בין רייטינג לדכדוך: המספרים הקודרים שלי
על סטטיסטיקות כניסה לאתרים, תחביב ריאליטי מדכא למי שמאס ב"האח הגדול" ומעביר את הזמן מול מערכות שפועלות 24 שעות ביממה
עוברת עליי תקופה של גל דועך. המצב לא מדהים, העולם קצת התנפל עליי פתאום, וזה לגמרי משתקף בדרך שבה אני משתמש ברשת. הצטמקתי. יש לי את שלושת אתרי החדשות שלי, שאני נכנס אליהם שוב ושוב רק כדי לראות שאין שום דבר חדש באזורים שמעניינים אותי, או כדי לראות שהאזורים שלא מעניינים אותי עדיין לא מעניינים אותי. ישנם המייל והמסנג'רים, שמציפים אותי בשיחות שאיהנה מהן יותר או פחות. ישנם האתרים שלי, שאני נכנס כדי לתחזק ולעדכן. וישנם האתרים עם המספרים.
האתרים עם המספרים הם עמודי סטטיסטיקות, שמצביעים על הפעילות של אתרים שהקמתי ואני מתחזק. בניגוד לאנשי הטלוויזיה, שעושים את התוכנית שלהם ואז מחכים לנתון האחד שיגדיר אותם, ובניגוד לעיתונאים, שמחכים לסוף היום כדי לדעת כמה אנשים קנו גיליון (כמה קראו הם לא יכולים לדעת. אשריהם- (! באינטרנט, לא רק האתר קורה כל הזמן, אלא גם מערכות הדיווח עליו לעולם אינן שותקות. תמיד קורה משהו, ותמיד יש לאתרי המספרים משהו לספר לך. הנה נכנסו עוד כמה עשרות אנשים, שהגיעו מחמישה אתרים שונים (והנה רשימה
של האתרים האלה. בוא תבדוק מי דיבר עליך, מי קישר אליך, מה אמרו,( כל אחד צפה בארבעה וחצי עמודים, והשאיר חמש תגובות (איפה? למה.(? והנה עוד כמה, ועוד.
זה רוחש כל הזמן, וזה ריק כמו שרק עולם של מספרים יכול להיות ריק. זה הריאליטי 24 שעות לאנשים שוויתרו על "האח הגדול." וזה אתה תקוע בתוך הריאליטי הזה, והעולם כל הזמן מצביע עליך. קיבלת עוד חמישה קולות. קיבלת עוד 50 קולות. איבדת מאה. כמו דיאטה משוגעת שבה מסירים את הקילוגרמים כשעולים ויורדים מהמשקל הביתי, גם הכניסה לעולם המספרים היא גם תוצר של הדכדוך המקוון וגם גורם מכובד בהמשך קיומו. כי מה מוגן יותר מלשקוע בעולם כזה של רייטינג, שאין בו ממש מלבד גרפים שעולים ויורדים. ומה מדכדך יותר מלחיות בתוך עולם כזה, שלוקח את כל החוויה המלאה שאתה ואנשים אחרים חווים באתר, וברשת בכלל, ומכווץ אותה לכדי אותם הגרפים. אני ממש מקווה שאצא מזה בקרוב.