מי יתקפל ראשון? המאבק על הפוקר המקוון הולך ומתחמם

זה סיפור שיש בו כל מה שצריך כדי לפרנס מותחן הוליוודי: בתי קזינו נוצצים, פשיטות משטרה, פוליטיקאים משופשפים, איש עסקים ישראלי ומסתורי ובעיקר הרבה-הרבה כסף.

מאז שחוקק ממשלו של ג'ורג' וו. בוש את החוק למניעת הימורים מקוונים לפני כחמש שנים והוציא את חברות הפוקר הבורסאיות מהמשחק, נשארה זירת ההימורים המקוונים בארה"ב חופשית להשתלטותם של קומץ אתרי אינטרנט זרים. בעוד שמשרד המשפטים האמריקאי התמהמה מלפעול נגד אתרי הפוקר, החל להתגבש מהלך חקיקתי להכשרת הפוקר המקוון לאזרחי ארה"ב, ונראה היה כי לא רחוק היום עד שהאמריקאים יוכלו לחזור ולהמר ובגדול מהנוחות שבביתם הפרטי.

אך ערב חג הפסח האחרון השתנתה התמונה. במה שהוגדר על ידי האתרים המסקרים את תעשיית הפוקר כ"יום שישי השחור" פשטו נציגי הבולשת הפדרלית והתובע הכללי בניו יורק על משרדיהם של אתרי הפוקר הגדולים הפעילים בארה"ב. החוקרים החרימו עשרות חשבונות בנק והאשימו 11 בכירים בענף בעבירה על חוק ההימורים, בהלבנת הון ובהונאה בנקאית בהיקף אדיר של 3 מיליארד דולר.

הנפגעים העיקריים היו שלושת אתרי הפוקר הגדולים בעולם - פול טילט פוקר, אבסולוט פוקר ופוקרסטארס, בבעלותם של הישראלי לשעבר ישי (ישעיהו) שיינברג ובנו מארק שיינברג. התובע הכללי לא הסתפק בהליכים המשפטיים אלא יצא אל כלי התקשורת ויצא במתקפת יחסי ציבור בכלי התקשורת הכלכליים באמריקה.

לאחר לחץ ציבורי רב הגיעו פוקרסטארס ופול טילט להסכם עם התובע הכללי, שאפשר להן פתיחה זמנית של האתרים למשתמשים אמריקאים כדי שימשכו את הכספים שנותרו שם. בסוף השבוע האחרון הודיעה פוקרסטארס כי בעקבות זה הוחזרו לשחקני הפוקר האמריקאים עד כה 100 מיליון דולר.

מארק שיינברג (מאחור, במרכז) עם כוכבי הסרט "אושן 13". פשיטה על האתרים

תרומות לפוליטיקאים ועסקאות עם בתי קזינו

גל המעצרים היה היפוך מוחלט ממדיניות הרשויות כלפי אתרי הפוקר בחודשים שקדמו לו. למעשה, לפני הפשיטות פעל הממשל נגד אתרי הפוקר פעם אחת בלבד, כאשר הקפיא ביוני 2009 34 מיליון דולר ב-27 אלף חשבונות בנק שהיו קשורים לאתרי סליקה שעסקו בסליקת כספים מהאתרים פוקרסטארס ופול טילט. המעצרים הפתיעו את מנהלי האתרים אך לא פגעו משמעותית בפעילותם בארה"ב.

השקט היחסי אפשר לפוקרסטארס להוביל מהלך של מתן לגיטימציה לפוקר המקוון באמצעות שדולות ונציגים בסנאט האמריקאי ובאסיפת הנבחרים של נבאדה, המדינה שבה יושבת בירת ההימורים לאס וגאס. מצדו השני של המתרס ניצבה התאחדות המלונות של נבאדה ובראשה בתי הקזינו והמלונות של MGM ו-Caesars. הפוקר אמנם אינו נחשב לענף מכניס במיוחד לבתי הקזינו, אך הוא נוטה למשוך שחקני בלאקג'ק.

לפי הדיווח באתר "נבאדה סאן", מחודש ספטמבר 2010 פעל פוקרסטארס בניסיון לפלג את התאחדות המלונות, באמצעות פנייה לבתי קזינו וניסיון לחתום עמם על הסכם שיתוף פעולה - האתר יזכה ללגיטימציה ולעוגן מקומי ואילו הקזינו יוכל לפתוח את שעריו גם למהמרים מחוץ למדינה, להציב עמדות פוקר מקוון בסניפיו וליהנות מההכנסות הצומחות בעסקי הפוקר המקוון. ניסיונותיה של פוקרסטארס נשאו פרי, ובית הקזינו ויין (Wynn) חתם עמה על עסקת שיתוף פעולה בחודש מרץ האחרון, כחודש לפני גל המעצרים.

במקביל דיווח "נבאדה סאן" כי פוקרסטארס העבירה תרומות למושל נבאדה ולכ־60 פוליטיקאים מקומיים בהיקף של 272 אלף דולר, וכי החברה-האם של האתר פוקרסטארס הפועלת מהאי מאן העבירה 300 אלף דולר להקמת שדולה פוליטית בארה"ב. לפי הדיווח, שבועות בודדים לאחר הגעת הכסף לחשבון השדולה הוא חולק כתרומה ל-48 מחוקקים.

פרקליט המדינה לשעבר וחבר הסנאט של נבאדה היום גרג בראוור טען כי העברת הכספים עוברת על חוקי ארה"ב האוסרים על מימון זר של שדולות פוליטיות. בנוסף טען האתר כי פוקרסטארס קיימה מגעים עם יו"ר אסיפת הנבחרים של נבאדה ריצ'רד פרקינס, יו"ר לשכת המסחר המקומית קלווין אטקינסון, ומנהיג הרוב בסנאט של נבאדה סטיב הורספורד.

בכיר הפעילים להסדרה של הפוקר הוא מנהיג הרוב הדמוקרטי ונציג נבאדה בסנאט האמריקאי הארי ריד. בשנים האחרונות ניסה ריד להוביל חקיקה פדרלית שתאפשר לאתרי הפוקר דוגמת פוקרסטארס לחבור לבתי קזינו קיימים ולשלב את מאגר לקוחותיהם, הטכנולוגיה והתשתיות. לפי ההצעה שדחפה פוקרסטארס, אתרי הפוקר ימשיכו לגרוף עמלה של 6.75% מכל המשחקים שהם מארחים - בדומה למקובל בבתי הקזינו - וישלמו למדינת נבאדה מס של 4% על הכנסותיהם העולמיות.

צילום: shutterstock

(להגדלה)

"הממשל לא מוכן לוותר על רווחי המס"

"הממשל הפדרלי הכריז מלחמה על הימורים ברשת לא רק כי הם ממכרים ומנוצלים לעתים לעבירות מס והלבנת הון, אלא מסיבה צינית הרבה יותר - הם פוגעים בהכנסות של בתי ההימורים המקומיים", אומר ד"ר אמנון רייכמן, מרצה למשפט ציבורי באוניבריסטת חיפה ומומחה בדיני אינטרנט.

"כל אזרח שמהמר ברשת לא מהמר בנבאדה או באטלנטיק סיטי. כלכלת הקזינו הלגאלית מגלגלת הרבה כסף ומשלמת מסים". לדבריו, אין זה מקרי כי הפשיטה על משרדי אתרי הפוקר נערכה חודש בלבד לאחר ההסכם בין פוקרסטארס ובית הקזינו ויין. "ההסכם איים על הניסיון הפדרלי לאסור על ההימורים המקוונים ולמעשה העלה מחדש את שאלת המתח בין החקיקה הפדרלית למדינתית, שאלה שטרם התבררה", הוא אומר.

ואכן, עם סגירת אתרי הפוקר בפשיטה ערב חג הפסח התברר כי בתי הקזינו הם המרוויחים הגדולים מהמהלך, לאחר שחדר הפוקר Aria בנבאדה דיווח על עלייה של 50% במספר הטורנירים המתקיימים במקום. ראש לשכת הקזינו של קליפורניה ג'ון גריפו העיד בפני האתר "אונליין פוקר" כי העלייה בכמות השחקנים נרשמה כבר שעות בודדות לאחר סגירת האתרים. "אנחנו יודעים שמדובר באותם שחקנים שמורגלים במשחקי רשת, כי הם שואלים שאלות על מבנה הטורניר שלנו, ששונה מעט מהטורנירים הנערכים אונליין", צוטט גריפו.

לטענת רייכמן, השתלטות הממשל על אתרי הפוקר הוא אירוע מכונן במאבק שבין הרשויות לאתרי ההימורים. "אם עד אז נחשב האינטרנט לאזור ניטרלי, מחוץ לשלטון המדינות, הרי שהממשל הפדרלי מראה שלא כך הדבר", הוא אומר. "הממשל מוכן להשקיע הון בבניית יחידות אכיפה מיוחדות ולצאת במבצעי ראווה נגד אתרי הפוקר".

"הפללת גורמי הימורים רק מחזקת את האפשרות להלבנת הון"

לעומתו מומחה דיני הרשת עו"ד נמרוד קוזלובסקי לא מתרגש מהפעולה האמריקאית. "בפרשה הנוכחית, כמו גם בפרשות קודמות, האישומים המרכזיים שעליהם התבססו המעצרים המתוקשרים וסגירת אתרי הפוקר היו דווקא אישומים בעבירות מס והלבנת הון", הוא אומר. "חוקיות האתרים והמשחק שמתנהל בהם כלל לא עמדה כאן לדיון. הפרשייה משליכה בעיקר על האתרים הנידונים ועל מנהליהם, אך לא צפויה לשנות את פניה של תעשיית הפוקר ברשת".

"הפללת גורמי הימורים רק מחזקת את האפשרות להלבנת הון, ולא מחלישה אותה", טוען ד"ר אסף הרדוף, מחבר הספר "הפשע המקוון" ומרצה למשפט במכללה למינהל. "אנחנו יכולים להכניס אנשים לכלא, אבל לא לשנות את העובדה שמדינות מערביות רבות 'רוכבות' על עגלת ההימורים - בהן בריטניה, איטליה, אוסטרליה, בלגיה וצ'כיה - וזאת עוד מבלי להזכיר את הפגיעה בחופש העיסוק".

ד"ר אסף הרדוף. "פגיעה בחופש העיסוק" צילום: ערן יופי כהן

לטענת עו"ד חיים ויסמונסקי, מומחה לפשעי מחשב, כל עוד יש מדינות שמתירות הימורים מקוונים בעוד שמדינות אחרות אוסרות עליהם היא שמסכלת את המלחמה בתופעה. "הבעיה איננה בהגדרת הפוקר כהימורים, אלא באכיפה", הוא אומר. "המשטרה תמיד תוכל להתפרץ לדירה בגבעתיים שמפעילה פעילות רולטה בפרופיל נמוך, אבל הכסף האמיתי לא נעשה שם אלא אצל ברוני האינטרנט שאינם מסתירים את פעילותם".

לדבריו, כל מה שצריכים בעלי האתרים לעשות הוא למקם את השרתים במדינה שבה מותר להמר, כמו למשל אנטיגואה בקריביים או האי מאן באיים הבריטיים. "ישראל או ארה"ב לעולם לא יוכלו לאכוף על האתר את חוקיהן, אלא אם כן יבקשו סיוע משפטי בינלאומי", אומר ויסמונסקי. "אלא שאת הסיוע הזה הן לא יוכלו לקבל כיוון שאמנת הסיוע המשפטי אינה תקפה כשהפעילות מותרת באחת המדינות".

לדברי רייכמן, כדי להתגבר על מחסום סמכות השיפוט החליט הממשל האמריקאי להטיל אחריות על גורמים מקומיים שיש לו סמכות לגביהם, כמו בנקים וחברות אשראי. "אתרי הפוקר לא יוכלו להסתתר לעד מאחורי גופים חוץ־מדינתיים, כיוון שתמיד תהיה להם נציגות מקומית", הוא טוען.

"המשתמשים ימצאו דרך לעקוף את האיסור"

המציאות שנוצרה לאחר פשיטת הענק על אתרי ההימורים העלתה מחדש את שאלת הישרדותם. שקופיות הבולשת שהוצגו על מסכי האתרים והוצגו לגולשים מכל העולם שניסו לגשת אליהם, העבירו מסר חד על המלחמה שהכריז עליהם הממשל האמריקאי. אך האם מדובר במכת מוות לתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה?

"אם הפשיטה היתה אירוע חד-פעמי, הרי שגם אם פוקרסטארס ופול טילט ישלמו את כל הקנסות, המשך הפעילות הרגילה שלהן מספיק רווחי כדי לאפשר להן לשאת זאת", משיב רייכמן. "אבל אם הדבר יהפוך לשגרה ותהיה פשיטה של אחת לשנתיים או אחת לשנה, שחקניות הפוקר יידעו שהשריף הגיע לעיר. אף אחד לא ירצה להתעסק עם בולשת פדרלית, אינטרפול ומנגנון החרמת כספים חוזר ונשנה".

"כל עוד מנהלי אתרי ההימורים והשרתים שבאמצעותם הם פעילים יתמקמו בטריטוריות שבהן ההימורים חוקיים, החברות שבבעלותם ימשיכו לשרוד", מעריך ויסמונסקי. "אני מתקשה לראות איך ארה"ב פועלת נגד מדינות שבהן ההימורים מותרים, בלי שהדבר יתפרש כהפרת הריבונות שלהן.

ד"ר אמנון רייכמן. "כל אזרח שמהמר ברשת לא מהמר בקזינו שמשלם מסים"

"כלפי חוץ אתרי ההימורים יפעילו מראית עין של אי-מתן שירות לתושבי ארה"ב, אלא שקהל היעד שלהם, שאפשר להכליל אותו כמיליוני טקסאנים שמבזבזים אלפי דולרים על הימורים, ימצא דרך לעקוף את האיסור. מיד יצוצו אתרים המייעצים איך להתגבר על חסימת כרטיסי האשראי האמריקאים. תמיד יהיו כאלה שיתחזו למשתמשים מחו"ל באמצעים אלקטרוניים, או כאלה שיעבדו עם פייפאל, שהרבה יותר קשה לנטר בו עסקאות ולפעול נגדו. כמו בענף הזנות והסמים, ככה זה כששני הצדדים מעוניינים בקיום העבירה".

החוק הישראלי חמור הרבה יותר

האיסור החל על משחק הפוקר המקוון בישראל חמור יותר מבחוק האמריקאי. בישראל נופל הפוקר תחת ההגדרה "משחק אסור", שבו מרכיב המזל מאפיל על מרכיב המיומנות, בדומה לרולטה ולבלאק ג'ק. עו"ד ויסמונסקי טוען כי גם במסגרת החוק הישראלי מעמדו של הפוקר כמשחק אסור יהיה נתון בוויכוח זמן רב.

הוויכוח בשאלה האם הפוקר הנו משחק מזל או מיומנות לא הוכרע ב"יום שישי השחור" ולא צפוי להסתיים בעתיד הנראה לעין. לדברי רייכמן, אם הממשל מתערב בעיסוק שנוי במחלוקת שאין לגביו הגדרה ברורה כהימור, ההתערבות עשויה להתפרש כפגיעה בחופש הביטוי, אחד התיקונים המוגנים ביותר בחוקה האמריקאית. קוזלובסקי מוסיף כי בעוד שברור שרולטה ומשחקי הטלת קוביה מוגדרים כמשחק אסור לפי החוק, הניסיונות להגדיר את הפוקר כמשחק אסור נתקלו בביקורת חריפה מצד מומחים משפטיים.

"כפי שבמשפטים שנערכו בישראל נגד משחקי שש-בש נעזרו במומחים שטענו כי שחקנים מנוסים זוכים ב־80% משחקים יותר משחקנים לא מיומנים, כך צפוי לקרות גם בתחום הפוקר", אומר ויסמונסקי. "מצבו של הפוקר עמום, כך שאם מדובר במשחק אסור יש להכריז עליו כך קבל עם ועדה ולהזהיר לפני אכיפה".

הרדוף טוען כי כמו בארה"ב, גם בישראל מתנהלת מלחמה נגד הפוקר. לדבריו, מעמדו של משחק הפוקר "טקסס הולדם" כמשחק אסור בחוק הפלילי בישראל נקבע רק בחודש מרץ האחרון, עם פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב נגד היזם ערן רוק, שארגן משחקי פוקר בדירה ששכר לצורך כך במגדל "סיטי טאוור" ברמת גן.

"לזכותנו ייאמר שאנחנו עקביים בחקיקה, הן כלפי בתי הימורים והן כלפי אתרי הימורים", אומר הרדוף. "בארה"ב קיים חוק כפול: חוק המתיר פעילות פוקר בבתי ההימורים אך אוסר אותה באינטרנט מאז 2006. הניסיון מוכיח שכשאתה מכשיר גופים מסוימים ומפליל גופים אחרים, מהר מאוד ייכנסו למשחק שחקנים זרים שירוויחו על חשבונך".

בספרו טוען הרדוף כי לא קייים קשר משכנע בין הימורים לבין הנזק שאותו מבקש החוק למנוע. "כשבית המשפט הישראלי מדבר על הימורים, הוא עושה זאת באופן מיושן", הוא אומר. "בתי המשפט מדברים על ערכים שלא מתאימים לתקופתנו, תוך הגנה על ערכים כמו עבודה והתנגדות לפרזיטיות ולהתעשרות מהירה".

"כשהדבר הגיע לבג"ץ בדרך עקיפין, לא נתקבלה התייחסות של שופטי בג"ץ לנושא. זאת מאחר שלדעת מומחים בתורת המשחקים וההסתברות, במשחק פוקר, מעבר למספר מינימום של ידיים משוחקות, אלמנט הגורל משחק תפקיד משמעותי פחות ביחס לחשיבות הניכרת להבנה וליכולת לנתח תרחישים והסתברותם", הוא אומר.

"יש מדינות בארה"ב שבהן פרשנות משפטית מסוימת הובילה למסקנה שניתן לארגן בהן משחקי פוקר כדין", ממשיך קוזלובסקי. "כך לאחרונה נקבע בבית המשפט בפנסילבניה כי פוקר הוא משחק יכולת ולא משחק מזל אסור. על רקע מציאות חוקית זו, לא מפתיע שרשויות האכיפה מתמקדות בעבירות הנלוות להימורים, כעבירות מס והלבנת הון".