סיכום שלושת הרבעונים הראשונים ב-IT: הענף בצמיחה, הרווחיות בצניחה
הצמיחה בהכנסות הענף לא מתורגמת לעלייה ברווחיות. ההאטה הצפויה בצמיחה, הקיצוץ האפשרי בתקציב הביטחון ואפקט החשכ"ל מקשים על מנהלי ה־IT לחייך. "כלכליסט" סוקר את האתגרים של ארבע החברות הגדולות בענף
תחום ה־IT נחשב לאחד היציבים במשק ויחד עם תעשיית המחשוב והתפתחות הטכנולוגיה הוא גדל בהדרגה באחוזים בודדים משנה לשנה.
דו"חות חברות ה־IT הגדולות - מלם תים, מטריקס, וואן וטלדור - שפורסמו בימים האחרונים, מסכמים את תשעת החודשים הראשונים של 2011 ומשקפים צמיחה כוללת של 18% בהכנסותיהן ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות מטריקס עלו ב־15%, טלדור צמחה ב־9% ומלם תים צמחה ב־4%. וואן, שמיזגה לתוכה השנה את הראל טכנולוגיות וכלנית, כמעט הכפילה את הכנסותיה.
אך הצמיחה בהכנסות נזקפת בעיקר לזכות רכישות רבות של חברות קטנות ובינוניות, והעלייה בהכנסות לא בהכרה היתרגמה לעלייה ברווחים. הדו"חות משקפים קיפאון מתמשך בשיעורי הרווח התפעולי והנקי וירידה מזערית ברווחיות הגולמית. נראה כי סדרת הרכישות שניהלו ענקיות ה־IT טרם סיפקה את הסחורה שבעלי המניות ביקשו לראות: צמיחה המגובה ברווחיות עולה.
על רקע זה בולטת צמיחת ההכנסות בחילן טק, שזינקו ב־44.5% ל־251 מיליון דולר מתחילת השנה. זינוק זה נובע בעיקר מאיחוד פעילות עם אנקור ואס.פי דאטא וגידול אורגני, שהפך אותה לחמישית בגודלה בענף.
הקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון ותחזית ה־OECD המעודכנת שצופה צמיחה של 2.9% בלבד לכלכלת ישראל ב־2012 מטילים צל כבד על תחזיות הצמיחה האוטומטיות של ענף ה־IT. משיחות עם אנליסטים וגורמים בשוק ה־IT עולה כי על אף החידושים הטכנולוגיים, ספק אם תקציבי ה־IT של הארגונים הגדולים בישראל - משרדים ממשלתיים, ארגונים ביטחוניים, בנקים וחברות ביטוח - יגדלו השנה. במצב שכזה, חברות ה־IT ייאלצו לעמוד בפני שנה של הידוק חגורות.
מלם תים: המכירות לא הפכו לרווחיות
מלם תים שימרה את מעמדה כחברת ה־IT הגדולה בישראל. הכנסותיה לתשעת החודשים הראשונים של השנה מגיעות ל־1.3 מיליארד שקל, אך נדמה שהמחיר שאותו היא משלמת כדי לתחזק את המעמד הזה ממשיך להיות גבוה למדי.
גם השנה המשיכה החברה במינוף גבוה, שבמסגרתו היא נוטלת מהבנקים אשראי שמתקרב ל־500 מיליון שקל - כ־44% מהמאזן הכולל שלה. חלקו הגדול של הכסף נמצא עדיין באשראי לטווח קצר, אם כי ניכר כי החברה התאמצה בחודשים האחרונים להמיר מעט מהאשראי קצר הטווח לארוך טווח.
שלמה אייזנברג, מלם תים נטל האשראי מביא את מלם תים לשלם ריבית גבוהה לבנקים - 18.2 מיליון שקל בכל תשעת החודשים, גידול משמעותי של 26% ביחס ל־15.4 מיליון בתקופה המקבילה. במלם תים אומרים כי האשראי הבנקאי מממן חובות לקוחות בהיקף 630 מיליון שקל, שחלקם הגדול הוא של משרדי ממשלה וגופים סמוכים.
תוצאותיה של מלם תים סבירות, אך היו יכולות להיראות רע הרבה יותר לולא זקפה לזכותה 33 מיליון שקל ממכירת מניותיה של חברת בדיקת התוכנה קווליטסט למייסדי החברה במאי האחרון. בתעשייה, שבה פעילות בדיקות תוכנה היא נכס שכל ענקית IT מבקשת להתהדר בו - סיבה שהביאה את וואן תוכנה להוציא 21 מיליון שקל על רכישת טסקום בתחילת החודש - מכירת קווליטסט העלתה תהיות רבות. מלם תים לא הסבירה את המהלך, אך ייתכן כי הוא נובע ממצוקת מזומנים.
הרווח החשבונאי הסביר שמציגה מלם תים מסיט את המבט מתזרים המזומנים השלילי שלה. הרווח הנקי טרם תורגם לתזרים מזומנים, שהורע ביחס ל־2010, והמאזן השלילי מ־2010 תפח בתום תשעת החודשים הראשונים של 2011 ל־68.5 מיליון שקל.
"בשנים האחרונות המשקיעים לא רוו נחת, ולצערי הם לא הולכים ליהנות מצמיחה אמיתית במלם תים בזמן הנראה לעין", אומר האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים. "מלם תים רוכשת ומוכרת חברות, מגלגלת מחזור מרשים, אבל התזרים ממשיך להיות בעייתי, וכל מה שהיא מצליחה להרוויח הולך לסעיף המימון.
"המינוף הגדול שלה, המבנה המאזני הבעייתי שלה, כל אלה נותנים את הטון בתוצאות בשורה התחתונה. מלם תים נטועה עמוק בעולם שירותי החומרה, תחום בעל מרווחים נמוכים שמשאירים לה מרווח תפעולי נמוך".
טלדור: מרכזת מאמצים במגזר הציבורי
הכנסות טלדור לתשעת החודשים הראשונים של 2011 צמחו ב־9% אך הרווחיות התפעולית כמעט לא השתנתה. כמו מלם תים, גם טלדור נחשבת לשחקנית ממונפת אך שיעור החוב שלה סביר יותר: היא גייסה לא רק אשראי בנקאי אלא גם איגרות חוב המהוות 35% מההון שלה, ומשלמת עליהן ריבית של 9 מיליון שקל. החברה קיצצה בהוצאות ההנהלה שירדו מ־15% ל־12% מההכנסות בשלוש שנים, והמגמה צפויה להימשך.
חרף הקיצוצים, תזרים המזומנים השלילי של טלדור גדל בכ־25% ל־51 מיליון שקל. גורמים בחברה טוענים כי הדבר נובע מרכישת מניות טלדור תקשורת ממוטורולה מוקדם יותר השנה, וכן מהעונתיות המאפיינת את חודש ספטמבר שבה תזרים החברה שלילי אך בסוף השנה הוא מתיישר לחיובי.
אריה רימיני, טלדור הנתונים השליליים לא מרפים את ידי קברניטי החברה, שחשים בנוח לשאת ולתת על רכישת חברות גדולות. כך למשל החברה שקלה לרכוש את טסקום, כלנית והראל שנרכשו בסופו של דבר בידי המתחרה וואן תוכנה, ועתה מעוניינת החברה ברכישת נס ישראל מידי קרן ההון סיכון של סיטיבנק.
ואכן, לטלדור יש גם כמה סיבות לאופטימיות: הורדת הרווחים שגוזרות חברות ה־IT על הצבת עובדים במשרות מיקור חוץ, תחילה במגזר הממשלתי ובהמשך במגזר החצי־ממשלתי והפרטי, פוגעת בחברה פחות מבמתחרותיה המתמחות יותר בתחום. המענה של טלדור הוא מודל חלופי של קבוצות פיתוח פנימיות וקבלת תשלום לפי פרויקט ולא לפי עובדים.
החברה שואבת עידוד גם ממכרזי ענק במגזר הבנקאי שבהם היא מתמודדת, כמכרזי מערכות הליבה בלאומי ובפועלים בגובה 70–100 מיליון שקל לארבע שנים, ומכרז הפיקדונות של לאומי שעליו היא מתחרה בשיתוף אינפוסיס. עם זאת, המשבר הכלכלי כבר הביא את טלדור לרכז מאמצים במכרזים במגזר הציבורי היציב יותר, כמכרז התמיכה והציוד ההיקפי הממשלתי בהיקף 100 מיליון שקל לשלוש שנים שבו זכתה עם טלקוד, ומכרזי עיר הבה"דים של צה"ל והמשטרה המוערכים במאות מיליוני שקלים כל אחד.
מטריקס: אפקט החשכ"ל פוגע ברווחיות
ענקית ה־IT מטריקס ממשיכה להפגין חוסן פיננסי. הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 עלו ב־15% ביחס לתקופה המקבילה, אך כמו אצל מתחרותיה גם אצלה הרווח נשחק לשיעור רווח נקי של 5.16% בלבד. המינוף הנמוך, יתרת המזומנים הגדולה מכל שחקן אחר בענף והדיבידנדים השמנים והגדולים שהיא מחלקת - 49.9 מיליון שקל רק ב־2011 - הופכים אותה לשחקנית ה־IT המובילה בענף.
הובלת הענף התבטאה גם בקצב הרכישות של מטריקס שכללו השנה שבע חברות: בתשעת החודשים האחרונים החברה רכשה את היי־וויו (HighView) ב־5.5 מיליון שקל ואת ביונד (Beyond IT) וסופרא טכנולוגיות בעסקה אחת ששווייה 2.1 מיליון שקל. בינואר רכשה מטריקס את חברת ניהול התהליכים בתחום הביטוח קי.בי.אי.אס ב־4.5 מיליון שקל ואת חברת ההדרכה סמארט ב־5 מיליון שקל. במרץ רכשה 75% ממצ' פוינט IT ב־10 מיליון שקל ובאפריל רכשה 50.1% ממניות חברת מרכזי השירות באבקום סנטרס ב־15 מיליון שקל.
מוטי גוטמן, מטריקס צילום: עמית שעל "מטריקס ממשיכה לגדול בעקביות והיא עושה זאת בתחום האיכותי והרווחי יחסית של הכנסות מתוכנה, בניגוד לתחום החומרה והתשתיות", אומר אברהם מכלל פיננסים. "ההכנסות החוזרות והמהירות יותר בשוק התוכנה מאפשרות לה להמשיך ולהגדיל את נתח השוק שלה בצורה מרשימה ביחס לכל המתחרות בשוק. מול הרווח הגולמי היורד, מטריקס שומרת על הוצאות תפעוליות נמוכות על אף הרכישות והפעילויות".
למרות זאת, חוסר ההצלחה של מטריקס להעלות את הרווחיות שלה מעיד על מה שבתעשייה מכנים בשנה האחרונה "אפקט החשכ"ל": קביעת החשב הכללי במשרד האוצר שלפיה הרווח שגוזרת חברת IT על עובד המועסק במיקור חוץ (התקורה) במשרדי הממשלה ירד מ־20% ל־12.5% לכל היותר, ומתפשטת גם למגזר החצי ממשלתי והביטחוני. גם במגזרים אלה התקורות יורדות בהדרגה מ־20% לכ־15%, דבר שמשפיע באופן חריף על הרווחיות הגולמית של מטריקס, שמכרזי מיקור החוץ הם הלחם והחמאה שלה.
וואן תוכנה: חשש לרווחיות בשוק החומרה
וואן תוכנה ביצעה השנה את המהלך המעניין ביותר מבין ארבע השחקניות הגדולות בענף כשבלעה לתוכה סדרה של חברות וביצעה את הרכישה הגדולה ביותר השנה -— קניית הראל טכנולוגיות ב־10.7 מיליון שקל. הרכישה הקפיצה את הכנסות וואן ב־85% ביחס לשלושת הרבעונים הראשונים של 2010, הפכה אותה לשחקנית ה־IT השלישית בגודלה בישראל, ומיקמה אותה לראשונה במועדון החברות שמכניסות מעל למיליארד שקל בשנה. ובכל זאת, הצליחה וואן לשמור על רמת מינוף סבירה ועל תזרים מזומנים חיובי, ובתקופה של בולמוס רכישות הצליחה אפילו לצמצם את המלאי שלה ולפרוע הלוואות בהיקף גבוה.
"וואן הצליחה להגדיל את ההכנסות ואת הרווח התפעולי במרווחים מרשימים. עם זאת, היות שרכישת הראל הכניסה אותה לתחום החומרה שנחשב לרווחי פחות, יש לעקוב גם ברבעון הבא אחר הרווחיות ולראות אם היא תישמר", אומר אברהם. "שרתי החומרה מייצרים מחזור גדול, אבל הרווחיות בתחום החומרה לא עולה על 3%".
עדי אייל , וואן תוכנה ואכן, אם בתשעת החודשים הראשונים של 2010 הכניסה פעילות החומרה והתשתית של וואן 160 מיליון שקל עם רווח תפעולי של 4 מיליון שקל, הרי שבתקופה המקבילה השנה הכניסה וואן 411 מיליון שקל עם רווח תפעולי של 12 מיליון שקל, ללא שיפור משמעותי ברווחיות. בוואן מודעים לחוסר רווחיות של תחום החומרה והתשתיות, אך פעילות זו משמשת עבורה עוגן של יציבות, מעין "רגל בדלת" שמאפשרת רציפות עבודה עם לקוח בלי חשיפה לסיכונים.
אף שהכנסות וואן צמחו משמעותית, החברה נסחרת בבורסה במכפיל רווח של 6–7 בלבד, שנובע בין השאר מסחירותה הנמוכה. בענף מעריכים כי וואן עשויה לשפר תוצאה זו עם הציפייה לכניסה למדד היתר. לעומתה, מטריקס נסחרת במכפיל רווח של 15 ובשווי של כ־1.2 מיליארד שקל. מלם תים, שהכנסותיה גבוהות משל מטריקס, נסחרת בשווי נמוך למדי של 161 מיליון שקל בלבד וטלדור בשווי מצומק של 94 מיליון שקל.
