיקלי של מיינר. “ראיתי אותו בפעם הראשונה לפני כמה שנים בתדר וזיהיתי משהו. בפעם הראשונה שהופעתי איתו אמרתי לו, ‘אתה כוכב, אתה מבין את זה?’. והוא ענה, ‘או.קיי’. הוא מתוק אמיתי. אז הוא הביא לי כמה ביטים והביט הזה נהיה שיר של ג’ירפות”.

לביצוע הקטע הנשי בשיר חיפשו בלהקה זמרת ו־Damsel כבר עבדה עם כהנא במופע הפתיחה של פסטיבל ישראל. “חיפשנו זמרת שתהיה גם פרש, גם תמימה וגם סופר־אינטליגנטית ועדן בן זקן היתה תפוסה, אז היא הגיעה אלינו והיא מדהימה. כל האנשים פה מאוד ביקורתיים ושונאי אדם, מאוד שומרים על האינטגריטי שלהם, אבל כשהשמעתי להם את Damsel, הם עפו על זה”.

את ג’ירפות הקימו קז וכהנא בימי שירותם הצבאי בבקו”ם. אחרי שגנזו אלבום שלם שמתוכו שרד רק השיר “ג’ירפות”, לפני 20 שנה הם הוציאו את אלבומם הראשון “משוחח עם כסא” (“וואו”, “רמי מואשם באחזקת סמים קלים”) ואחריו הגיעו עוד ארבעה. בימים אלה הם מקליטים שירים חדשים, אך בעידן הסטרימינג לא בטוח שהם יתקבצו לכדי אלבום.

“בטח תצא איזו אסופה באיזושהי צורה”, אומר כהנא. קז מוסיף: “זו באמת פעם ראשונה שהמחשבה הזאת לא כובלת אותנו, שאנחנו לא בוודאות עובדים על אלבום. הוצאנו את השיר הזה כי נורא בא לנו להוציא אותו, בלי הידיעה שיש את שאר האלבום”.

גלעד כהנא צילום: שירלי פוקס

“זה מאוד משחרר”, אומר כהנא. “מקבלים את הדג ישר מהים, לא מחכים שנה ומשהו עד שהשאר מוכן. הרבה פעמים יש שיר שהוא האהוב עליך באלבום והוא לא סינגל שמתאים לרדיו בשום צורה, אז אנחנו עובדים עכשיו ורוב מה שאנחנו מקליטים אלה לא שירים שייצאו לרדיו. נצטרך למצוא להם אכסניה. העניין הוא לא להיות מודאג, נמצא. עובדים, וכשיש מסה קריטית, היא מוצאת את הדרך לצאת החוצה”.

על השאלה למה עשו הפסקה מהופעות משיב כהנא: “תכל’ס כי, בא לנו. לא עשינו הפסקה בערך מאז שנולדנו והגיע הזמן, אף על פי שרוסו יגיד לך שהפסקנו כשנסענו להודו, אבל הפסקה יזומה כזו מהופעות לא עשינו”. רוסו מזכיר: “עשינו פעם הפסקה מאוד גדולה של יותר משנה, בין האלבום הראשון לשני”. “זה היה כשאיבדתי את הקול”, אומר כהנא. “היתה לי דלקת במיתרים והלכתי למיטב הרופאים שלא מצאו שום דבר עד שרופאה אחת אמרה שאולי יש לי צרבת, והיא צדקה”.

אצל כהנא לא תמיד ברור אם הוא מדבר ברצינות. כך גם כשהוא מתייחס למשפט שאמר באחד הראיונות — שלפני 20 שנה מה שהיה באג’נדה שלו זה לעשן גראס כמה שיותר. “אני כבר לא יכול לעשן כי המדינה ואני עכשיו בסוג של משא ומתן, אני רוצה לרוץ בקרוב לפוליטיקה ומעדיף לנקות את עצמי”. החברים לצדו כמובן זורמים אתו בארשת פנים רצינית.

“אני חושב שהכתיבה תמיד משקפת, אם כי לפעמים באיחור מסוים, את מה שעובר על גלעד כי הוא כותב את הטקסטים”, אומר קז. “האלבום הראשון אפיין את סוג החיים שהיו לי ולו אז, תקופות של סטלה ורוחניות וצחוקים. האלבום השני הוא יותר על השברים שהיו לגלעד בחיים האישיים, והשלישי קשור לשוטטות שלו. אלה מין שיקופים כאלה ובגלל זה כל אלבום נשמע אחרת”.

כהנא מוסיף: “תמיד נתפסנו כעוף מוזר, וכל פעם כשהקלטנו אלבום, ביקרו אותנו על זה שהוא לא דומה לקודם. אין לנו נאמנות פה לשום דבר, אין מפלגה, אין מחויבות לכלום. המחויבות היחידה שלנו היא לאהוב את מה שאנחנו עושים, ולעוף”. פרט לשיר החדש ולאורחת הצעירה Damsel, כהנא אומר כי הוא “מעדיף לא להרחיב מה יהיה כי אני מצפה מהקהל לגלות את זה בעצמו. שיקנה כרטיס במחיר מופקע, יעמוד הרבה זמן וינשום עשן. האלכוהול מאוד עוזר לעמוד. נביא כיסא אחד ומי שיגיע ראשון יישב עליו”.