פייפאל תשלם: שבדי וישראלי נגד ענקיות התשלומים מארה"ב

כשיובל סמט והבוס השבדי החדש שלו, סבסטיאן סמיאטקובסקי, מדברים על עתיד החברה המשותפת החדשה שלהם, החיבור בין שבדיה לישראל נראה טבעי מאי פעם ולא נופל מזה של איקאה או H&M, לדבריהם.

סמיאטקובסקי, מנכ"ל קלרנה השבדית, רכש לפני כחודשיים את חברת אנלייזד של יובל סמט ושל אחיו אוהד, ושלשל לכיסם עשרות מיליוני דולרים, בעסקה שפרטיה הפיננסיים נותרו חשאיים. יחד, הם מספרים ל"כלכליסט", הם רוצים להקים חברת תשלומים מקוונים אירופית שתחלוש על העולם. "הגיע הזמן שתצמח כאן ענקית אירופית שתיתן קונטרה לאמריקאיות", אומר סמיאטקובסקי כשהוא מתכוון לפייפאל ולגוגל, שתי שחקניות שהפכו למתחרות מרות בזירת התשלומים המקוונים הרותחת.

לשניים יש סיכוי לא רע. קלרנה נחשבה עד לשנה שעברה לחברת תשלומים מקוונים קטנה משבדיה, עוד אחת מני רבות שפעילות במדינות נבחרות במערב אירופה - לא בדיוק החברה שעשויה לשבור את המודל הרווחי של חברות כמו פייפאל, שנחשבה לפורצת דרך בזמנה ונרכשה בידי eBay ב-1.5 מיליארד דולר, ומכניסה כיום 3 מיליארד דולר רק מתשלום באמצעות הסלולרי.

מייקל מוריץ. התלהב מקלרנה והצטרף לדירקטוריון צילום: עמית שעל

אבל בחודש מאי בשנה שעברה עלתה החברה משטוקהולם על הרדאר של קרן סקויה האמריקאית, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, שהשקיעה בחברה 7 מיליון יורו. ההתלהבות של סקויה היתה כה גדולה, עד כי השותף הבכיר בקרן, מייקל מוריץ, האיש שאחראי על השקעות הקרן בגוגל, יוטיוב, פייפאל ודרופבוקס, הצטרף אישית לדירקטוריון החברה.

קנה עכשיו, שלם אחר כך

מה שהצית בו התלהבות היה המודל המהפכני שקלרנה מובילה: קנה עכשיו, שלם אחר כך. באמצעות אתר התשלומים של קלרנה ניתן לקנות מוצרים באינטרנט בדרך ההפוכה למקובל: לשלם על המוצר שהוזמן רק לאחר קבלתו.

המודל נותן למעשה אמון מלא בלקוח ומאפשר לו להזמין מוצר ללא צורך בהזנת פרטי כרטיס אשראי לכל אורך תהליך הרכישה. רק לאחר קבלת המוצר לשביעות רצון הלקוח, הוא מזין את פרטי חשבון הבנק שלו ואת שאר הפרטים האישיים, כדי להימנע ממצב שבו הלקוח משלם מראש אך איננו מקבל דבר בתמורה.

"הארנק האלקטרוני של פייפאל הוא ריק, כי אתה צריך למלא אותו", אומר סמיאטקובסקי. "אצלנו המצב הפוך: אתה מקבל מוצר לשביעות רצונך, ורק אחר כך מחליט בתוך שבועיים אם אתה רוצה לשלם תמורתו. בדרך זו אנחנו גם מונעים ממך את דרך החתחתים של הזנת הפרטים האישיים שלך ופרטי האשראי שלך לעסקים שלא בטוח שיספקו את השירות שהבטיחו".

אתם מתחרים בענקיות כמו פייפאל וגוגל. זה לא קצת יומרני?

סמיאטקובסקי: "אנחנו מציעים מודל אחר משלהם וסבורים שיש מקום רב לצמיחה. פייפאל נרכשה בידי eBay, אבל היום הגלגל התהפך: לפני כשנה הודיעו החברות כי שירותי התשלומים של פייפאל מחוץ ל-eBay מכניסים יותר ממה שהם עושים בתוך אתר eBay, כך שרכישת פייפאל היתה צעד חכם מאוד מצדם".

אוהד סמט היה מעט נחרץ יותר בדעותיו כלפי שירותי התשלומים של גוגל ופייפאל בבלוג שהוא מנהל. "פייפאל רחוקה מלהיות חסינה", הוא כותב. "רוב המשתמשים שלה עדיין מבוססים כמעט אך ורק בארה"ב, והיא נסמכת באופן משמעותי על חברות כרטיסי האשראי הקיימות".

מה ההבדל בין שירות התשלומים שלכם לזה של פייפאל?

סמיאטקובסקי: "במקום שתיתן על עצמך מידע רב באינטרנט ותקווה לקבל מוצר בתמורה, אצלנו אתה נותן את המינימום, מקבל את מה שאתה רוצה ורק אז משלם".

זה לא מסוכן לאפשר לאנשים לקנות ככל העולה על רוחם ללא בטוחה?

"למעשה, אנחנו מספקים אשראי באינטרנט. זו הסיבה שבגללה רכשנו את אנלייזד, שתסייע לנו לאתר מראש לווים בעלי פוטנציאל סיכון. המטרה שלנו היא לספק תהליך רכישה פשוט, אבל גם בטוח לא פחות מזה של פייפאל".

מרכז פיתוח בת"א

משרדי פייפאל, הוא מגלה, מצויים שלוש קומות מתחת למשרדי קלרנה בבנייני החברה שבשטוקהולם. את המודל של קלרנה אימצו עד היום כ-10,000 עסקים, רובם באירופה, שמכרו מוצרים לחצי מיליון לקוחות.

אף על פי שהחברה נכנסת לשנת קיומה השביעית, 2010 הפכה לשנת הצמיחה הראשונה שלה כאשר הכנסותיה צמחו במהלך שנה זו בכ־80% והגיעו ל-54 מיליון דולר. קלרנה מעסיקה כיום 450 עובדים בשבדיה, נורבגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה והולנד, ומהחודש גם בישראל.

כעת מתכוונים בקלרנה להקים מרכז פיתוח שיתבסס על רכישת אנלייזד וימוקם בשדרות יהודית בדרום תל אביב. "אנחנו רוצים להקים מרכז שילך ויצמח, חברה שגיקים אמיתיים ירצו לעבוד בה", אומר יובל סמט. המרכז יעסיק תחילה מספר קטן של עובדים בתחומי אחסון, מערכות, אבטחת מידע, ניתוח נתונים ותשלומים.

האם מיזוג בין האופי הישראלי לניהול השבדי יכול לעבוד?

סמיאטקובסקי: "חברות שבדיות בולטות אחרות כגון איקאה או H&M הוכיחו כי השבדים יודעים ליצור חברות בנויות היטב עם מחזור מכירות מצוין, אבל יש לנו חיסרון בתרבות הניהולית שלנו: המנהל השבדי הממוצע יעשה את המקסימום כדי ליצור קונצנזוס בקרב העובדים שלו, ולכן לוקח זמן רב יותר עד שמוציאים החלטה לפועל".

"המנהל השבדי יכול לחשוב שהוא מנהל טוב, אבל אם העובדים - עד האחרון שבהם - לא מסכימים עם ההחלטה שלו, שום דבר לא יקרה. הישראלים מקבלים החלטה וזהו - פשוט עושים. השילוב בין תהליכים ארוכים של חשיבה לחדשנות ישראלית יכול ליצור כאן חברה מנצחת".

סמיאטקבוסקי (מימין) ויובל סמט. "הישראלים מקבלים החלטה ופשוט עושים" צילום: אוראל כהן

האקזיט המהיר ביותר

האקזיט של אנלייזד נחשב למהיר ביותר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. אוהד ויובל סמט הקימו אותו בספטמבר בשנה שעברה, במימון עצמי וללא סיוע של משקיעים חיצוניים. חלפו לא יותר משבעה חודשים עד הרכישה בידי קלרנה.

אוהד סמט נחשב למומחה עולמי בתחום ניהול הסיכונים שמונה לאחר הרכישה לתפקיד מנהל הסיכונים הראשי של קלרנה השבדית. סמט הוא אחד האנשים הוותיקים בתעשיית ניהול הסיכונים ושימש כמנהל קבוצת המחקר, האנליזה והתפעול של פרודסיינסס הישראלית בעת שנרכשה על ידי eBay ב-2008. אחיו יובל שימש כמנהל אזור מזרח אסיה של חברת התוכן הסלולרי לוגיה, וקודם לכן הועסק בחטיבת ההודעות של קומברס שאליה הגיע בעקבות רכישת אודיגו הישראלית.

לדברי יובל סמט, "כמעט כל חברות אבטחת המידע כמו סאיוטה או פרמטר מוכרות למעשה מוצרי אבטחה. אנחנו הבנו שכדי לתת פתרון שלם, אי אפשר להסתפק רק במוצר אלא לתת שירות מלא, להתייחס לשונות בין הארגונים ולסביבה הייחודית שבה הם פועלים".

כדי להדגים את הצורך בשירות שפיתחו, סמט מציין כדוגמה את הונאת ה-iTunes הגדולה בבריטניה שהתגלתה בדצמבר אשתקד, שבמסגרתה רכשו תשעה די.ג'ייאים את השירים שהפיקו באמצעות פריצה ל-1,500 חשבונות iTunes .

"זו אחריותן של iTunes ואפל לא פחות מאשר אחריות הצרכנים עצמם להגן על הנתונים שלהם", אומר סמט. "במקרה כזה, מעקב פשוט יחסית אחרי הנתונים היה יכול לחשוף את ההונאה הזו מלכתחילה. תופעה שבה תשעה תקליטנים לא מפורסמים מרוויחים כל כך הרבה כסף לפתע מעלה סימני שאלה. ההקשר חשוב מכל, ואם אנלייזד היתה מטפלת במקרה הזה — היא היתה יודעת לייצר הקשר כזה לצורך קבלת החלטות".