גיק בשבוע: בלייק רוס
בגיל 13 הוא שלח תיקונים לבאגים של נטסקייפ וכשהיה בן 19 כבר היה ממובילי השקת הגרסה הראשונה של פיירפוקס. היום הוא בפייסבוק, מנסה לפתח "מערכת מקוונת שיכולה לעשות כל דבר שמערכת הפעלה יכולה לעשות"
14:0305.07.08
אוקטובר 1997. מיקרוסופט משחררת את אינטרנט אקספלורר 4.0. עם הדפדפן שוחרר גם לוגו חדש, ה-e המפורסם, שמאז הפך לסימן המסחרי של האקספלורר. "בין חצות ל-1:30, מישהו (מיקרוסופט? כנראה) זרק לוגו IE ענק על הדשא של נטסקייפ", כתב אחד מעובדי נטסקייפ
דאז. "הם כנראה ציפו שלא נשים לב עד הבוקר ולא נוכל להשיג את הציוד כדי להזיז אותו עד 11:00, וכמה מצלמות עיתונות יגיעו למקום בינתיים". אבל בחצות היו עדיין מתכנתים בבניין. כשהם גילו את לוגו המתחרים בכניסה, הם הפילו אותו, ושמו מעליו את קמיע הדינוזאור שלהם כשהוא מחזיק שלט: "נטסקייפ 72, מיקרוסופט 19". השלט התייחס לנתח השוק של שני הדפדפנים באותה שנה.
בלייק רוס. איש התמיכה הטכנית בבית צילום: בלומברג
כולם יודעים איך נגמרה מלחמת הדפדפנים. נטסקייפ החלה לאבד גובה, נרכשה על ידי AOL, וכמעט שנעלמה מהמפה. אינטרנט אקפלורר נעשה לדפדפן הדומיננטי ביותר בשוק, ומיקרוסופט איבדה עניין; אין טעם להילחם במלחמות שכבר נוצחו. ב-2001 שוחרר אינטרנט אקפלורר 6.0, ומאז, במשך שנים, לא שודרג הדפדפן. ואז בא פיירפוקס.
המטרה: ליצור את הדפדפן הטוב ביותר למרבית האנשים
"ספרים נכתבו על הסיבה שנטסקייפ נכשלה: מיקרוסופט, ההנפקה, הרכישה על ידי AOL, העובדה שמשרדי החברה נבנו על אתר פסולת רעילה. מנסיוני, הסיבה היא קוקטייל אכזרי של היבריס, עצלנות, חמדנות ואפתיה, שרבים בתעשיית התוכנה נראים שתויים ממנו", כתב אחד ממקימי פיירפוקס, בלייק רוס, באתר שלו.
בלייק רוס. איש התמיכה הטכנית בבית צילום: בלומברג ב-1998 שיחררה נטסקייפ את קוד המקור לדפדפן שלה, והזמינה מתכנתים להתעסק אתו. רוס, שהיה אז בן 13, קפץ על ההזדמנות והחל לשלוח להם תיקונים לקוד. שנה אחר כך כבר התברר שהדפדפן היה עמוס טלאים, וכמעט אי אפשר להמשיך לפתח אותו. בנטסקייפ הוחלט להתחיל מחדש, והפרויקט קיבל את השם מוזילה. למרות שהדפדפן החדש היה עדיין עמוס באגים, הלחץ מ-AOL והחשש מאיבוד נתח השוק גרם לנטסקייפ להוציא בשנת 2000 את גרסה 6.0 של הדפדפן שלה, שהיה מבוסס על אחת מגרסאות מוזילה. הדפדפן האיטי והצולע נקטל.
רוס תרם לדפדפן החדש, שנעשה במהרה מפלצתי במורכבותו; ב-2001, הוא היה מוכר מספיק כדי לקבל עבודה כמתמחה במחנה נטסקייפ במאונטיין ויו, קליפורניה. הוא היה אז בן 16, למד עדיין בתיכון, ואמו הסיעה אותו לעבודה מדירה ששכרה באזור; אחרת, רוס היה צריך לחצות כל יום את המדינה, מפלורידה למאונטיין ויו.
"זה היה מביך מאוד," הוא כותב באתר שלו, "אני מתכוון למוצר שנטסקייפ השיקה. ביליתי קיצים רבים בעבודה על גרסאות 6 ו-7 של הדפדפן ועל כמה פרויקטים אחרים ש – למען ביטחון הציבור הרחב – מעולם לא שוחררו".
"כמה מפתחים היו כל כך שקועים בטכנולוגיה שלהם שהם לא יכלו לדמיין אותה דרך עיניו של מישהו אחר; אחרים היו פשוט עצלנים או יהירים מכדי לטרוח. כמי ששימש כאיש התמיכה הטכנית של המשפחה, היתה לי ההזדמנות לראות תוכנה מבעד לעיניהם של ארבעה דורות. זה תמיד נראה אותו דבר: פוטנציאל מפתה המוסתר תחת דיבור-גיקים אטום, אינספור אופציות ושאלות ביזאריות שאף אדם לא צריך לחשוב עליהם. או, כמו שהמשפחה שלי אהבה לומר: computers suck".
באותו זמן AOL פיצלה את המחלקה שעבדה על דפדפן נטסקייפ לכמה קבוצות, בניסיון נואש להביס את אקספלורר. "יותר מדי טבחים," קרא לזה רוס. "רק להתחיל להשתמש ברשת באמצעות נטסקייפ היה תרגול בתסכול".
לרוס נשבר. הוא התחבר עם דייויד הייאט, שהיה אז מתכנת בכיר בנטסקייפ וכיום עובד על דפדפן ספארי של אפל. ביחד הם החליטו להתחיל מהתחלה. בלי אישור, כפרויקט צדדי, דפדפן חדש החל לקרום עור וגידים.
הם ישבו בלילות, מנסים לקצץ מהקוד של הדפדפן את כל השומן המיותר – אייקונים, פיצ'רים, פרסומות. "המטרה היתה ליצור את הדפדפן הטוב ביותר למרבית האנשים – פשוט מספיק לגולשים לא מנוסים, אך מספיק גמיש כדי לענות לצרכיהם של גולשים מנוסים," אמר רוס.
בנטסקייפ לא ממש קלטו את הרעיון. "זה הדפדפן שיש לנו, רק עם פחות תכונות," אמרו לשני המפתחים. לבסוף, הפרויקט שוחרר כאפליקציה צדדית בחבילת התוכנות של מוזילה. קראו לו mozilla/browser, והוא היה דפדפן רזה ונטול פיצ'רים. היו בו רק שדה כתובת ושלושה כפתורים: "קדימה", "אחורה", "עצור".
אבל הדפדפן הרזה היה קל לשימוש, ויותר מכך – הוא ידע איך להשמין. ממשק המשתמש נבנה ב-XUL, שפת סימון שמאפשרת תוספות חיצוניות. במלים אחרות, הדפדפן החדש אפשר למשתמשים לא רק לתקן באגים, הוא אפשר להם להיות מפתחים. המשתמשים קפצו על ההזדמנות, ועד מהרה, עם שחרור גרסה 0.9 של הדפדפן, החלו בקרן מוזילה לדאוג מכל החופש הזה, ופתחו אתר שמרכז את כל התוספים שאושרו על ידם.
מפיניקס, לפיירברד, לפיירפוקס
ב-2003 סיים רוס את התיכון, ונרשם לאוניברסיטת סטנפורד.
בספטמבר 2002 החל הדפדפן להופיע תחת השם פיניקס. השם שרד עד ה-14 באפריל 2003, ואז שונה לפיירברד בשל בעיית זכויות יוצרים; הוא היה דומה מדי ל"טכנולוגיות פיניקס" של יצרני BIOS. אבל גם פיירברד לא שרד זמן רב מדי, מאחר שהוא היה גם שמו של שרת דטאבייס. למשך כמה שעות בסוף אפריל נקרא הדפדפן "פיירברד בראוזר", ולאחר מכן "מוזילה פיירברד". קהילת המשתמשים המשיכה ללחוץ, והשם "פיירפוקס" נבחר לבסוף בפברואר 2004, וגם אז היה על מוזילה להגיע להסדר עם חברת צ'רלטון הבריטית, שכבר החזיקה דפדפן בשם זה.
הרבה קרה במשך השנים הללו. ב-2002 עבר הייאט לאפל, וב-2003 סיים רוס את התיכון ונרשם לאוניברסיטת סטנפורד. שני המפתחים היו עסוקים מדי. למרבה המזל, בן גודג'ר לקח את המושכות, והחל לסגור קצוות בקוד לקראת שחרור גירסה 1.0 של הדפדפן. ב-9 בנובמבר 2004, שוחרר פיירפוקס 1.0. רוס היה בן 19. בימים שלאחר ההשקה הרשמית עשו חברי קהילת מוזילה מסיבות השקה משלהם. מתכנתים שתרמו לקוד וסתם מעריצים ערכו מסיבות לא רשמיות ב-392 ערים מסביב לעולם.
הפרויקט הזה כילה את רוב זמנו של רוס. בסטנפורד הוא החל ללמד סטודנטים מבוגרים ממנו, ופיתח, יחד עם פרופסור דן בונן, הגנה מפני דיוג מקוון (פישינג) בשם Pwdhash, שזכתה בפרס הורייזן של Computerworld, פרס המוענק לטכנולוגיות "פורצות דרך"; ובכל זאת, הוא החליט להפסיק את הלימודים. הוא היה מעורב בפרויקט הדפדפן החדש עד מעל הראש. עוד ב-2004 הוא הקים, יחד עם אסא דוטצלר, את אתר "SpreadFirefox", שנועד להפיץ את הדפדפן החדש מפה לאוזן. האתר זכה לתריסר חיקויים, והוא אחד האחראים להצלחת הדפדפן. בין היתר, ב-SpreadFirefox נהגה הרעיון לנסות לשבור שיא הורדות תוכנה ביום, עם הוצאת פיירפוקס 3.0.
פיירפוקס הפך את רוס למפורסם. למרות שהייאט המציא את השימוש בטאבים, אחד מסימני ההיכר של הדפדפן, הוא נטש את הפרויקט מוקדם מאוד. רוס הפך להיות מזוהה עם הדפדפן שהיה אחד ממפתחיו ושעזר כל כך לקדם, ובמהירות הוא החל לזכות בדיבידנדים: ב-2005 הוא היה מועמד לפרס Rave של מגזין וויירד, אך הפסיד להווארד סטרן. "איכשהו, אני חושב שזה עדיף מלזכות," כתב באתר שלו. הוא לא נשמע אדם צנוע במיוחד, כך שיתכן כי התקף הענווה הפתאומי שנחת עליו נובע מכך שבאותה שנה הוא נכנס גם ל"רשימה החמה" של מגזין הרולינג סטון. באותה שנה הוא גם הופיע על שער Wired, ועקץ את המתחרים מרדמונד: "אנשים חשבו שמלחמות הדפדפנים נגמרו, אבל עכשיו התפשטה התפיסה שאינטרנט אקספלורר אינו בטוח עוד - והנה אנחנו כאן".
ב-2006 דירגה Interbrand את פיירפוקס כאחד מעשרת המותגים המובילים בעולם, לצד אפל וסטרבקס. למרות שעד היום משתמשים מרבית הגולשים באקספלורר, שיעור השימוש בדפדפן של מיקרוסופט נמצא בירידה עקבית. נתח השוק של פיירפוקס, לעומת זאת, רק עולה ועולה. ב-2004, ביום שבו שוחררה גרסה 1 של הדפדפן, הורידו את פיירפוקס כמיליון איש. את גרסה 3 הורידו כבר 8 מיליון גולשים ביום הראשון להשקתה. כיום משתמשים בו כ-20% מהגולשים. לדברי מנכ"ל מוזילה, ג'ון לילי, עד פברואר 2008 הורידו את פיירפוקס מעל ל-140 מיליון גולשים.
הרעיון החדש: מערכת מקוונת שתחליף את מערכת ההפעלה
כיום רוס עובד עם ג'ו הוויט, היוצר של פיירבג, על סטרטאפ חדש – parakey. רוס תיאר את הפרויקט כ"מערכת מקוונת שיכולה לעשות כל דבר שמערכת הפעלה יכולה לעשות". הרעיון הוא להקל על העברת המידע מהמחשב האישי לרשת.
בראיון ל-IEEE Spectrum בנובמבר 2006, הסביר רוס קצת על מטרות החברה. כיום, לדבריו, על מנת לחלוק את היצירות שלהם ברשת, על אנשים לשמור אותם במחשב האישי, ואז לעבור את התהליך הממושך של העלאתם לאתר שיתופי כלשהו – בלוג לטקסטים, פליקר לתמונות, יוטיוב לוידאו. Parakey אמורה להקל על התהליך. בדומה לפיירפוקס, גם הפרויקט החדש יהיה רובו או כולו בקוד פתוח. עם זאת, כאן רוס מתכוון להרוויח כסף.
ב-20 ביולי, 2007 רכשה פייסבוק את החברה החדשה. לא דווח על סכום הרכישה, אולם חלק מההסכם היה שרוס והוויט יעבדו גם על פיתוח פייסבוק. מאז, זה מקום העבודה החדש של רוס.
