נשף המסכות של מיכל חלבין
בין קמפיינים לדיור לתערוכות ברחבי העולם עובדת הצלמת מיכל חלבין על ספר חדש העוסק בהתבגרות
הדבר הראשון שקופץ לעין בעבודות החדשות של הצלמת מיכל חלבין הוא שהן לא מכאן.
בני הנוער המצולמים, הלבושים בהידור, הם בבירור לא מכאן, לא שלנו. המראה, הלבוש, הסביבה — הכל מצביע על משהו רחוק, שונה, על חיים אחרים.
הצלמת מיכל חלבין צילום: נמרוד גליקמן
זו לא הפעם הראשונה שחלבין (45) עוסקת בעבודותיה בבני נוער או באנשים שחיים במקומות רחוקים — במקרה הזה, באוקראינה. בשני העשורים האחרונים חלבין מציגה בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם ובמקביל עושה עבודה מסחרית ושיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים, בהם כריסטיאן דיור. סדרת העבודות הנוכחית שלה עתידה להיות חלק מספר הצילומים הרביעי שלה.
הוא יופיע כמו קודמיו בהוצאה אמריקאית. "זה ספר שבגדול יתעסק בנוער במדים", היא מסבירה. "זו סדרה גדולה שיש בה בני נוער בפנימיות צבאיות, נערים שהם מטאדורים בספרד ועוד. מה שמעניין אותי הוא מה קורה להם כשהם צריכים ללבוש בגדים זהים, גם אם אלה בגדי נשף. איפה באה האישיות והזהות שלהם לידי ביטוי. הרבה פעמים זה מרגיש כאילו הם נכנסים לתפקידים שגדולים עליהם".
הסדרה הנוכחית היא בעצם המשך לסדרה שעשתה חלבין ב־2008 באוקראינה. אז היא צילמה בעיירה קטנה ומרוחקת מהמרכז, הפעם היא צילמה בפרבר של קייב הבירה. "צילמתי במהלך השנים גם סדרה של אסירים בבתי כלא באוקראינה ורוסיה, אבל הנושא הזה של בני נוער ממשיך להעסיק אותי תמיד", היא אומרת.
עסודה של מיכל חלבין. "תחושה של אותנטיות" צילום: מיכל חלבין
למה, בעצם?
"זה גיל שיש בו המון שינויים ובלבול. במקומות האלה יש הרבה פעמים בני נוער שמצפים מהם לשחק תפקידים מסורתיים של גברים ונשים אבל בעצם הם עוד לא כאלה, ויש ניגוד פנימי גדול. בנוסף, הזמן במקומות האלה כאילו עמד מלכת וגם יש תחושה של אותנטיות”.
הספר של חלבין יראה אור בשנה הקרובה וסדרת העבודות הנוכחית הנוכחית שתיכלל בו תוצג כנראה בתערוכה בניו יורק. היא מקווה שבהמשך היא תוצג גם בחלל מוזיאלי בישראל.
