15 דקות תהילה: בתוך מרכז החדשנות של AT&T ואמדוקס
המרכז שהושק השבוע ברעננה, הראשון מסוגו של AT&T מחוץ לארה"ב, נועד לקשר בין ענקית התקשורת לבין חברות סטארט-אפ שעמן היא עשויה לשתף פעולה. מנהלי המרכז מבטיחים תשובות מהירות ותשתית תקשורת פנויה לניסויים
בחדר ששימש בעבר כאולם הסקווש של עובדי אמדוקס התאספו אתמול בצהריים כ-30 נציגים של חברות תקשורת שונות. מולם התייצבו, בנפרד, 15 יזמים של חברות סטארט-אפ שהציגו את חברותיהם.
בדומה לאירועים המתרחשים באופן תדיר בקהילת ההון סיכון והאיינג'לים, גם כאן הציגו מספר יזמים את חברותיהם לקהל, אך השוני העיקרי היה תמהיל הקהל, שהורכב לא ממשקיעי הון סיכון, אלא מבעלי תפקידים בכירים בחברות כ-AT&T, אריקסון, אלקטל-לוסנט, ג'וניפר, והמארחת של האירוע, אמדוקס.
המפגש התקיים במסגרת ההשקה הרשמית של מרכז החדשנות, ה-Foundry, מיזם משותף של ספקית התקשורת האמריקאית AT&T וחברת הטכנולוגיה אמדוקס. המרכז, שנבנה במתחם אמדוקס ברעננה אך מופרד מהבניין הראשי של החברה, הוא המתקן השלישי שמקימה AT&T בעולם, והוא מצטרף למרכזים משותפים עם יצרניות ציוד התקשורת אריקסון ואלקטל-לוסנט, בפאלו אלטו (קליפורניה) ובפלאנו (טקסס), בהתאמה. החברות הודיעו על הקמתו ביולי, לפני קרוב לשנה.
מטרתם של מרכזים אלו היא להציג בפני AT&T חברות סטארט-אפ שייתכן ויש לה ענין לשתף עימן פעולה, בין אם באמצעות שילוב הטכנולוגיה שלהן בתפעול הרשת שלה לצרכים פנימיים, או בהיצע של מוצרים חדשים ללקוחות.
פעילות ה-Foundry מצטרפת למיזם פנימי של AT&T בשם PipeLine, שבו מציעים עובדי החברה רעיונות הנאספים במאגר מידע מרכזי, וממנו כבר הופקו מספר בקשות לפטנטים, פעילות AT&T Labs בה חוקרים של החברה מפתחים טכנולוגיות במטרה להפכן למסחריות יום אחד, ולפעילויות נוספות שמטרתן לרקום שיתופי פעולה בארה"ב ומחוצה לה.
את ניהול המרכז הישראלי מבצעים במשותף גיל רוזן מצידה של אמדוקס ויגאל אלבז מטעם AT&T, ורוזן מקפיד לציין את המהירות שלטענתו עומדת בבסיסו של המיזם: "תהליך הסינון מהיר מאוד משתי סיבות. ראשית, אנחנו יודעים שחברות סטארט-אפ לא יכולות להמתין זמן ממושך מדי לסימן מהשותף הפוטנציאלי שלהן, ולכן לטובת שני הצדדים נשאף לתת תשובה מהירה, אפילו אם היא שלילית".
"בנוסף, תהליך הסינון כולל נוכחות של בעלי תפקידים רבים שרלוונטיים להערכת הרעיון וגם להמשך הפיתוח שלו, כלומר אנשי AT&T מתחום הפיתוח העסקי, ההנדסה, השיווק ועוד, כך שניתן בבת אחת להבין האם לסטארט אפ יש מוצר שאפשר לשלב אותו מבחינה טכנולוגית, עסקית ושיווקית בתהליך של AT&T. במודל מקובל תהליך שכזה נחלק להמון פגישות נפרדות, בכל פעם עם מישהו מחלק אחר של החברה, ולדעתנו זה פחות יעיל לשני הצדדים", אומר רוזן.
"לא מדובר רק בכלי לאיתור חברות סטארט-אפ של-AT&T יש רצון לעבוד איתן, אלא גם בניית תשתית לתקשורת עם מפתחים שמעוניינים להשיק מוצרים על רשתות של מפעילי תקשורת, והפעילות כאן מאפשרת להם להתנסות ברשת של AT&T ובטכנולוגיה שלה. ביום ראשון קיימנו סדנה למפתחים, ויומיים לאחר מכן כבר רצו אפליקציות על הרשת של AT&T, כך שלא מדובר בחזון תאורטי", מוסיף רוזן.
"אנחנו פועלים לטובתה של AT&T"
פעילות מרכז החדשנות מתבצעת בנפרד ובמקביל לפעילויות שמקיימת אמדוקס מול חברות סטארט אפ וקהילת ההון סיכון, במסגרת תוכניות Engage, Ascend, ו-Amdocs Venture, שמטרתן ליצור שיתופי פעולה ולעיתים אף להשקיע בחברות סטארט-אפ.
"המיזם המשותף עם AT&T נגזר מהאסטרטגיה של AT&T, שאמדוקס שמחה לסייע לה, ופועלת במסגרתו כדי לחבר בין טכנולוגיות ישראליות ובינלאומיות ל-AT&T", אומר רוזן. "יתכן שיהיו חברות שיפעלו במקביל מול אמדוקס ומול AT&T, ויתכן שחלק מהחברות יעדיף לעבוד עם אחת ולא עם השניה – הכל לפי הרצון של כל צד".
על הקמת המרכז הודיעו החברות ביולי שעבר, ומאז התנהלה הפעילות על אש קטנה, תוך הקמה פיזית של המרכז ותחילת קיום פרוייקטים משותפים. כיום הוא מכיל מתחמי עבודה בו יכולים להתקבץ עובדים של חברות הסטארט אפ יחד עם אנשי AT&T ואמדוקס, וחדר המצוייד במערכת Telepresence של סיסקו מאפשר לקיים שיחות וידאו עם עובדים מרוחקים לצרכים שוטפים.
מתחם העבודה במרכז מיועד, בין השאר, לפרוייקטים משותפים של חברות הסטארט אפ ו-AT&T שימומנו בידי AT&T, והוא גם מכיל את החיבור היחיד מחוץ לארה"ב למוצר ה-U-Verse של AT&T: ממיר IPTV המציע ערוצים בהפרדה גבוהה, הפועל בארה"ב על תשתית סיבים אופטיים. כ-300 מפגשים עם חברות סטארט-אפ, פיזיים ובאמצעות שיחות וידיאו, בוצעו השנה בשלושת המרכזים הקיימים, וב-AT&T מעריכים כי עד סוף השנה יתבצעו כ-200 מפגשים נוספים.
תחומי העניין הטכנולוגי של המרכז נרחבים יחסית, וכוללים טכנולוגיות לתשתיות התקשורת, ישומים שניתן להעביר על גבי תשתיות אלו, חומרה ותוכנה למוצרים ניידים, וידאו, שבבים, רפואה מרחוק ועוד.
"חשוב להבין שהמטרה היא לא ליצור עבור הסטארט אפ תשתית להפצה של המוצר שלו לחברות אחרות, אלא לחבר בינו לבין AT&T לטובתה של האחרונה", מדגיש רוזן. "שני הצדדים צריכים לעשות ביחד משהו שלא יכלו לעשות בנפרד, ולהפיק ערך לשני הצדדים. הסטארט-אפ כמובן נהנה מהידע שירכוש במהלך התהליך לגבי אסטרטגיות השיווק שלו, למשל, אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהוא שותף של AT&T בהקשר הזה".
בין החברות שכבר משתפות פעולה עם AT&T נמצאות Ringbow, שפיתחה ממשק לשליטה באביזרי טכנולוגיה באמצעות טבעת, ו-SundaySky, שהטכנולוגיה שלה הופכת תמונות סטילס לסרטון וידאו באופן אוטומטי. "בפחות מחצי שנה הגענו מהכרות ראשונית עם AT&T למצב שבו אנחנו כבר מוכנים לשיווק המוצר, אחרי שכבר בוצעה הוכחת היתכנות שלו על הרשת", מספר אביב גורן, סמנכ"ל המכירות של החברה. "כשנפגשנו לראשונה עם אנשי המרכז חשבנו על מוצר מסויים ודרך מסויימת להגיע איתו לשוק, אבל אחרי שהתחלנו לעבוד הבנו שצריך לבצע שינוי אסטרטגי, כך שגם מהבחינה הזו הרווחנו".
שיתוף הפעולה מביא עימו גם בעיות פוטנציאליות – אלקטל-לוסנט ואריקסון, השותפות האחרות של AT&T במרכזי החדשנות בארה"ב, הינן מתחרות עיקשות בתחום ציוד הרשתות, וסביר להניח כי יבקשו לשמור על המידע שיתקבל מחברות שיאתרו במסגרת המיזמים המשותפים הללו קרוב לחזה, ולא לשתפו עם המתחרה. פיטר היל, האחראי העולמי על מרכזי החדשנות הללו, מציין כי מערכת היחסים בין ארבע השותפות כוללת סעיפים המגדירים את שיתוף המידע ביניהן, ומשמרת את זכותן לסודיות מסחרית.
מסלול הסינון המהיר
את הסינון הראשוני מבצעים ב-Foundry לאורך כל השנה, אולם הביקור הנוכחי כלל גם סבב סינון מהיר, Fast Pitch, שניצל את הימצאותם של הבכירים מהחברות המעורבות במרכזי החדשנות במיקום אחד בכדי לבחון מספר חברות ביום אחד, כאשר לכל חברה מוקדשות 15 דקות.
"מכיוון שאנחנו מחפשים גם חברות מאוד קטנות, אנחנו מאיצים את היכולת של חברות הסטארט-אפ להגיע לאדם הרלוונטי ב-AT&T, במקום שיבלה חודשים בניסיון לאתר מי הדמות הרלוונטית ואז לנסות ליצור איתו קשר", מוסיף סאנג'אי מקוואן, האחראי על תהליך הסינון המהיר. "זה מתבצע באמצעות שילוב של גורמים רבים ככל שניתן בתהליך הסינון, ולאחר שהוא מסתיים יש לנו הרי גישה ישירה לכל אדם ב-AT&T, שמעודכן על החברה הרלוונטית שעברה את הסינון ויוצר עימה קשר".
המרכז הישראלי מהווה את המרכז הראשון והיחיד מחוץ לארה"ב, הוא משמש גם כמרכז הבינלאומי של AT&T, כך שהוא עתיד לארח גם יזמים מחוץ לישראל שיבואו להציג את חברותיהם. היזם הראשון ענה להגדרה הזו, והציג את הפיתוח של החברה שלו, העוסק בקשר שבין הטלפון והרשתות החברתיות.
ניכר היה כי היזם לא מורגל במפגשים המוניים כדוגמת זה שבו השתתף, וחוסר הביטחון שלו היה מופגן. הוא גמגם מעט בעת שנשאל בידי הבכירים שצפו מספר שאלות לגבי יכולת החברה שלו לשדרג את המוצר במגבלות כח האדם הקיים, או להפיק גרסה של התוכנה למערכות הפעלה אחרות.
המציג הבא היה יזם ישראלי ותיק יחסית, שהחברה הנוכחית שלו מפתחת בשנים האחרונות טכנולוגיה הקשורה לביצועי הגלישה באינטרנט. היזם העביר במצגת שלו כמעט את כל המידע שעניין את הצופים, כך שבסופה נשאל רק שתי שאלות.
הראשונה היתה "כיצד מתכוונת החברה להפיק הכנסות? "אנחנו לא חושבים כרגע על הכנסות", השיב, "אלא בהגדלת כמות המשתמשים, שתביא גם להגדלת הערך שהשירות מספק לכל המשתמשים".
אלמלא היה מדובר ביזם מנוסה, ייתכן שתשובה זו לא היתה מתקבלת באופן חיובי בחדר, אך הוא זכה לחמימות יחסית. התשובה לשאלה הבאה כבר זכתה לצחוקים רמים – "אתה מוכן להיכנס לפרטים לגבי הדרך המדוייקת שבה הטכנולוגיה עובדת?", הוא נשאל, וענה בקצרה "לא".
המציג האחרון בסבב בו היינו מורשים להשקיף (תוך הבטחה כי מידע סודי אודות החברות לא ייחשף) היה מייסד חברת סטארט-אפ שהמוצר שלה מותקן על גבי טלפונים ניידים. המוצר של החברה כבר מותקן בחלק מחברות הסלולר הישראליות, וכעת מנסה החברה לפרוץ גם לשווקים העולמיים.
מבלי להסגיר פרטים אודות המוצר עצמו, ניתן לומר שהמודל העסקי שלו ניתן למיחזור בכל מדינה בארה"ב, ולהניב הכנסות מתמשכות מלקוחות פרטיים ועסקיים. נציגי חברות התקשורת התרשמו משיטת ההפצה של הטכנולוגיה, ומהנפח הקטן יחסית שהיא תופסת על גבי המכשירים הסלולריים.