התאיידות: כמה קרנות הון סיכון יצליחו לשרוד את שנת 2012?

שנת 2012 הממשמשת ובאה צפויה להיות צומת דרכים מכריע עבור תעשיית ההון סיכון הישראלית. להערכת עו"ד ליאור אבירם, שותף בכיר וראש תחום הייטק במשרד שבלת ושות', ומי שמייצג שחקנים מרכזיים בתעשיות ההייטק וההון סיכון, בשנה הקרובה ייעלמו מהמפה רבות מהקרנות הקיימות, ובסופו של התהליך יוותרו חמש קרנות בלבד.

סוד גלוי הוא שמאז 2008 קרנות ההון סיכון המקומיות מתקשות לגייס כספים להשקעה. הנתונים העדכניים מחברת המחקר IVC, דו"ח ה"מאני טרי" של חברת המחקר PwC וסקר VC Indicator של פירמת רוה"ח דלויט שפורסמו השבוע מראים כי בתום שלושת הרבעונים של 2011, חלקן של הקרנות הישראליות בהשקעות בחברות סטארט־אפ הוא 25%, ואת היתר ממלאות הקרנות הזרות. ההשקעות בהייטק הישראלי ירדו ברבעון האחרון בכ־22% לעומת הרבעון המקביל ב־2010 והסתכמו ב־198 מיליון דולר בלבד.

הקרנות הבאות לא מגייסות בשלב זה. לקרנות שמגייסות בימים אלה וצפויות לגייס בשנים הקרובות - לחצו כאן

שלוש הקרנות שנמצאות בסיכון הגדול ביותר להיעלם ממפת ההשקעות הן שחקניות שפעילות בתעשייה זה יותר מעשור. קרן אוורגרין של בועז דינטי וארז שחר שהוקמה ב־1987, ותמיר פישמן של אלדד תמיר שהוקמה ב־1997 סיימו שתיהן את ההון שלהן, מפסיקות להשקיע בחברות חדשות ולמעשה מחסלות את פעילותן העתידית. קרן ורטקס של יורם אורון נאבקת בימים אלה לגייס קרן חדשה, לאחר שהקרן האחרונה שגייסה ב־2005 נמצאת בסוף חייה ומתקיימת בעיקר על מחזור של אקזיטים וכספים אחרונים שהחברה שמרה להשקעות המשך.

"טרם יצאנו לגיוס רשמי", אומר אורון, "אם כי הודענו למשקיעים הקיימים שלנו שאנחנו מתכוונים לעשות זאת. אנחנו ממשיכים להשקיע בחברות הקיימות ויש לנו כסף פנוי לכך". עם זאת, אורון מודה שוורטקס לא משקיעה בחברות חדשות.

מעבר לקרנות אלה, מרבית הקרנות הישראליות אינן מחזיקות בסכומים פנויים משמעותיים להשקעות חדשות. פיטנגו של חמי פרס מבקשת לגייס קרן חדשה של 350 מיליון דולר, אך ל"כלכליסט" נודע שרק מחציתה תוקדש לחברות חדשות צעירות. בנוסף, כרמל תצא לפי הערכות לגיוס ב־2012. קרנות אחרות דוגמת ג'מיני, גיזה, ג'נסיס ואחרות גייסו קרנות קטנות של פחות מ־100 מיליון דולר. לטענת ג'נסיס, הקרן נמצאת באמצע תקופת ההשקעות שלה, ובכוונתה להמשיך לבצע את אותם סוגי השקעות שביצעה עד כה.

התוצאות הגרועות מבריחות משקיעים

עו"ד ליאור אבירם. "רואים חמש קרנות שיחד יחזיקו ב-750 מיליון דולר בלבד" צילום: אוראל כהן

לדעת עו"ד אבירם, תעשיית ההון סיכון הישראלית עומדת בפני סכנת התמוטטות, לא פחות. "יש חמש קרנות ישראליות בלבד שפעילות בהשקעה, ורק חמש יצליחו לשרוד. היעלמות הקרנות נראית סופית ואין שום דבר שמצביע על אפשרות תיקון", מספק אבירם תחזית פסימית. "אנחנו רואים חמש או שש קרנות שיחד יחזיקו כ־750 מיליון דולר בלבד. הכסף שיתחלק להשקעות על פני שלוש או ארבע שנים יהיה רבע ממה שהיה בעשור שקדם ל־2008".

כמו אבירם, גם עופר סלע, שותף הטכנולוגיה בפירמת רואי החשבון KPMG, רואה ב־2008 את קו פרשת המים שממנו החלה דעיכת התעשייה. "האוניברסיטאות, שהיו המשקיעות העיקריות של תעשיית ההון סיכון, הקטינו את ההשקעות בכ־40% לאחר המשבר הכלכלי של 2008. עשירים פרטיים שנהגו אף הם להשקיע בקרנות הקטינו משמעותית את השקעותיהם, לאחר שנחשפו לירידה בהונם ובעיקר לחוסר התשואות שהציגה התעשייה בעולם ובישראל בשנים האחרונות. משקיעים פרטיים שמושקעים בתעשייה יותר מ־20 שנה קיבלו החזרים נאים, אבל משקיעים חדשים שרק הצטרפו לפני עשור לא ראו נחת מהשקעתם ולא ממהרים להשקיע שוב".

אך בעוד שסלע רואה את היחלשות ההון סיכון המקומי כחלק ממגמה עולמית, הנתונים מארה"ב מחלישים מעט את הטיעון. אמנם גם שם נרשמה ירידה בגיוסי הקרנות, אך בעוד שבישראל קרנות ההון סיכון כמעט לא גייסו ב־2011, הקרנות האמריקאיות גייסו מתחילת השנה כ־12.2 מיליארד דולר להשקעה לעומת 13 מיליארד שגייסו ב־2010 כולה, כך שהמשבר העולמי אינו הגורם הבלעדי.

סיבה נוספת ופשוטה הרבה יותר להיחלשות הקרנות היא, כפי שסלע עצמו מודה, התשואות הגרועות שהן רשמו. לפי נתוני קרן קלפרס, קרן הפנסיה של קליפורניה שמשקיעה גם בקרנות הון סיכון בישראל ומספקת נתונים על התשואות שהניבו לה, הקרנות הישראליות נכשלות זה שנים לספק תשואה חיובית משמעותית עבור משקיעיהן.

גורם נוסף שהקשה על חייהן של הקרנות המקומיות הוא כניסתן המסיבית של הקרנות הזרות לישראל. אם בעבר השקעה בקרנות הישראליות היתה בבחינת חובה למשקיע זר שרוצה להשתתף בחגיגת האקזיטים המקומית, קרנות זרות כסקויה, גריילוק, קינן פרטנרס ובאטרי שינו את התמונה. ההשקעה בקרן ישראלית הפכה מחובה להשקעה מן המניין, שנמדדת אך ורק לפי כדאיות ההשקעה והקצאת משאבים.

"הבעיה אינה שלי או של תעשיית ההון סיכון, זו בעיה של התעשייה בישראל בכלל", אומר אלדד תמיר, מייסד תמיר פישמן, שעמד מאחורי כמה קרנות. תמיר מסיים בימים אלה את ההשקעות מקרן תמיר פישמן השלישית, ופורש מעולם ההשקעות בשלבים מוקדמים. במקום זאת הוא מנסה לגייס 400 מיליון שקל להשקעה בשלבים מאוחרים. לדבריו, ניתן לגייס אולי 25% מהכסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים, אך גם משקיעים אחרים מבקשים תנאים זהים לאלה שמקבלים המוסדיים. שאלת המפתח לדעתו היא: "האם רוצים שישראל תחזור לגדל תפוזים, או שרוצים שתהיה לה תעשיית הייטק משלה שהביאה את המדינה למצבה היום?".

משרדי הממשלה עסוקים בהתנצחות

עופר סלע. "האוניברסיטאות הקטינו את ההשקעות ב-40% לאחר המשבר הכלכלי של 2008" צילום: אוראל כהן

שאלה זו גם ניצבה מול עיניהם של ראשי משרד האוצר כשחיברו לפני כשנה את תוכנית "יתרון יחסי", במטרה לסייע לתעשיית ההייטק המקומית. בין שלל סעיפי התוכנית, רק סעיף אחר עסק בעולם ההון סיכון, ובעיקר בניסיון לחבר אליו את קהילת המשקיעים המוסדיים.

"אני מאמין שישראל צריכה ליזום תוכנית חדשה", אומר אבירם בהתייחסו לתוכנית "יתרון יחסי". לדבריו, "הפתרון צריך לאפשר שילוב של משקיעים מוסדיים ישראלים, ולא פתרון שיתבסס עליהם כפי שעושה תוכנית 'יתרון יחסי'". לטענתו, תוכנית האוצר שתבטח 25% מהשקעת הגופים המוסדיים אינה מספיקה, והראיה לכך היא היעדר ההתנפלות עליה מצד משקיעים זרים או מקומיים. "אני לא חושש מהתנפלות או מעודף כסף ואפילו אשמח אם זה יקרה. כיום המחסור בכסף כל כך גדול, שלישראל אין אפשרות להמר על פתרונות שאולי יצליחו", הוא אומר.

למרות הביקורת, במשרד האוצר מציגים את תוכנית "יתרון יחסי" כהצלחה. גורמים באוצר טוענים כי עד כה שריינו לעצמם המוסדיים 450 מיליון שקל להשקעה מתוך 800 מיליון שקל שהציבה המדינה. לדברי אותם גורמים, כבר נערכו הסכמים ראשונים להשקעה מוסדית של 110–183 מיליון שקל בקרנות חדשות, המייצגים השקעות כוללות של כ־550 מיליון שקל בקרנות. אם בסיום שנתיים שהקוצבו לתוכנית נראה שהיא לא הצליחה, נשקול צעדים נוספים לרבות חיוב גופים מוסדיים להשקיע בהייטק", אומר אותו גורם.

אך בעוד שבאוצר שבעי רצון מהתקדמות תוכנית המוסדיים, גורמים באוצר מביעים ביקורת על תפקודו של המדען הראשי. "יש למדען הראשי סכום של 1.3 מיליארד שקל בשנה. היינו מצפים ממנו לגלות חשיבה חדשה ויצירתיות גדולה יותר בהקצאת משאבים אלו לתעשיית ההייטק, ולא רק לבוא כמה חודשים לפני תום השנה ולבקש כספים נוספים", מתייחסים באוצר לפנייתו לתקשורת של המדען הראשי במשרד התמ"ת אבי חסון, שטען שישראל מפקירה את עתידה וכי יש להזרים במהירות כספים רבים לקופת המדען הראשי.

מנגד, גורמים בתמ"ת טוענים כי "בעוד שניסיונותיו של האוצר לסייע לתעשיית ההייטק בכלים חוץ־תקציביים הם מבורכים, אין תחליף להשקעה ממשלתית, כל שכן לאור המצב המתגלגל של המגזר הפרטי להשקעות בשלבים מוקדמים". אותם גורמים טוענים כי חממות המדען הראשי הפכו לכלי הכמעט יחיד שמסוגל להקים חברות צעירות חדשות בישראל, לאור הירידה העצומה בהשקעה של קרנות בשלבים אלה. "אנחנו בוחנים כיום העמדת כלים להשקעה בחברות שיוצאות מתוך החממות, אבל לא מסוגלות לגייס מהקרנות", אומרים הגורמים.