דו"ח טכנולוגי: גוגל שוקעת בבוץ
מנכ"ל גוגל לא מבין למה כולם כועסים על כך שהחברה אספה מידע מרשתות WiFi פרטיות; פקיסטן חוסמת את פייסבוק ואת יוטיוב בגלל "יום צייר את מוחמד", הממשלה הבריטית הנבחרת תפרק את הממלכה המנוטרת; ואיך נראים החיים במחנה העבודה של אפל
מה קרה? כולה ריגלנו אחריכם
גוגל לא מבינה איך זה קרה לה: היא בסך הכל הסוותה את תוכנית הריגול שלה, ששלפה פרטי רשתות אינטרנט אלחוטיות ואת התוכן שעבר בהן, באמצעות מכוניות שמטרתן לצלם את הרחובות, וגנבה טונות של מידע פרטי. על מה עושים עניין?
זו, על כל פנים, עמדתו של מנכ"ל החברה, אריק "פרטיות היא לפושעים" שמידט. אף אחד לא נפגע, הוא התעקש: "הראו לי מי נפגע". ובכן, אריק, זה קצת קשה, כי המידע שגנבתם עדיין נמצא אצלכם ועוד לא עברנו עליו, אז אי אפשר – בינתיים – לדעת. שמידט טוען עוד ש"מאוד לא סביר" שהמידע שנאסף היה שימושי, וש"לא נראה" שנעשה בו שימוש.
שמידט. לא מבין על מה המהומה צילום: אי פי אי
אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, היה כן טיפה יותר: "פישלנו", הוא אמר, "ואני לא הולך להמציא תירוצים בנושא". שזה נחמד מצידו, אבל קוד הריגול הזה לא כתב והתקין את עצמו. מישהו כתב אותו, מישהו אחר התקין אותו, ועד שיוכח אחרת כותב הקוד ומתקינו לא עשו את זה על דעת עצמם, אלא קיבלו משכורת עבור זה. כלומר, מישהו בגוגל נתן את ההוראה. וסביר להניח שגם הוא לא פעל לחלוטין על דעת עצמו. תאגידים לא עובדים ככה.
שמידט הודה שהתקרית הזו גרמה לגוגל נזק יח"צ חסר תקדים, אבל היח"צ הוא רק ההתחלה. נציבות המידע של בריטניה הורתה לגוגל להשמיד את המידע שאספה על אזרחיה, כך עשתה גם הנציבות המקבילה של צ'כיה, ונציבת הצדק של האיחוד האירופי, ויויאן רדינג, היתה נשכנית מתמיד: "לא מקובל עלינו", אמרה, "שחברה הפועלת באיחוד האירופי לא מכבדת את החוקים של האיחוד".
ואם זה לא היה מספיק, אז בגרמניה – שם נחשפה ההונאה של גוגל – לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום. המשטרה בהמבורג, שם יושב המטה הגרמני של גוגל, פתחה בחקירה פלילית כנגד החברה. השוטרים דורשים מגוגל לספק להם מידע קריטי עד ה-26 בחודש. למרבה השמחה, שוטרים גרמנים הם לא משהו שאתה רוצה להסתכסך איתו.
לא מבינים את האירוניה
לפני כמה שנים פרסמו קריקטוריסטים דנים שורה של קריקטורות, חלקן לא מחמיאות, של מייסד האיסלם מוחמד. הן היו מיועדות למחות על האיסור למתוח ביקורת על מי שייסד מסורת דתית רצחנית ושאת הפדופיליה שלו מקדמות מדינות מוסלמיות עד היום – החוק האיראני, למשל, קובע שניתן לחתן ילדה בגיל תשע. זה לא מקרה, זה דיוק היסטורי.
את הפיצוץ ההיסטרי שבא אחר כך, מלובה בצורך הדוחק של ערב הסעודית להפנות את תשומת הלב מעוד רמיסה למוות של עולי רגל במכה, אתם בוודאי זוכרים. המהומות לוו בכרזות משעשעות להחריד, אם כי מורבידיות מאוד: כתגובה על הטענה שהאיסלאם מעודד אלימות, הן קראו "לערוף את מי שמעליב את האיסלאם". זה לא נגמר ב-2006: לאחרונה היו כמה ניסיונות לרצוח כמה מן הקריקטוריסטים.
בתגובה, היה מי שהחליט להכריז על היום, ה-20 במאי, כ"יום קריקטורות מוחמד", מקבילה של הקריאה של המפגינים האיטלקים כנגד המאפיה: "לא תוכלו לרצוח את כולנו". פקיסטן, ההוכחה האולטימטיבית לכך שהאיסלאם רע למאמיניו – היא והודו השתחררו מעול הקולוניאליזם באותו לילה, ראו איפה הודו ואיפה היא – הודיעה אתמול שהיא חוסמת את פייסבוק. עכשיו, אני כולי בעד חסימת פייסבוק, אבל הסיבה של פקיסטן לא היתה הגנה על תושביה מפני הפיכת הפרטיות שלהם למכרה זהב בבעלות מארק צוקרברג, אלא הניסיון להגן על נשמותיהם התועות מפני מידע שעשוי לפגוע בהן. זו טריטוריה ששמורה בדרך כלל רק לסטיב ג'ובס, וחבל שממשלת פקיסטן מחקה אותו – ובכך שומטת את הקרקע מתחת לכל הטענות, המופרכות גם כך, של "דת שלום" ו"האיסלאם הוא סובלני".
הבוקר הסתבר שפקיסטן לא מסתפקת רק בחסימת פייסבוק, והיא חוסמת גם את יוטיוב – יעד חביב על מדינות דכאניות – וזאת בשל העובדה שיש בו תוכן "מחלל קודש". על פי הדיווחים האחרונים, פקיסטן חוסמת גם את הגישה לחלק מוויקיפדיה – אולי בגלל שלזו היה האומץ, שלרוב העיתונים באירופה ולכמעט אף עיתון בארה"ב לא היה, להציג גרסה מוקטנת של הקריקטורות הדניות.
הקץ לממלכה המנוטרת?
בשנתיים האחרונות, הבאנו סיפורים מסמרי שיער מבריטניה, המדינה שפעם היתה ערש הדמוקרטיה וזכויות האדם ותחת משטר הלייבור של תריסר השנים האחרונות הפכה לממלכה המנוטרת: מדינה שמציבה מצלמות מעקב – ללא כל תועלת – בכל פינה, מדינה שעוקבת אחרי אזרחיה ללא לאות, שעורכת חיפושים בלתי חוקיים במשרדי חברי הפרלמנט שלה, מפחידה את עיתונאיה, עד כדי כך שאפילו ראש שירות הביון לשעבר הזהירה מפני גלישה למדינת משטרה.
למרבה השמחה, יש בבריטניה ממשלה חדשה, וסגן ראש הממשלה ניק קלג מן הדמוקרטים-ליברלים מתכוון להשליך חלק ניכר מהיוזמות של הלייבור אל פח האשפה של ההיסטוריה. הוא והשמרנים מתכננים "חוק ביטול" גדול, שימחק עשרות חוקים של הלייבור. לא עוד יוזמה ממשלתית לתעודת זהות, לא עוד לקיחת טביעת אצבעות מקטינים ללא הסכמת הוריהם, לא עוד מאגרי מידע ענקיים, צמצום ניכר של מצלמות המעקב ושל מאגר המידע של ה-DNA שמחזיקה המשטרה – ואכיפת החלטות בתי המשפט שהורו למשטרה למחוק חלק ניכר ממנו.
סגן רה"מ בריטניה ניק קלג. שינוי כיוון מבורך צילום: איי פי
בקשר לתוכנית המעקב הגדולה שבנה שירות הביון הבריטי, ה-GCHQ, שתשתה בקשית את כל המידע העובר ברשת הבריטית, קלג היה מסויג יותר, אבל אמר ש"לא נשמור את רישומי הגלישה והמיילים שלכם בלי סיבה". יפה. כך צריך. מתקבל הרושם שזו ממשלה שתהיה אוהדת פחות למאמצי הריגול של גוגל.
דם, יזע, דמעות, גאדג'ט
השמועות אומרות שאפל מתכוונת לייצר השנה 24 מיליון אייפונים מהדור הרביעי. המכשירים האלה, כמו גם האייפודים והאייפדים, ייוצרו במפעל הידוע לשמצה של פוקסקון.
עיתונאי חוקר, ליו ז'י-יי, הצליח להצטרף לכוח העובדים של פוקסקון ולשהות שם 28 ימים. הוא מתאר הוויה מדכאת, שוחקת, שמזכירה יותר מחנה עבודה מאשר מפעל. השכר זעום, האוכל גרוע, העבודה סיזיפית וכמעט בלתי פוסקת. הפסקות אוכל קצרות, שוב עבודה, שינה, ושוב עבודה. העובדים הם, למעשה, עובדים משועבדים (indentured servants).
העובדים מוחתמים על חוזה עושק, שקובע שאם הם עובדים שעות נוספות – וכולם עובדים שעות נוספות, והרבה – זה עניין שלהם ולא של פוקסקון, והחברה כמובן לא מתכוונת לשלם להם עבור כך. החוזה הזה הוא בלתי חוקי אפילו ביחס לחוקי העבודה הרעועים של סין. המשכורת החודשית הבסיסית היא 130 דולר. המשכורת הזו לא מאפשרת לעובדים לרכוש את המוצרים שהם עצמם מייצרים, אלא רק חיקויים זולים.
העובדים סיפרו לליו שהם מקנאים בעובדים חולים – כי זו הדרך היחידה לקבל יום מנוחה. עובד אחר סיפר שהוא אוהב להפיל חפצים – כי אחרי שמונה שעות של עבודה בעמידה, התכופפות היא סוג של מנוחה. העובדים אינם מכירים זה את זה, ואין להם דרך לפרוק את מתחיהם. התוצאה היא, לעיתים קרובות, התאבדות או נסיון התאבדות.
לשמור ולזכור, לפעם הבאה שיעלה בכם החשק לאיזה גאדג'ט יקר במיוחד של אפל. לה זה עולה הרבה, הרבה פחות; לעובדי הקבלן שלה, הרבה, הרבה יותר.
קצרצרים
כנראה שבמחלקת היח"צ של אפל עובדים יוצאי משרד ה-Hasbara, אחרת קשה להבין את הסיפור הבא. עובדת ענייה ונכה, דייאן קמפבל, חסכה סנט לסנט, והלכה לקנות לעצמה אייפד. בחנות אפל שבעמק הסיליקון נחרו בבוז וסירבו למכור לה את הפלא הקסום והמהפכני. הסיבה: קמפבל רצתה לשלם במזומן, שכן אין לה כרטיס אשראי. באפל חששו שהנכה היא בעצם נציגה של קונגלומרט רשע בינלאומי שזומם למכור את המכשיר בחו"ל שלא באופן מורשה, ובלי כרטיסי אשראי הם הרי לא יכולים לעקוב אחרי הקונים. אפל סירבה לשנות את עמדתה, למרות תחינות של קבוצת שדולה של נכים ולמרות שרשת טלוויזיה התיישבה להם על הצוואר. זה מה שסטיב ג'ובס עושה, בזמן שביל גייטס, כפי שאמר יפה ג'ון סטיוארט, פוטר את העולם מיתושים. אני לא יודע אם זה בכלל חוקי, לסרב לקבל בארה"ב דולרים, אבל את נשאיר לרשויות החוק המקומיות. אין ספק שהן תסתערנה על הפרשה באותו להט שבו הן הסתערו על דלתו של עורך גיזמודו. לא, אה?
ואם כבר במוצרים שאין בהם חפץ עסקינן, גוגל הודיעה שלשום שכל מי שרוצה יוכל כעת להשתמש בווייב, ולא יצטרך ללקט הזמנות לשם כך. אז עכשיו כל אחד יכול לעשות כלום עם השירות הזה, שאפילו גוגל לא ממש סגורה למה הוא מועיל. זוכרים איך הוא היה אמור להיות המהפכה הבאה?
התופעה של חרטת הקונה – המצב שבו קלטת שהגאדג'ט שזה עתה רכשת לא באמת ישנה את חייך, ולמעשה הוא מיותר לחלוטין, עוד קודם שיצאת מהחנות או סגרת את טאב הדפדפן – מוכר היטב לחוקרים. כעת נוסף עליו גם חרטת הכותב, המצב שבו למשל העלבת את הבוס שלך באיזו רשת חברתית, ואז קלטת שאי אפשר להחזיר את המצב לאחור. הפתרון: הימנעות ממגפות חברתיות. אם אתם באמת רוצים לומר מה אתם חושבים על החותנת, עשו זאת בטלפון או פנים מול פנים.
המפיק של הסרט "מטען הכאב", שכבר הסתבך בעבר בשליחת מיילים לחבר השופטים של האוסקר, יצא לאחרונה למסע צלב כנגד האנשים שגונבים את היצירה שלו: הוא מתכוון לתבוע אלפי משתמשים ברשתות שיתוף קבצים. לגיטימי. אבל הוא לא הועיל לעצמו כששלח מייל פראי לאחד הגנבים, שמחה על כך: "אני שמח שאתה מפגר שמאמין שזה בסדר לגנוב. אני מקווה שמשפחתך וילדיך יגיעו לכלא יום אחד בשל גניבה כדי שילמדו את ההבדל. עד אז, הישאר טיפש, אתה ממש מוצלח בזה." אוי.
ב-31 במאי, כזכור, יחול "יום ההתנתקות מפייסבוק". זריזים מקדימים במצוות, כידוע, ועל כן אנחנו מגישים לכם קישור מועיל שינתק אתכם ממכונת המזומנים של מארק צוקרברג עוד היום. הסיבה? מסתבר שאי אפשר להעלות את השאלות האלה בפייסבוק; צוקרברג יצנזר אתכם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
