2009 - השנה השחונה של קרנות ההון סיכון בישראל

שנת 2009 היתה אחת השנים הגרועות ביותר בתולדות תעשיית ההון סיכון בישראל. דו"ח שפרסמה אתמול (ב') חברת המחקר IVC קובע שהקרנות הישראליות גייסו במהלך השנה שעברה סכום של 229 מיליון דולר בלבד. מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה שמתוך 229 מיליון הדולר אחראית סקויה ל־200 מיליון דולר, שאף הם שייכים לקרן שאותה סיימה סקויה לגייס בדצמבר 2008 והחלה להשקיע בפברואר 2009.

מ־IVC נמסר שהיא מדווחת לפי "שנת הבציר", שמוגדרת כזמן שבו החברה קוראת לראשונה לכסף, ולכן סקויה נחשבת קרן של 2009 מאחר שקראה לכסף לראשונה בינואר 2009. מ־29 מיליון הדולר הנוספים סיימה לגייס קרן טרייוונצ'רס את רוב הכסף גם בדצמבר 2008, ורק חלק קטן מהקרן - עד 5 מיליון דולר - גויס ב־2009.

הקרן השלישית, שגייסה במהלך 2009, היא קרן סטארווסט האמריקאית שגייסה 3.7 מיליון דולר לטובת השקעות בחברות של חממת טרגט־טק. חשוב לציין שקרן זו אינה משקיעה בחברות שאינן קשורות לחממה והיא קרן ייעודית להשקעות בחממה.

מניתוח הדו"ח, ללא הגיוסים של סקויה ושל טרייוונצ'רס, עולה שלראשונה מאז 2002–2003 לא גייסה אף קרן ישראלית כסף חדש לתעשיית ההייטק בישראל. על פי הערכות חברת המחקר, ב־2010 יגייסו הקרנות הישראליות 500 מיליון דולר. ב־2008, לשם השוואה, גייסה התעשייה כ־803 מיליון דולר. סקויה אמנם החלה להשקיע ב־2009, אך את הכספים גייסה ב־2008. 

ארז שחר מאוורגרין. "2010 עדיין תהיה שנה חלשה"

הפסימיות שמשדרים הדו"חות של חברת המחקר אינה מפחידה את בכירי תעשיית ההון סיכון בישראל. לדברי ארז שחר, שותף באוורגרין, זו היתה שנה קשה מאוד לא רק בישראל אלא גם בעולם. "ב־2002 וב־2003 לא היו גיוסים בכלל בישראל", אמר שחר. "תעשיית ההון סיכון הישראלית היא תעשייה עם עליות ומורדות גדולים מאוד. מה ששונה היום לעומת 2002–2003 הוא שעברנו מחזור אחד קשה של אירועים מלחיצים ומטרידים, אבל אנחנו כבר יודעים איך להתמודד איתם. אני מאמין שתהיה עלייה בגיוסים של 2010 ו־2011. כל הקרנות המובילות נמצאות פחות או יותר בדור החמישי שלהן.

"הרוב המכריע של הקרנות המובילות יגייסו את הדור השישי של הקרנות. יש יותר ויותר התקרבות של התעשייה לתוצאות של הקרנות האמריקאיות. יש כמה קרנות ישראליות שנמצאות ברבעון העליון של תשואות הקרן", הוסיף שחר.

"ישראל היא אחד ממקורות היזמות והטכנולוגיה המשמעותיים ביותר בעולם", אמר שחר. "זה חזק מכל גורם אחר בתעשייה. אני מרגיש שזו אחת השנים המדהימות בשוק הישראלי. הקרנות הישראליות משקיעות בשוויים שיכולים ליצור אקזיטים טובים מאוד בעתיד. בקרן החמישית שלנו, האחרונה, כבר עשינו אקזיט מרשים במכירת דיון נטוורקס, שנתן רוח גבית לגיוס הבא".

לדבריו, "2010 עדיין תהיה שנה חלשה ו־2011 תהיה שנה של גיוסים חזקים, ואז ייצאו לדרך הגיוסים של הדור השישי של הקרנות. אני מאמין שרוב הקרנות יגייסו בעתיד - קרנות של כ־200 מיליון דולר ואף קטנות יותר".

ג'וני סאקס, שותף בג'נסיס, מסכים עם שחר. "רוב הקרנות בישראל ימשיכו להיות קטנות ובינוניות בגודלן בגלל מאפייני השוק", הוא אמר. במבט לאחור, לדבריו, ניתן לראות כי האקזיטים המאפיינים את חברות ההייטק בישראל בשנים האחרונות

ג'וני סאקס. "המשקיעים העיקריים היו וימשיכו להיות גופים מוסדיים"

אינם בסדרי גודל שמצדיקים גיוס וניהול קרנות גדולות, שכן הן זקוקות להחזר (מוחלט) גדול יותר על ההשקעה ממה שהשוק מייצר בפועל.

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, הסביר כי "משקיעים מוסדיים זרים, אשר לפני המשבר היוו מקור עיקרי להון המושקע בקרנות הישראליות, סבלו מהפסדים ניכרים עקב משבר האשראי. הפסדים אלה הובילו לירידה בהקצאות הון להשקעות. הירידה בגיוסי ההון על ידי קרנות ההון סיכון הישראליות משקפת את הירידה בעולם. לדוגמה, ב־2009 גיוסי קרנות ההון סיכון בארה"ב חוו ירידה של כ־48% מסך הגיוסים בהשוואה ל־2008".

סאקס אמר עוד כי "המשקיעים העיקריים היו וימשיכו להיות גופים מוסדיים. ניתן להרגיש ברוח שינוי בקרב המוסדיים ונכונות לחזור ולהשקיע, ככל שניכרת יציאה עולמית מהמשבר. עם זאת, הבדיקות של המוסדיים יהיו קפדניות יותר". לדבריו, הוא מקווה שמשקלם של המוסדיים הישראליים המשקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות יגדל.