סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: על חפצים ואנשים
תקרת הזכוכית המקוונת • מחשב טאבלט זול מול שלום עולמי • ניירות מול דיו דיגיטלי • מה עושים כשטוויטר נופל?
פסאודוסקסואל
ביום ראשון ננעלה BlogHer, הוועידה השנתית המוקדשת לקידום הבלוגריות האמריקניות, שנערכה בסן פרנסיסקו. מרבית הבלוגריות שנבחרו לרשימת 50 המשפיעות, ציין ג'ק שופילד מהגרדיאן, אכן אינן מגיעות מתחום הטכנולוגיה, אבל ברשימת הבלוגריות המועדפות על כותבי הבלוג RWW דווקא יש לא מעט שמות (אורלי יקואל הישראלית אחת מהן).
הנציגה הישראלית ברשימת המומלצים של RWW. אורלי יקואל צילום: יניב גולן cc-by הפטפוט הזה גרם לכך שכתבת יח"צ מן המניין, שלא אמורה לעניין אלא קומץ מקורבים, הפכה לכתב אישום בעוון מיזוגניה נגד כתבי ועורכי העיתון הכלכלי. עמית כנעני היתה הראשונה, שקראה לטלי חרותי-סובר ואורי ברקוביץ' (שלא רק ראיין, אלא גם מכהן כעורך), ליטול קורה מבין עיניהם. אחריה הגיע יריב חבוט, שהציע לגנוז את הכתבה אם היא כה משמימה, ואפילו עידן כרמלי מאנקדוטות שבר שתיקה ארוכה לרגל המאורע. אחרונה היתה דורה קישינבסקי, שהקריבה באומץ את שעות הפנאי שלה כדי לחטט בארכיון ולמצוא דוגמאות נוספות לכך שזו לא עיתונות, זו משנה רציפה של קלישאות חסרות בינה.
וכדי לבצע כיבוי צופי הולם למדורת ההבלים הזו, נציין שהשבוע התפרסמו תוצאות ראשוניות של מחקר שערכו באוניברסיטת בוסטון, על פיו נשות קריירה מנהלות חיי נישואין מוצלחים למדי. ממצאים המפריכים כמובן את התיאוריה המלומדת שנזכרה לעיל (אלא אם נצא מנקודת הנחה שבני זוגן מעדיפים אישה נטולת "אישיות תוססת ומעניינת"). וכן מקעקעים את קביעתו ההיסטורית של עוד אדיוט, עורך בפורבס, שפסק ב-2006 כי נשות קריירה סובלות מאחוז גירושין גבוה יותר משום שאין להן מספיק זמן להשקיע בזוגיות.
התיישנות מרצון
אתר נענע10 החדש עלה בסוף השבוע לאוויר, וכמו גמורק, שליחו של "הלא-כלום" מ"הסיפור שאינו נגמר", מילא הכל בריק אפור. הגולשים, כמובן, זועמים, אבל הם לא היחידים: גל מור (שאיזור התגובות בבלוג שלו הפך לקבוצת תמיכה מאולתרת לנפגעי הפורומים של נענע), סבור שההצלחה היחידה היא הבאזז השיווקי. רונית רוקאס העירה שהבעיה אינה רק העיצוב הנועז, אלא בעיקר היעדר תכנים ראויים; שגיא חמץ, שהקפיד לשמר את הבאזז, לא החליט אם טוב או רע; אבל אנשי "היתוך קר למפגרים" התעלו על כולם, עם מחווה יוצאת דופן למעצב העל "אוויל ברודי". מי שבכל זאת מתעקש לתת עוד הזדמנות לפורטל יוכל להסתייע בסקריפטים שיבהירו את העניינים. העיקר שכמו בכל גוף שמכבד את עצמו, גם ראשי נענע10 נושאים באחריות למחדליהם, באמצעות הקזת ראשיהם של הפיונים, אלו שלא היתה להם יד ורגל בכשלון.
אפרפר. העיצוב החדש של נענע10 צילום מסך: nana10.co.il ובינתיים באגף המתוקצב פחות של האינטרנט הישראלי - אורי ברוכין בישר ש"רשימות", הבלוגיה שלו ושל מרעיו (ירדן לוינסקי ואילן גליני), מצאה סוף סוף ספונסר עם לב רחב: חברת Infinity IT.
מושון זר אביב מסכם את אירוע Sustainability of Open Source, שנערך בגראז' גיקס, ובו הציגו המשתתפים פרויקטים לפיתוח בר קיימא בקוד פתוח. כמו שהסבירו בעבר ב-Inquirer, הדרך היחידה לצמצם את הנזקים שגורמת תעשיית האלקטרוניקה (שדרוגים בלתי פוסקים, שבעקבותיהם מושלכות טונות של חפיצים בלתי מתכלים), היא הרחבת השימוש בקוד פתוח. העברייניות הראשיות, לדעתם, הן אפל ואדובי, שנוקטות במדיניות מסוגרת ומעודדת שדרוגים מיותרים. הבלוגר ג'ון גוטסנט מצר גם הוא על התופעה (המכונה Planned obsolescence), בציינו שאפילו הממשל האמריקני מעודד את תרבות הצריכה המופרזת, בתמיכתו במעבר לשידורים דיגיטליים מנדטוריים.
באותו הקשר: עומרי לוי סוקר בדקדקנות את האייפון החדש, ובלינמגזין מציעים חמש סיבות למה לא לקנות אותו.
גאדג'טריה
עידו הרטוגזון מנסה לפענח מתי וכיצד הפכו הגאדג'טים מתחביב של חנונים חובבי ריתוך לסמל סטטוס של מנכ"לים. הקובנים מקנאים.
מייקל ארינגטון מטקראנץ' רוצה שקהילת הקוד הפתוח תסייע לו לפתח מחשב Tablet ב-200 דולר. Slashdot בתגובה: אנחנו רוצים שלום עולמי. מת'יו מילר מ-ZDNet מזכיר שנוקיה חשבה על זה קודם.
טאבלט של HP. יש לכם כזה ב-200 דולר? צילום: בלומברג
בהנחה שכולנו ממילא קורבנות של החמדמדות האלקטרונית הזו, יש להודות לסטארט אפ מסתורי, שמאפשר לצפות את האהובים בחומר נוגד מים ושאר חומרים בלתי ידידותיים. אם אתם מאנשי הספר (הזה, עם הנייר), גם לכם יש פתרון, בדמות הנייר העמיד (לא נקרע, נשרף או נרטב) של חברת YUPO.
Ars Technica צועדים עם הזמן ומציעים לאמזון לתקן את הגירסה הבאה של הספר האלקטרוני שלהם, Kindle. ג'ו האטסקו (שתפס את מקומו של פארחד מאנג'ו ב-Machinist) חושב שאין להם סיכוי מול האייפון, הוא פשוט ה-e-book הכי טוב בעולם. הבלוגר קווין ארתור, מצידו, מתעצבן על העיתונאי ג'ף ג'ארוויס, שמטיף לעולם שדפוס זה פאסה, ובכל זאת מוציא ספר.
עוד מיזם חוסך נייר (וכסף) הוא mygazines, שמאפשר לגולשים להעלות עותקים של מגזינים, הזמינים לדפדוף חינם. בבלוג Mashable מפרגנים. מגזין אסקוויר החליט לא לחכות - גיליון ספטמבר שלו ייצא לחנויות עם עטיפה בדיו דיגיטלי.
באתר החדש של בית ההוצאה Tor אפשר למצוא גם בלוג, גם רשת חברתית וגם ספרים חינם. ויש עוד כמה דברים יצירתיים שאפשר לעשות עם ספרים ברשת. רק לשם הבהרה: הוצאה לאור של ויקיפדיה אינה אחת מהם.
מדענים רבים אמנם החליטו להוציא את הראש מהישבן ולהצטרף לוויקיפדיה, אבל מחקר שפורסם השבוע מגלה כי העובדה שהרשת מלאה זנב ארוך של מקורות מידע אקדמיים לא עוזרת. להיפך; עומס המידע גורם לחוקרים להסתמך על מחקרים מעטים מתמיד.
ב-Times Online משוכנעים שבעיית עומס המידע קיימת כי יש מי שחוסר היכולת שלנו להתרכז מועיל לו. כלכלית.
בפינצטה
מיקרוסופט ישראל מזמינה את ציבור הגולשים להשתתף בתרגום מונחי ויסטה ואופיס לעברית. כמו ויסטה, גם שירות Mesh שלה, שהושק השבוע, לא ממש קוצר שבחים.
פייסבוק (שמיקרוסופט קנתה אחוזונצ'יק ממנה) מבקשת ממשתמשי IE6 להתחבר למציאות.
מה עושים כשטוויטר נופל? שולחים למעריצים עדכונים בקובץ טקסט. והנה 10 הטוויטרים הכי גרועים שנראו על המסך.
פארחד מאנג'ו תוהה האם פרסומות המתחזות לסרטונים ויראליים "אותנטיים" עברו את הגבול.
ומבזק קולנוע: אניבום מפיקה סדרות אנימציה ומתכוונת לתגמל יוצרים שתכניהם ינעמו לגופי השידור הטלוויזיוניים. גם הסטארט אפ הישראלי מטהקפה יוצא מהאינטרנט ומשיק פסטיבל סרטים קצרים. ובזמן שהאינטרנט מתגלה כאמצעי חשיפה נהדר לסרטים תיעודיים, היא גם מהווה קרקע פוריה לכשרונות: הווידאו-בלוגר Ze Frank בדרך להוליווד.
פרד ווילסון מ-A VC מבהיר: בלוגים הם לא עבודה, אבל לחנן כהן יש עצה למעסיקים ולקוחות: עבדו רק עם אנשים שקוראים בלוגים.
אריאנה האפינגטון מהאפניגטון פוסט מתראיינת לגרדיאן על תקשורת, בלוגים ועיתונות ורוברט סקובל מזכיר שגם בלוגי טכנולוגיה (לא רק עיתונים), נגועים ביחצנות.
