Search: גלעד שליט
יום אחרי גולדווסר ורגב, כולנו גלעד שליט. גם אם זו מניפולציה
גולדווסר ורגב חזרו אתמול הביתה בארונות. גלעד שליט עדיין בשבי חמאס. לפני שבועיים בערך מלאו שנתיים לנפילתו בשבי, ונהגה רעיון, כנראה על ידי משרד פרסום אינטרנטי, ש"כולנו", כלומר מי שרוצה, יחליף את תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק בזו של שליט, עם הכיתוב "מחכים לגלעד".
עכשיו כולנו גלעד שליט. הפרופיל של צביקה בשור בפייסבוק איור: ליאב צברי
האשה שלי התגייסה מיד. כבר זמן מה שמתוך פרצופה הגולש ב-ynet פורצות לפעמים קריאות "נו, שיחזירו אותו כבר, המטומטמים האלה". אני החלטתי להצטרף. זה נראה לי המעט שאני יכול לעשות כרגע. אם בטעות אפשר לדחוף את ההר, שלא ייצא שזוג הידיים שלי הוא זה שהיה חסר.
בכל אופן, מחוץ לבית התחילו צעקות. עלו כתבות ופוסטים, שבכולם אומרים לא לשתף פעולה. היה מי שאמר שלעשות את המחאה בפייסבוק לא עושה כבוד לגלעד שליט עצמו, כי פייסבוק זו זירה מסחרית או משהו כזה. היו כאלה שאמרו שאסור לנו להשתתף בקמפיין שנהגה על ידי משרד פרסום, כזה שגם לא התבייש לגרוף הון תודעתי ממה שהחל להצטייר כהצלחה רבתי בהפצת הרעיון. היה גם חבר שאמר שמה זה הגלעד שליט הזה, ונראה אותם (ואותי) מחליפים את התמונות שלנו בתמונות של ילדים פלסטינים שצה"ל הורג. היתה מי שאמרה שזה סתם חסר טעם.
אבל הרוב, והם אלה שהכאיבו לי יותר מכל, הרבה בגלל האמת שהיתה בדבריהם, אמרו שזה פשוט לא משנה שום דבר. שזה האינטרנט, הלופט גשעפט, הבועה הגדולה שבשמים. זה לא מתחבר, הדבר הזה והעולם שבחוץ. אם עץ נופל באמצע האינטרנט, אף עלה לא זע באמצע היער. זו מחווה ריקה, זה כל מה שזה, ולאף אחד לא באמת אכפת.
אז אמרתי שאולי, אבל לא מפחיד אותי לעשות גם כמה מחוות ריקות, ואפילו הן בוודאי טובות יותר מלשבת על הגדר ולשחק אותה נורא חכמים ומתנבאים ובעלי טעם. אפילו בתוך הייאוש הגדול הזה, של אזרח קטן בתוך מדינה שעוצמת עיניים והולכת הפוך, אפילו בתוך זה יש לי כוח לעוד כמה שברוני לב. וגם אם להציף את פייסבוק בתמונות של גלעד שליט זו רק הפגנה של קונצנזוס ריק בתוך עולם שלא קיים, זו עדיין הפגנה לא קיימת אחת יותר מאלה שהיו בשבוע שלפני.
עברו שבועיים. גופותיהם של גולדווסר ורגב הוחזרו הביתה. גלעד שליט עדיין לא חזר הביתה. עשרות אלפי הגלעד שליטים בפייסבוק חזרו לתמונת הפרופיל הרגילה שלהם. גם אני. אין גם שום התקדמות אמיתית בעניינו של שליט.
הספינולוגיה ממשיכה לתעתע בכותרות העיתונים, שממשיכים לייצר סדר יום שגלעד שליט קצת טואטא ממנו. ההפגנה הגדולה נכשלה, אני חושב. לא נשאר ממנה הרבה. רק אצלי אולי קצת, דווקא הכשלון השאיר אצלי את התמונה הזו, ששמתי פעם במקום התמונה שלי, קופצת מדי פעם לבקר-לנקר לי בראש. ה"מחכים לגלעד" נהפך להיות קצת חלק ממני, חייב אותי גם לכתוב את הטור הזה, למרות שאלות ה"זה עדיין רלבנטי?" של העורך. כן, זה עדיין רלבנטי. לא שזה משנה הרבה, אבל זה עדיין רלבנטי.
