העשור המשוגע של ההייטק הישראלי
התחיל במשבר, נגמר במשבר: מהתפוצצות בועת הדוט.קום, דרך גל אקזיטים של מיליארדי דולרים שהגיע לשיאו באמצע העשור, ועד לשפל שגרם המשבר הכלכלי העולמי
העשור הנוכחי החל בתחושת אופוריה בתעשיית ההייטק הישראלית, יחד עם התנפחות בועת הדוט.קום בעולם: על פי חברת המחקר IVC, בשנת 2000 ביצעו החברות הישראליות 63 עסקאות רכישה והנפקה בסכום כולל של 16.9 מיליארד דולר - סכום מופרך מיסודו בהתחשב בביצועים של רוב החברות.
שנה אחת לאחר מכן רשמו החברות הישראליות 28 עסקאות בלבד בשווי מצרפי של 500 מיליון דולר. מאז לא נרשם שפל כה גדול. בשנים 2002–2006 נרשמה עלייה הדרגתית אך בטוחה במספר האקזיטים. סכום העסקאות קפץ באופן משמעותי מממוצע של 2 מיליארד דולר בשנים 2004–2005 ל־10 מיליארד דולר ב־2006. חלק מהזינוק מיוחס לשתי עסקאות: מכירת סאנדיסק ב־1.6 מיליארד דולר, ומכירת מרקורי ב־4.5 מיליארד דולר.
את ההייפ של 2006 קשה היה לשחזר שוב. ב־2007–2008 אפשר היה למנות אקזיטים רבים (85 ו־84, בהתאמה), שנעו סביב ממוצע של 3 מיליארד דולר לשנה. 2009 מסתכמת באקזיטים של 2 מיליארד דולר, בעיקר בזכות האקזיטים של ג'ג'ה, אופטונול, דיון נטוורקס וגרדיום. מדובר בסכום נאה, על רקע העובדה שזו השנה השנייה ברציפות ללא כל הנפקה ישראלית בנאסד"ק.
השנתיים האחרונות מייצגות מגמה הפוכה לבהלת ההנפקות של תחילת העשור: מאז 2007 יצאו חברות ישראליות רבות מהבורסה ונמכרו לגופים פרטיים: ECI, למשל, נרכשה על ידי שאול שני, ואלדין נרכשה בידי קרן וקטור. E-sim עצמה נמכרה במחיר הפסד לאחר שנמחקה מהבורסה, אך הצליחה להציל את קיומה ולשמר חלק ניכר מעובדיה, ובכך היתה שונה ממאות סטארט־אפים ישראליים שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון. אלה לא ששו להציל את אלו שלא הצליחו במהירות.
קרנות ההון סיכון מבינות שהסטטיסטיקה פועלת נגדן, ומצמצמות את כמות ההון הזמין להשקעה בהייטק. לעשור הנוכחי נכנסה התעשייה בהייפ של 2.8 מיליארד דולר זמינים להשקעה שגייסו הקרנות הישראליות. הן מסיימות את העשור בגיוס של 800 מיליון דולר בלבד בכל 2008, ושל פחות מ־300 מיליון דולר בשנה האחרונה.
עם זאת, האקזיטים של סוף השנה, עם מכירות החיסול במהלכה, הוכיחו שאין קשר ישיר בין ההשקעה בחברה לבין הצלחתה: בגארדיום הושקעו 22 מיליון דולר לפני שנמכרה ביותר מ־200 מיליון דולר. גם אופטונול נמכרה במחיר הגבוה פי 12 מההון שגייסה.
