סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: תוכן, פיראטים וגאדג'טים
ההיסטריה סביב אפל דועכת בהיעדרו של סטיב ג'ובס, הטלוויזיה מפסידה בקרב מול האינטרנט ופיראטיות הקבצים מכחידה את האודיופילים
המוזות שותקות
אפל השיקה השבוע דגמים חדשים של המחשבים השולחניים שלה: MacMini, iMac ו-MacPro. מה שבמצב רגיל עשוי היה לעורר התרגשות ממושכת בתקשורת העולמית, הסתכם הפעם - בהעדר המנכ"ל המסנוור סטיב ג'ובס - בדיווחים תמציתיים ונטולי התלהבות. אפילו לא מהירידה הסמלית במחירים. המגמה הזו מתבטאת גם ברוגע שבו התקבל דפדפן ספארי, שהושק בשבוע שעבר בגירסת בטא חדשה (ועטורת שבחים, לפחות בעיני חלק מהבוחנים). אבל הבאזז לא עזר: על פי נתוני Web Applications, בפברואר עמד נתח השוק של ספארי על 7.42% לעומת 7.7% בינואר. גם Mac OSX רשמה ירידה (9.71% בהשוואה ל-9.93%), והיא מדדה הרחק מאחורי חלונות (עם 89.37% מהמשתמשים). האם ההיסטריה סביב החברה תדעך ללא ג'ובסר? בהחלט ייתכן, וזה לאו דווקא רע.
מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט צילום מסך: allthingsd.com מיקרוסופט, ששולטת בעולם מן ההפקר, הציגה השבוע כמה מההתרחשויות במעבדות הפיתוח שלה, בהן Kumo, מנוע חיפוש שיחליף את Live Search הבינוני; וכן עוזרת אישית ממוחשבת בשם לורה, המצוידת בבינה מלאכותית וביכולות זיהוי דיבור. אנשי הבלוג SnarkMarket פחות מרוצים מהעתיד שמכינה לנו מיקרוסופט. הוא אמנם מפעים, כתבו, אבל ריקני: כולנו נהיה מרוכזים בפרודוקטיביות ובייעול תהליכים.
מפתחי HebDev, תוכנת העברית ל-iPhone, שהופצה חינם בקוד פתוח, סגרו את הבסטה. הבלוגר חץ בן חמו מציע להם להירגע ולתרגל מעט שיקול דעת לפני שהם מענישים את עצמם ואת קהילת המשתמשים. ולאו דווקא עם קשר, בלינמגזין מתלוננים על הרמה הנמוכה של תרגומי הממשק לעברית.
התותחים רועמים
הטלוויזיה, קובע היזם פול גרהאם, כבר הפסידה בקרב מול האינטרנט. אבל בישראל שנות ה-70 עוד לא תמו. מצד שני, חייבים להיות הוגנים ולהודות שהמוגבלות של בעלי הממון האוחזים בברזי התוכן אינה נחלתם של ראשי התקשורת הישראלית. גם בחו"ל מיטיבים להתכחש למציאות. מי למשל? התאחדויות ספורט, בעלי קבוצות ורשתות שידור, שגילו כי לצופים יש חלופות והם מעדיפים לא לשלשל לכיסיהן מעות רבות תמורת הזכות לצפות במישהו מבקיע גול.
ואפילו מלכי המסך-הקטן-באמת מדגימים עד כמה השיטה דפוקה - דו"ח של האו"ם מגלה כי ל-60% מאוכלוסיית העולם (4.2 מיליארד איש) יש מנוי סלולרי כלשהו. הנתונים הללו לא מניחים את דעתן של מפעילות הסלולר, שמתמחות בהפיכת שירים בעיבוד צורמני למזומנים. זה התחיל עם שתי ספקיות סלולר בריטיות, שאיימו על נוקיה בחרם אם תעז לכלול את Skype בטלפונים מסדרה N. כעת מסתבר שגם המפעילות הישראליות לא טומנות ידן בצלחת, ושומרות לעצמן את הזכות להגביל את מנוייהן; בחוזה הרכישה של חבילות הגלישה של סלקום, למשל, הושחל סעיף המתיר לה לחסום שירותי VoIP או לגבות עליהם תשלום נוסף - הן במכשירי טלפון והן בנתב האלחוטי שהיא משווקת.
כן, מערכת המשפט השבדית אמנם הוכיחה שמפעילי אתר PirateBay הם לא מהפכנים שוחרי תרבות, אלא יזמים שהתעשרו מניצול פרצות בחוק וטמטום של אחרים, אבל זה עדיין לא הופך את האחרים הללו - תאגידי בידור ומדיה - לצודקים יותר. כל הגופים שצויינו לעיל מקפידים כבר שנים להתנכר לבעלים האמיתיים שלהם - המשתמשים - להפר את העקרון שעליו התבסס מנגנון זכויות היוצרים, ולספק פרשנות מעווותת לתפיסת הבעלות (על יצירות, על מידע, על תדרי תקשורת, על כל מה שאפשר). קחו למשל את נינה פאלי, אנימטורית שנדרשה לשלם כופר עתק תמורת שימוש בשיר משנת 1920 בפסקול סרטה, Sita Sings the Blues. כעת, במקום לגנוז את הסרט, היא מציעה אותו לצפיה חינם ברשת.
מייסדי אתר פיראט ביי. יזמים שהתעשרו מניצול פרצות צילום: אי פי בפקולטה למדעי המחשב של אוניברסיטת וושינגטון מפתחים את OneSwarm, תוכנת שיתוף קבצים מאובטחת, ששמה דגש על פרטיות.
מחקר חדש מגלה עוד חסרון של רשתות שיתוף הקבצים: האודיופילים נכחדים. אנשים מסתפקים ב-MP3. בהקשר הזה, מעניין לקרוא את המסה (הלא ממצה), שפורסמה בגיליון החדש של המגזין הישראלי המקוון "החוטם", ועוסקת באותנטיות של ההעתק הדיגיטלי.
באתר TorrentFreak מזכירים שלא הפיראטיות לבדה הביאה להדרדרות במצבה של תעשיית הבידור, ומציינים שמונה גורמים נוספים שסייעו לכך. ב-Tech Liberation לוקחים את הרעיון הזה הלאה, וקובעים שמצבה הקשה של העיתונות מהווה הוכחה לכך שאי אפשר לתלות את האשם בשיתוף הקבצים לבדו. הרי העיתונות גוססת לא בגלל פיראטיות, אלא בגלל שחדשות ישנות המודפסות על נייר בלתי רלוונטיות ממש כמו תקליטורי פלסטיק. אנשים זונחים טכנולוגיות לא יעילות לטובת פתרונות טובים יותר; תעשיות שמסרבות להכיר בכך ייכחדו.
ואם בטקסט עסקינן, טים אוריילי מסביר כיצד להרוויח מפרסום ספרים חינם. דיוויד פוג מהניו יורק טיימס לא חושב ש-Kindle 2 יחליף את הספרים. ובמגזין Good מגוללים את ההיסטוריה של "הספר".
בפינצטה
בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נערכו דיונים לוהטים על נייטרליות רשת, רגולציה לעומת הסדרה עצמית, חוק הספאם, ממשל זמין ותשתיות האינטרנט המיושנות בארץ הקודש. לרגל הכנס פורסמו תוצאות הסקר של משרד התמ"ת, שחשף מידע על הגולשים הישראליים. הכותרות: יותר גברים גולשים באינטרנט, השימוש העיקרי הוא דואר אלקטרוני ורק חמישית קוראים בלוגים.
יובל דרור מנתח את הסמנטיקה של הודעות הפיטורים. מנכ"ל סיסקו למשל, לא מעיף את עובדיו קיבינימט ללשכה, אלא מבצע "Realignment וגם קצת Restructuring במשאבים (Resources) של החברה".
במגזין Good מציגים את המיזם החדש של קבוצת המעצבים ההולנדית Platform 21: לתקן במקום לזרוק. קראו את המניפסט החביב שלהם.
במגזין The Nation מנסים להבין מתי מדע הפך מייעוד למשלח יד, וכיצד המבנה הכלכלי מכתיב את נושאי המחקר ואת ההתנהלות היומיומית, ומשפיע על עתיד האנושות. באותו הקשר, ב-Fast Company מגלים שהחדשנות הטכנולוגית כבר לא עושה דרכה מהמערב למדינות המתפתחות; להיפך הוא הנכון.
במגזין Seed חוזים כיצד ייראה העולם ב-2009, אבל בגרדיאן לא מתעסקים בזוטות ומדלגים מיד לשנת 2050.
והנה כמה ראיונות לשבת: ב-TED מראיינים את ג'יל טארטר, שעומדת בראש פרויקט חקר החלל SETI (ויש גם וידיאו של הרצאתה בכנס); ניק קאר במגזין Sun; מייסד טוויטר אוון וויליאמס משוחח עם צ'רלי רוז. וב-PSFK ריכזו את המיטב משיחתם של לורנס לסיג ושפרד פרי, יוצר כרזת הבחירות של אובמה שתובע את AP.
ולסיום, אל תאשימו אותנו אם אתם מוצפים במידע. קחו אחריות והתנתקו.
