החזון העתידני לבירת הנגב: לעבוד בב"ש, להרגיש בת"א

בניינים חכמים שמצוידים בחיבורי וידיאו מהירים ותקשורת בפס רחב, שיחברו את העובדים למרכזי החברות במרכז הארץ, יהפכו את בירת הנגב באר שבע למרכז הייטק שוקק חיים.

זה החזון שמצייר סגן נשיא סיסקו ברוס קליין, ששואף להשתלב בפרויקט קריית ההדרכה הצה"לית שמתוכננת לקום בנגב עד 2016, ומוכרת בעיקר בכינוי "עיר הבה"דים". כשהוא מצויד במנטרה "כל מה שאתה מחבר לרשת הופך ליעיל יותר וירוק יותר", נפגש בשבוע שעבר קליין עם בכירי השלטון הישראלי וסיפר להם כיצד הוא מתכנן להפוך את באר שבע ל"עיר חכמה".

"הרעיון הוא שגם אם מוקדי החברות נמצאים באזור המרכז, אפשר ליצור שלוחות ששוכנות בתוך בניינים חכמים שנמצאים בבאר שבע", אומר קליין בראיון ל"כלכליסט". "היכולת לפעול בחיבור וידיאו ותקשורת ברוחב פס גבוה מטשטשת את המרחק, ולכן מרחיבה גם את היכולת ליצור חברות שפרוסות על פני כמה אזורים בארץ".

כיצד הרעיון רלבנטי לישראל?

"אחת המטרות היא להפוך את באר שבע וסביבתה למרכז הייטק, שבו יוכלו לעבוד קצינים וחיילים שישתחררו משירות – גם מקריית ההדרכה וגם תושבי המקום שחוזרים אליו לאחר השירות הצבאי או עם סיום הלימודים באוניברסיטת בן גוריון".

הקישוריות היא העתיד

במסגרת פרויקט עיר הבה"דים יועתקו עד 2016 בסיסי ההדרכה בחילות השונים של צה"ל מכל קצוות הארץ לקמפוס מרכזי בצומת הנגב - דרומית לבאר שבע ומערבית לדימונה. סביב הפרויקט, שעלותו 15-10 מיליארד שקל, צפויה להתפתח תעשיית שירותים נלווים, דוגמת חיבור למערך הרכבת שייצור נגישות טובה יותר לאזור, ופיתוח הערים הסובבות כדי שיוכלו לקלוט את עובדי המתחם ובוגריו.

כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות, גם סיסקו מעוניינת להתמודד במכרז על אספקת תשתית טכנולוגיית התקשורת של עיר הבה"דים. "מהשיחות שניהלתי עם השרים בישראל התרשמתי שהם מעוניינים ללמוד יותר על הקונספט הזה, וככל הנראה יגיעו אנשים מטעמנו להעביר סדנאות בנושא המרכזים החכמים", קליין אומר בתקווה.

בחודשים האחרונים שלחה סיסקו לישראל כמה בכירים. בנוסף לקליין ביקרו שני סגני נשיא נוספים בחברה - סטפנו ונטורי האחראי על הפעילות מול המגזר הציבורי באירופה, וסטיבן בוטל הממונה על אספקת פתרונות לממשלות.

בביקורו הקצר הספיק קליין להיפגש עם שר האוצר, שר הביטחון ובכירים בצה"ל, ולבקר באזורים הסמוכים לפרויקטים שבהם מעוניינת החברה להשתלב. מבחינתו, פרויקט התקשוב (תקשורת ומחשוב) של עיר הבה"דים הוא רק ההתחלה ליצירת העתיד "המקושר" של תושבי הערים הסמוכות.

"מהניסיון שצברנו בפרויקטים שונים בעולם, ניתן להוכיח שכל פרויקט כזה משמש בסיס ליצירת מקומות תעסוקה, לשיפור שירותי הבריאות והחינוך ולחיסכון באנרגיה, ובשיחות שלי עם שר האוצר שלכם דיברתי על תוצאה דומה שיכולה להתפתח כאן", הוא מציין.

כיצד פועלים המרכזים?

"המרכזים פועלים בשיטת 'המשרד החם', שלפיה העובד יכול להחליט שהוא עובד מהמרכז יומיים בשבוע, ובשאר הימים מהמשרד שבעיר. עמדות העבודה מצוידות בחיבורי וידיאו בהפרדה גבוהה ומגבירים את התחושה שהעובד נמצא במשרד".

ברוס קליין. "השרים מעוניינים ללמוד על המרכזים החכמים" צילום: עמית שעל

טרנד הערים הדיגיטליות

כחלק מתפקידו מחפש קליין, יחד עם אנשיו, פרויקטים במדינות שונות שבהם יכולה סיסקו לשלב טכנולוגיות שפיתחה ועוקב אחר התקדמות פרויקטים קיימים. לאחר איתור פרויקט מתאים - דוגמת עיר הבה"דים בישראל - קליין ובכירים אחרים בסיסקו מתגייסים לתמיכה בסניף המקומי באמצעות ביקור בשטח ואיסוף מידע רלבנטי שיסייעו להגשת הצעה במכרז.

סיסקו ישראל, המנוהלת בידי בועז מעוז, אמנם מתחזקת מרכז פיתוח ומכירות המעסיק כ-500 עובדים, אך השתלבותה בפרויקט עיר הבה"דים תבוצע באמצעות ערוצי הפעילות המסורתיים שלה - שותפים עסקיים וקבלני משנה דוגמת בינת, טלדור, נטוויז'ן, בזק בינלאומי ונטקום מקבוצת מלם-תים.

האם משיחותיך עם הבכירים בישראל התרשמת כי כוונתם ליישם טכנולוגיות דומות בעוד ערים?

"בהחלט. ההצעות שהמשתתפים במכרז נדרשים להגיש אמורות לשלב קונספטים טכנולוגיים שניתן לבצע לאחר מכן גם במקומות נוספים", אומר קליין, ומציין כי לפי התרשמותו משיחות עם בכירים בישראל, באר שבע לא תהיה פרויקט חד-פעמי.