סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: כל הבאזז הזה

גוגל השיקה את Buzz, שירות שהופך את תיבת הג'ימייל שלכם להכלאה בין פייסבוק לטוויטר, ומאפשר לכם לתקשר (לפרסם סטטוסים, לשתף תמונות וסרטונים ולהגיב על תכנים) עם חברים ואנשי קשר ישירות מתוך המייל. השירות החדש, שנפתח בהדרגה למשתמשי ג'ימייל, יתמוך בעברית, אבל לא לגמרי ברור למה מישהו ירצה לזהם את תיבת המייל שלו עם עדכונים חברתיים מכל איש קשר מזדמן שפעם שלחתם לו מייל. לגוגל אין היסטוריה מוצלחת בתחום החברתי, וכל מיזם שהשיקה בתחום - כשל. אפשר רק לקוות שלג'ימייל זה לא יקרה.

ומה אומרים המבקרים? ניב ליליאן מזכיר מה גוגל באמת רוצה (מידע כמובן). גל מור חושב שיש לשירות פוטנציאל מעניין, למרות הכפייה המובנית בו. דורון אביגד מחכך ידיו בהנאה למראה המאבק. ב-Tech Liberation מודאגים מסוגיית הפרטיות, או ליתר דיוק מהסערות שהיא עשויה לחולל. ב-All Things Digital סבורים שאם מישהו יכול להתחרות בפייסבוק - הרי זו גוגל. ב-GigaOm השתעממו, אבל מצאו את הנקודות החיוביות של השירות. ב-Mashable הביאו תגובות מזלזלות ממיקרוסופט ויאהו. וב-SAI בדקו ומצאו שמספר אנשי הקשר שחברי המערכת מגדירים כחברים בפייסבוק עומד על פחות מ-40% ומפצירים בגוגל: קנו כבר את טוויטר ועזבו אותנו בשקט.

פייסבוק, בינתיים, לא רק מאיימת להפוך את תיבת הדואר המובנית שלה למתחרה אמיתית לג'ימייל (צעד גאוני בעיני Valleywag), אלא גם משיקה עיצוב חדש לעמוד הבית (שכרגיל, זוכה למחאות מצד המשתמשים), מעמיקה את שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט באמצעות מנוע החיפוש בינג, ופותחת את שירות הצ'אט שלה לתוכנות חיצוניות. 

גוגל באזז. לגוגל ניסיונות כושלים בתחום החברתי. הפעם זה יהיה שונה? צילום מסך

ב-Fast Company חיטטו קצת בסטטיסטיקות שפרסמה פייסבוק, ומצאו שאמנם חל גידול בהיקף התכנים המשותפים באתר, אבל מספר המשתמשים שמשתפים דווקא קטן.

ובגרדיאן תוהים מה צופן העתיד לרשת החברתית שכבר מונה יותר מ-400 מיליון משתמשים במלאת לה שש שנים.

אפל מסוכנת לעולם החופשי?

ועוד כמה שאריות מחזית האייפד: לקוחות פוטנציאליים לא הביעו עניין רב בקנייתו (ב-Wired מציינים שהוא דווקא עשוי להתחבב על חתולים); אנשי Defective by Design הצליחו לאסוף 5,000 חתימות על עצומה שקוראת למנכ"ל אפל סטיב ג'ובס להיפטר מממנגון ההגנה מפני העתקה, ה-DRM, המוטמע בו; ופרופ' ג'ונתן זיטריין קובע שהאייפד (והאייפון) מהווה סכנה לחירות שמציע עולם המחשבים.

ב-Tech Liberation חושבים שפרופ' זיטריין (משתמש אייפון, אגב) טועה ומטעה. והבלוגר stevenf מנסה להחזיר את הדיון לפסים הגיוניים ומציין שהמפתחים של מחר יידעו לפתח גם אם יניחו מולם מכשיר סגור בתכלית, כמו האייפד.

ג'ובס. ישתכנע מעצומה? צילום: בלומברג

בינתיים נראה שהמכשיר היחיד שסופג ריקושטים מהאייפד הוא דווקא אחיו, האייפון. לא מספיק שחלה האטה במכירות, עכשיו יש אפילו מי שאומר שהסלולרי הנחשק-לשעבר הוא תואם אקספלורר 6: לא כדאי לפתח עבורו יישומים.

מסע בזמן: מגזין "רולינג סטון" מפרסם ראיון שנערך עם סטיב ג'ובס ב-1994, כמעט עשור אחרי שסולק מאפל. בימים ההם הוא היה מרוכז רובו ככולו ב-neXT, אבל השאיפות שלו נותרו כשהיו.

עובד לשעבר באפל ובאדובי נזכר בימים בהם שררה בין השתיים אהבת אמת. בבלוג גיזמודו מגישים סקירה מקיפה של HTML5 ,פורמט הווידיאו לאתרי אינטרנט שאמור להחליף את הפלאש המכונם, אבל לא שוכחים להאיר את החורים בתיאוריה הגורסת שהתקן החדש יהרוג את פלאש.

בבלוג Web Worker Daily מביטים בחשש על שירותים מקוונים מונחי "פשטות" ותוהים האם לא מדובר בעצמם בפשטנות מעקרת. רלבנטי גם לאייפד.

בפינצטה

דיק בראס, לשעבר סגן נשיא לענייני טכנולוגיות במיקרוסופט, מסביר מדוע המבנה הארגוני של החברה מחבל בסיכויי ההצלחה שלה. ל-GigaOm יש כמה תרופות אפשריות.

תומר ליכטש על התפריט התזונתי של תאגידים רעבים: מיקור המונים. מעניין לציין שליכטש מביא את מיקרוסופט ישראל כדוגמה לתאגיד, שהתייחס לעובדים שלו כאל חומר גלם לעשיית כסף; אם מחברים את התובנות שלו לביקורת שלעיל, שעל פיה ענקית התוכנה אמנם מייצרת רווחי שיא, אבל נרקבת מבפנים - אפשר לראות מעין ספירלה דמיונית שבה האמצעים בולעים את המטרה שקידשה אותם.

מה יכול לעשות האדם הקטן כדי לשנות את התסריט העגום שמתאר ליכטש? לבהות ולתרגל מעט Distractivity.

אבל לתוכן גולשים יש גם שימושים חיוביים יותר. אחד הסרטונים הכי מדוברים ברשת בשבוע האחרון היה זה של ג'וליאן סנצ'ז, שנזקק לשמונה דקות בלבד כדי להמחיש את החשיבות החברתית של תרבות הרמיקס.

איך הפופולריות של הרשתות החברתיות תשפיע על עולם הפרסום.

אלי מהבלוג "הלם תרבות" מסביר למה פייסבוק וטוויטר לא הרגו את הבלוגים (ועל הדרך מוכיח את מותר הבלוגר על העיתונאי; לפחות הפעם).

חמישה עיתונאים השתתפו בניסוי, שמטרתו לבחון אם מי שצורך את החדשות שלו מהאינטרט בלבד מעודכן מספיק. התשובה: כן ולא. וכמעט באותו עניין: ג'וש כהן, מנהל מוצר גוגל ניוז, מדבר על האתר, על עיתונות ועל רופרט מרדוק המאיים.

ניק קאר מזכיר (שוב) שכל החינם הזה שמציע לנו האינטרנט דווקא עולה לא מעט. הבעיה היא שהכסף מגיע לספקי הגישה ולא ליוצרי התוכן.

מי יקנה את מי, איזו פלטפורמה תשלוט והאם טוויטר יישאר כאן גם בשנה הבאה? נבואות האינטרנט של מגזין "ואניטי פייר".

כל הדרכים לצפייה בנגן iPlayer של ה-BBC - גם מישראל.

אז איך באמת נראה האינטרנט ואיזו מטאפורה הכי מתאימה לו. טור מעניין במגזין Baffler.

אילו לקחים למדו הסטודנטים (והמרצה) בקורס המוקדש לטכנולוגיות קוליות, ואיך זה קשור לטלפונים סלולריים?

ועוד על מוזיקה: טוד מצ'ובר, מלחין ובכיר ב-MIT, בראיון מעניין במיוחד על התהליך מאחורי יצירת Guitar Hero והדרך שבה מוזיקה נעזרת בטכנולוגיה כדי לקלוע למצב הרוח שלנו.

הודעות קוליות משירות Google Voice נראות לגמרי אחרת כשהן מוצגות כשירה.

מבקר הספרים אריק גלסנר על "קצרצר", מיזם קריאת הסמסים הישראלי, והסתירה המובנית בו.

האם רובוטית הסקס Roxxxy TrueCompanion היא אכן המצאה חדשנית? ביקורת גאדג'ט ב-Slate.

הבוץ שחברת טויוטה מבוססת בו בימים אלה הזכיר לעיתונאי קלייב ת'ומפסון את הבדיחה העתיקה על מה היה קורה לו מכוניות היו בנויות כמו Windows. בפוסט (מוטעה חלקית, כפי שהוא מעדכן) הוא מהרהר אם מערכות מחשוב המשולבות במכוניות ישתפרו אם ישוחררו כתוכנות קוד פתוח.

עונת האוסקרים הגיעה, ואנדי באיו מ-Waxi מעדכן את דו"ח הפיראטיות שלו. הממצאים של 2010: פחות עותקים פיראטיים של הסרטים המועמדים לפרס זמינים להורדה, ואלו ששם התעכבו בצורה ניכרת לעומת שנים עברו.

אתר קיצור הכתובות bit.ly משיק שירות פרו, המאפשר לשלב את הדומיין שלכם בכתובת המקוצרת. חינם ומגניב.

Chatroulette הוא אתר שמאפשר לנהל שיחות וידיאו מקוונות עם גולשים אקראיים. ג'ייסון קוטקה מכתיר אותו כ"אתר הכי טוב שיש כרגע", הניו יורק מגזין מתלהב ורק ב-Valleywag מפטירים ביובש שמדובר בחוויה אפרורית למדי.