בהייטק חוששים מהתפטרות מנכ"ל האוצר: "רעה למדינה ולענף"
עזיבתו של חיים שני מעוררת סערה בתעשייה: "מדובר באובדן גדול לממשלה", מזהירה ארנה ברי מ-EMC. אראל מרגלית: "מסיר את הכובע בפני שני, שהתפטר כשראה שאינו יכול לממש את המדיניות שלו"
"העזיבה של חיים שני רעה למדינה ולענף ההייטק", קובע ינון ברכה, מנכ"ל פריימסנס שפיתחה את החיישן שבבסיס בקר התנועה של מיקרוסופט, הקינקט. ברכה היה חבר בצוות ההיגוי של "יתרון יחסי" מטעם חברות הסטארט-אפ.
"שני הוא אחד האנשים הטובים שהיו במערכת הזו. כשאתה בהייטק אתה נמצא במגזר שבו כל דבר מתקתק, עם תהליכים מסודרים והחלטות מבוקרות. אתה מחליט ומבצע תוך שניות. שני הגיע למקום בירוקרטי שמונע משיקולים פוליטיים ללא אסטרטגיה ברורה, וזה תיסכל אותו. למעשה, שני עבד באוצר בהתנדבות: הוא לא היה צריך להגיע לשם, והוא לא צריך לעבור שם כדי לעבוד אצל אחד הטייקונים".
גם ארנה ברי חושבת ש"עזיבתו של שני מהווה אובדן גדול לממשלה". ברי, ששימשה בתפקיד המדען הראשי במשרד התמ"ת, מכהנת כיום כסגנית נשיא בחברת EMC וכמנהלת פעילות המו"פ של ענקית האחסון בישראל".
"זוהי הוכחה לכך ששיטת הממשל הנוכחית איננה מתפקדת, ללא קשר לזהות שר האוצר או ראש הממשלה", אומרת ברי, "גם בזמן שברק היה ראש ממשלה, הוא נאלץ לבנות קואליציה רחבה שפועלת לפי המכנה המשותף הנמוך ביותר ונתונה לגחמות של קבוצות שוליים. רק שינוי של שיטת הממשל הנוכחית תביא ליכולת לנהל מדינה עבור אוכלוסיות המהוות את חוט השדרה של הכלכלה".
מרגלית: "כשהמדינה בוערת, העסקים אינם כרגיל"
אראל מרגלית, איש קרן ההון סיכון JVP שמתכוון להתמודד על ראשות מפלגת העבודה, מוחה על הטענה שלפיה מקומם של אנשי הייטק הוא אינו במגזר הציבורי: "אני מוריד את הכובע בפני שני שנכנס למגזר הציבורי, וכשראה שאינו יכול לממש את המדיניות שלו - התפטר".
"אם מישהו שואל מדוע אנשי עסקים מעוניינים להכנס לפוליטיקה, שייסתכל לצדדים ויראה שכשהמדינה בוערת, העסקים אינם כרגיל", הוסיף מרגלית, "אני מצפה מאנשי עסקים שלא רק ייכנסו למשרדי הממשלה, אלא שיתחרו על תפקידים פוליטיים בעצמם. זו הדרך היחידה להשפיע על המדיניות".
אראל מרגלית. "מצפה שאנשי עסקים יתחרו על תפקידים פוליטיים" צילום: בלומברג
אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורולה ישראל וכיום ממקימי קבוצת התקשורת "הגל החדש" טוען כי לשני נמאס מהפער הגדול שנוצר בין ההיגיון העסקי של ניהול תקציב המדינה לבין המרחב הפוליטי. "פוליטיקה היא לא בדיוק עסק, אבל השאלה היא מה המרחק בין השניים. בסופו של דבר הכל כלכלי, וככה גם צריך לקבל החלטות".
"כאשר יצחק רבין הפסיק את פרויקט ה'לביא', הוא הבין שעליו לעשות שימוש טוב יותר בשני מיליארד דולר בשנה, ולהקצות אותם לתחומים אחרים. אם אתה יודע שיש לך עסק מפסיד, אתה צריך לסגור אותו ולהקצות את הכסף לעסק רווחי".
"גם הממשלה יודעת לאן היא צריכה להפנות את התקציבים, אבל השיקולים הפוליטיים משתקים אותה. השאלה שנשאלת היא עד כמה יכולה הפוליטיקה יכולה לעוות את המנהיגות הכלכלית, שבגלל שיקולים פוליטיים צריכה גם לתמוך בהתנחלויות, בחרדים ומשותקת מלפתור את בעיית הריכוזיות במשק."
