טלוויזיה זה עניין פשוט: "חוסכים קריאה למומחה של הבית"
הסטארט-אפ הישראלי intoatv, שנמצא במגעים עם יס והוט, מנסה לעשות סדר בשלל המסכים ואמצעי צריכת המדיה שהצרכנים מנווטים ביניהם. רגע לפני שהם נכנסים לבתים עם המערכת שפיתחו, מבהירים מייסדי החברה בראיון ל"כלכליסט": "יש לנו כוונה אמיתית לייצר חברה עובדת, ולא לעשות אקזיט"
בשנים האחרונות נהיה מאוד מסובך לראות טלוויזיה. ההתחלה דווקא הייתה מבטיחה: מסך אחד, מעט ערוצים, ושלט אחד לשלוט בכולם. בשנות ה-70 הגיע הווידיאו, ואז נוצר הצורך לחבר את האנטנה לווידיאו, את הווידיאו לטלוויזיה, לכוון תחנה בטלוויזיה וערוצים בווידיאו, ובנוסף השעון תמיד היבהב 00:00. מאז המצב רק החמיר, וכיום לצד הטלוויזיה יש גם ממיר של הכבלים או הלוויין, מכשיר בלו-ריי, מגבר שיושב מתחת לטלוויזיה, וגם סטרימר - כולם מגיעים עם שלטים נפרדים שאף פעם אי אפשר למצוא.
"מה קורה בפועל?" אומר גל פרנקל, מנכ"ל ומייסד חברת intoatv. "בכל בית יש מומחה אחד, שיודע להפעיל את כל הדברים ושקוראים לו כשצריך לתפעל משהו. לכך יש להוסיף את ריבוי המסכים: בארה"ב ב-66% מהבתים יש שלושה מסכי טלוויזיה לפחות. לכל מכשיר יש ממשק משתמש שונה וייחודי משלו, ובבית ממוצע יש צורך לעבוד מול עשרה ממשקי משתמש שונים כדי לראות טלוויזיה. זו חוויה מאוד מורכבת".
אבל פרנקל ועמיתו לייסוד החברה, מרטין סבג, בטוחים שיש להם את הפתרון: מערכת מדיה ביתית המרכזת במקום אחד ובאמצעות ממשק אחד את כל מקורות התוכן הקיימים – שידורי טלוויזיה, VOD, אתרים וידיאו ברשת, תקליטורי בלו-ריי או DVD, ותכנים שונים השמורים על המחשבים בבית. כל זאת תוך אפשרות להתחבר למספר מסכי טלוויזיה שונים. "ככה תראה מערכת המדיה שלך בעתיד", קובע פרנקל. "הכל באותו מקום, עם שלט אחד עם ממשק אחד".
"מגעים מתקדמים עם יס"
בחודשים הקרובים תפתח החברה בניסוי בכמה בתים, ובשלב הבא תשווק המערכת לשוק הפרימיום (בתי האלפיון העליון). במקביל מקיימת החברה מגעים עם יס והוט על מנת להפיץ את המערכת דרכם, וכן החלה בפעילות בארה"ב על מנת להקים את התשתית הדרושה לעבודה עם ספקי הכבלים והלוויין שם.
"אני לא מוכר ללקוח הסופי", אומר סבג. "אני מייצר מערכת עבור ספקי תוכן, שאותה הם יכולים לשווק ללקוחות שלהם (בדומה לאופן שבו יס משווקת את ממירי היס-מקס, שלא מיוצרים על ידה; ע"כ). בשוק הפרימיום המצב שונה. שם יש בתים עם 12 טלוויזיות ו-12 ממירים. מדובר בבתים שיס והוט לא יכולות לתמוך בהן, ומי שעושה את זה אינטגרטור".
עם זאת, שני המייסדים מבהירים שהמטרה הסופית של החברה היא להיות שחקן משמעותי בשוק ההמוני. "מה שקורה בשוק הפרימיום, מגיע אחרי כמה שנים לכלל השוק. בתחום הרכב, למשל, בשנות ה-70 חלונות חשמליים היו רק בקאדילק ובבנטלי. היום אין מכונית בלי חלונות חשמליים. וככה זה היה גם עם טלוויזיות Full HD בזמנו", מציין סבג.
פרנקל: "יש לנו כוונה אמיתית לייצר חברה עובדת, ולא לעשות אקזיט. אם הייתי רוצה לעשות אקזיט, הייתי מסיים לפתח את המוצר ומחפש מי יקנה אותי. אבל אם רוצה לגדול ולעבוד עם שמות גדולים אני חייב לייצר נוכחות בשוק. מי זו intoatv שתמכור עכשיו לחברות גדולות כמו Comcast בארה"ב? למה מי אתם, שני חבר'ה קרחים עם משקפיים? צריך להראות שיש חברה שעובדת זמן מסוים, שמייצרת תזרים מזומנים, שיש לה גב כלכלי ושיכולה למכור".
"אנחנו נמצאים במגעים מתקדמים עם יס, ומתקדמים קצת פחות עם הוט. אבל עד שאחד מהם יפיץ אותנו זה תהליך ארוך, לפחות שנתיים", מוסיף פרנקל, "בזמן הזה אני לא יכול לממן את הפעילות השוטפת של העסק. אנחנו נכנסים קודם לשוק הפרימיום כדי שתהיה לנו דרך לייצר מזומנים בזמן שאנחנו נמצאים בהליכים מול ספקים. בסופו של דבר אני רוצה להגיע להמונים, ובטווח הארוך אני רוצה להגיע לכולם. אני מתחיל בשוק הפרימיום בגלל המגבלות שלי כסטארט-אפ, ואני אמשיך לכלל השוק כשאוכל לעשות את זה דרך ספקי התוכן, או דרך מפיצים כמו רשתות אלקטרוניקה גדולות".
"השרת שלנו אמור להיות הכספת של המידע בבית"
פרנקל היה חבר בצוות ההקמה של אורנג' ויזם עסקי בתחומים שונים, החל מנדל"ן ועד הפקת אירועים לאלפיון העליון. לפני כשנתיים הוא יצר קשר עם סבג, ממייסדי האתר HomeTheater.co.il, אחרי שסיים לבנות את ביתו שבכפר סירקין. "חיפשתי פתרון לנושא מערכת הבידור הביתית, ולא מצאתי. חבר משותף הציע לי לדבר עם מרטין, שאולי יוכל לעזור. בפגישה מרטין גילגל מולי רעיון שהיה לו בנושא. בסוף יצא מזה העסק".
מהרעיון שגילגל סבג נוצרה המערכת של intoatv, שהוצגה לראשונה בתערוכת HT Show שנערכה בתל אביב בשבוע שעבר. אחד המרכיבים המרכזיים במערכת הוא שרת מדיה היושב בארון התקשורת בבית, ומרכז של כל מקורות התוכן: ממיר עבור שידורי כבלים או לוויין, נגן בלו-ריי ("שמים דיסק פעם אחת, השרת שומר את התוכן לכונן הקשיח, ואת הדיסק כבר אפשר לאחסן בארון", אומר פרנקל), חיבור לרשת לצפייה באתרי וידיאו ותקשורת עם המחשבים בבית לצורך גישה לתכנים הקיימים עליהם.
שרת זה עומד בקשר עם סטרימרים קטנים המתחברים לכל טלוויזיה, והמזרימים מהן את התכנים השונים. באופן זה יכולה המערכת לספק ממשק משתמש זהה ואחיד בלי קשר למקור התוכן, ובלי תלות במספר המסכים - בתנאי שלכל מסך מוצמד סטרימר.
בכל הקשור לתכנים ממחשבים, השיטה עובדת קצת אחרת. "היום כל אחד מייצר המון תוכן", מסביר סבג. "וידיאו, תמונות ועוד - איפה שיש לך מקום אתה זורק. אם הלפטופ נחנק, אתה מתחיל לגבות על כונן חיצוני, או צורב. הכול מבוזר והרבה פעמים הולך לאיבוד".
"השרת שלנו, עם נפח אחסון של 3 טרה-בייט, אמור להיות הכספת של המידע בבית. הוא מזדהה אוטומטית כספרייה שיתופית, בלי צורך להגדיר משהו, וניתן לאחסן עליו קבצים שמאותו רגע זמינים בכל המחשבים בבית וגם בטלוויזיות. בגרסה הבאה יהיה גם סינכרון לענן, ואז תהיה גישה גם מחוץ לבית".
למה לא לעשות סטרימינג ישירות מהמחשבים? למה צריך לאחסן את הקבצים על השרת?
סבג: "נאמר שיש יש לי תוכן על המחשב של הילד ואני רואה אותו בסטרימינג. מה אם הילד כיבה את המחשב? אני יושב בחדר אחר, מנסה לראות סרט ולא עובד לי, ואני לא מבין למה. כשיש שרת אחד, זה לא קורה".
מה מבדיל אתכם מחברה ישראלית אחרת, מוכרת יותר, שפועלת בתחום – בוקסי?
פרנקל: "בוקסי זה סטרימר שנותן מגה-פתרון בתחום שידורי האינטרנט. אנחנו מערכת שנותנת פתרון גם בתחום הזה, אבל הפוקוס שלה הוא כל המדיה בבית, ובראש ובראשונה שידורי טלוויזיה".
סבג: "בוקסי מספקת מעין ממיר שני. אם יש לי את יס, את כל עולם האינטרנט אני אעשיר על ידי בוקסי, שגם מספקת פתרונות של הזרמת תוכן ממחשבים בבית. בנוסף היא מסייעת ל'חותכי כבלים' – אנשים, בעיקר בארה"ב, שלא זקוקים לספק טלוויזיה ומסתפקים בתוכן שקיים באתרי אינטרנט כמו נטפליקס, הולו ואתרים של רשתות שידור. בוקסי מייצרים תוכנה שמוטמעת בכל מיני קופסאות. המטרה שלנו היא לתת פתרון כולל לבית, לא רק למכור תוכנה ליצרני חומרות".
אז אתם במקום בוקסי? בנוסף לבוקסי?
פרנקל: "במקום. מי שיש לו את intoatv, לא צריך שום מכשיר מדיה נוסף בבית".
"כל היצרנים משחקים בשוק הזה"
בהתאם לפנייה שלה ללקוחות האלפיון העליון, המערכת של intoatv תוצע במחיר גבוה יחסית. "בוקסי נמכר ב-200 דולר", אומר פרנקל המערכת שלי עולה לי פי וכמה וכמה יותר. המחירים שלנו עדיין לא סופיים, אבל מחיר היעד הוא פחות מ-10,000 דולר לבית של חמישה מסכים. מערכות דומות, שבאות לתת פתרון למספר רב של מסכים אבל יש להן הרבה פחות יכולות משלנו, עולות 5,000 דולר למסך הראשון ו-2,500 דולר לכל מסך נוסף".
יש בשוק הזה הרבה שמות גדולים – Google TV, Apple TV. אתם יכולים להתחרות בהם?
פרנקל: "כל יצרני האלקטרוניה הבידורית משחקים בשוק הזה. מצד אחד, זה באמת מדיר שינה מעינינו. מצד שני, העובדה שעדיין לא קיים בעולם פתרון שמטפל בכל המדיה אומרת שיש כאן נישה שלא טופלה כראוי, ושוק קיים שלא צריך להמציא אותו".