שמעון אקהויז: "ההצלחה אינה מקרית"

יזמים סדרתיים הם סוג של מהמרים כפייתיים: הריגוש שבהקמת חברה ובטיפוחה גדול לעתים מהאמונה כי כל חברה שהם מקימים תהיה סיפור הצלחה. מבט אחד בפורטפוליו החברות שהקים שמעון אקהויז (64), אחד היזמים הבולטים והוותיקים בתחום מדעי החיים בישראל, מגלה שאצלו המצב אחרת: מתוך 18 החברות

אקהויז תמיד ידע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. תעשיית האסתטיקה עוד היתה בחיתוליה כאשר ייסד את ESC (לימים לומניס) ב־1992. החברה הונפקה חמש שנים מאוחר יותר בנאסד"ק, החלה ברכישות של עוד חברות והגיעה בשיאה לשווי שוק של כמיליארד דולר. אקהויז נאלץ לעזוב את החברה לאחר שערכה ירדה, ופנה להקים את סינרון. לאחר שגם זו הונפקה, היא הגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר ועקפה את לומניס.

אך גם לאחר תחילת המשבר ולאחר שההנפקה יצאה מהאופנה, השכיל אקהויז להביא את החברות שלו למצב אטרקטיבי לרכישה. בפברואר השנה הוא מכר את חברת ונטור בכ־325 מיליון דולר למדטרוניק ושלשל לכיסו 40 מיליון דולר. עוד לפני כן הוא מכר את חברת אופלאס מיקנעם לאינטל תמורת 100 מיליון דולר.

גם כיום ממשיך אקהויז לטפח חברות בתחומי מדעי החיים. כקרן הון סיכון של איש אחד הוא נהנה להתרווח לאחור ולבדוק הצעות השקעה חדשות. מתוך רשימת 20 החברות המובילות של "כלכליסט", שלוש הן בנות טיפוחיו של אקהויז: ננוסייט, טוליפ מדיקל ואורסנס.

ראינו אקזיטים רבים בתחום הציוד הרפואי - אומריקס, ונטור, מדיגייד. האם זה מקרי?

"תחום הציוד הרפואי הוא הכי ותיק בהייטק הישראלי כי הוא התחיל בימים של אלסינט" אומר אקהויז. "העיסוק בתחום הזה במשך 30 שנה יצר עתודה של אנשים, כך שזו לא תופעה חדשה ופתאומית. לישראלים יש גם כישרון נדיר במקום שבו דרושה מולטי־דיסציפלינריות. לכן הם טובים גם בטכנולוגיה צבאית. בראייה רחבה יותר יש בישראל את המספר הגבוה בעולם של רופאים לנפש, והעלייה מרוסיה הביאה אנשים רבים שהיה להם תואר ברפואה. אם בודקים את החממות שהחלו להתפתח ב־1991 או 1992, 41% מהחברות שם עוסקות בציוד רפואי. אם יש 1,000 חברות חממה שקמו בכל השנים בתחום הציוד הרפואי, אז יש לפחות 10,000 איש שעבדו בתחום, ואפילו אם לא הצליחו - הם עדיין כאן.

"הצד השני של המטבע הוא שאחד התחומים היחידים שלא נפגעו הוא הרפואה, כי אנשים צריכים להכניס שסתום ללב גם אם יש משבר וגם אם אין. אולי לא תשדרג את הסלולרי, אבל זה משהו שתצטרך".

רואים את זה גם בשרידות של החברות הפרטיות?

"לחברות הקטנות קשה הרבה יותר. למרות המאגר הגדול של הכישרונות ולמרות העובדה שהצורך ממשיך להתקיים, הקרנות נרתעות מלהשקיע".

האם זה עדיין המשחק של האנג'לים ושל שלמה בר חיים או הקרנות של נווה ואלי הורביץ?

"גם בקרנות יש התמחות, כמו פונטיפקס. אני בתחום הזה, גיזה שם. יש שם כמה התמחויות, גם אם ההתקדמות אטית מאוד. קשה עד לפעמים כמעט בלתי אפשרי לגייס כי יש פחד. אקזיטים עוזרים, וכשיש הצלחות זה מחזיר את תשומת הלב, אבל בניגוד לזמנים הטובים של תקשורת ואינטרנט כאן אין הצלחות מהירות, גם אם יש בכל זאת דוגמאות כאלה. ונטור היתה צעירה, את סינרון הנפקתי לאחר שנתיים, אבל רוב החברות בתחום זה מצליחות רק לאחר זמן רב".

ונטור היא דוגמה לכך שאי אפשר לצפות מה תהיה חברה מצליחה. גם מדיגייד היתה הפתעה.

"זה תלוי מאוד בדינמיקה של השוק. ונטור פעלה בשקט אף על פי שהשקיעו בה קרנות ידועות כמו פיטנגו ואפילו מדטרוניק השקיעה בה. ונטור כבר היתה בשלב מתקדם בניסויים בבני אדם. כך שזה נכון שהיא נרכשה בשלב כה מוקדם, אבל היא גם נעה במהירות".

אבל איך מדטרוניק רוכשת חברה שעוד לא הוציאה מוצר?

"זו הדינמיקה בשוק שיש לו רק קונים, וזה נובע מהפיתוח של שסתומים שאפשר להשתיל ללא ניתוח. האם ידעתי שתהיה דינמיקה כזאת בשוק? חברה ששמה PVT, שנרכשה על ידי אדווארדס, עוסקת באותו תחום ונרכשה לפני שונטור קמה. כך שלא צריך להיות נביא כדי לדעת שונטור מפתחת מוצר שתהיה לו דרישה".

כשמדטרוניק הצטרפה להשקעה שנה לפני הרכישה, ידעתם שזה יקרב את האקזיט?

"ממש לא. הצטרפות משקיעים אסטרטגיים מסוג זה היא בעלת יתרונות, אבל גם עלולה להרתיע קונים פוטנציאליים".

אתה צופה אקזיטים נוספים בישראל בתחום זה?

"אני מאמין שכן, אף על פי שאינני רואה כרגע משהו על הפרק. אם היו סטטיסטיקות של 25 חברות שנרכשות בשנה אז אתה יכול לדבר על כסף, אבל הצירוף של מדיגייד וונטור הוא באמת לא אופייני, ולא הייתי בונה כרגע ציפיות אצל אף אחד שיהיה לנו אקזיט כזה כל חודשיים.

"המיתון הוא הזדמנות מעניינת. כשהשוק מתנהג בפחד אתה יכול להיות בררן יותר בבחירת חברות ולפגוש בהזדמנויות טובות. אני אמשיך להשקיע בחברה או שתיים בשנה".

מגיעות אליך פניות רבות יותר בעקבות ונטור?

"אין ספק, אבל אני פוגש גם בהרבה חברות יוצאות מן הכלל, כך שלבחור חברה להשקעה הוא עניין קשה יותר. אבל אלה צרות טובות".