"בתוך 6-5 שנים כל מדינת ישראל תרושת בסיבים אופטיים"

מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, דיבר היום (ד') בכנס "טכנולוגיה בשירות האזרח" של "כלכליסט" וסיסקו על מיזם הסיבים האופטיים המתבסס על תשתיות חברת החשמל: "אנחנו נמצאים בחודשים הכי קריטיים למודל של פריסת תשתיות הסיבים", אמר בר טל, "היא תחל, בשנה הקרובה ותוך חמש שש שנים כל ישראל תהיה עם סיבים אופטיים".

שימוש בסיבים האופטיים יאפשר להציע בתחילה מהירויות העברת נתונים של 100 מגה-ביט לשניה באופן סימטרי (מהירות ההעלאה תוכל להיות זהה למהירות ההורדה), ובהמשך ניתן יהיה להציע מהירויות גבוהות יותר של מאות מגה-ביטים לשניה. שר התקשורת, משה כחלון, הבטיח בעבר כי התשלום החודשי של הלקוח הישראלי על חיבורי האינטרנט והטלוויזיה שלו יירד באופן משמעותי - כתוצאה מכניסת תשתית אינטרנט שלישית, שתאפשר גם העברה של שידורי טלוויזיה.

"אנחנו מקדמים את התוצר הלאומי של ישראל ואת תשתית החינוך בהעלאת רוחב הפס והמהירות", ציין בר טל, "עשרה גופים מקומיים ובינלאומיים הביעו עניין בהשתתפות במכרז של חברת החשמל. דרך כניסה לפרוייקט כמשקיע תהיה להם השפעה גם על מה שיהיה בבית של האנשים, והם יוכלו למכור פתרונות". 

"הפערים בחברה יגדלו ללא צמצום הפערים הדיגיטליים, וקבענו כלל שלפיו אחרי השנתיים הראשונות חייבת להיות פרופורציה זהה בפריסת הסיבים במרכז והפריפריה", הסביר בר טל את חשיבות פריסת הסיבים בכל חלקי הארץ, ותיאר את התהליך שהוביל למיזם: "התחלנו פיילוט ב-150 בתים בקרית שמונה, שבו הראינו מהי המשמעות של רשת סיבים אופטיים. ראש הממשלה החליט שעל זה הולכים, וגייסנו את חברת החשמל. החיסרון היחידי היה שצריך להביא לה שותף. באפריל-מאי ייבחר הזוכה במכרז לפריסת הסיבים האופטיים, וקבענו פגיישה עם אנשי סיסקו לקידום התוכנית".

ראש עיריית צפת: "נושא הגיל הרך נמצא בוואקום"

לדבריו של בר טל על הפריפריה התחברה טל הרמתי, סגן החשבת הכללית במשרד האוצר. "לממשלה שני תפקידים בקירוב הפריפריה: כיצרנית תשתיות שתאפשר את הפעילות, וכגוף נותן השירות. הטכנולוגיה היא הפקטור המרכזי להפוך את הממשלה ליעילה יותר בהיבטים של ממשל זמין. ככל שנעלה שירותים יותר לאינטרנט, יהיה לנו גם הרבה אנשים שלא יכולים להגיע לשם ולכן עלינו לטפל בפער הדיגיטלי. אנחנו רואים לעצמנו יעד לעזור ללקוחות שיש להם בעיה בנגישות לרשת".

"משרד החינוך יצא בתשתית של 'ענן חינוכי', שבו כל בית ספר - בין אם הוא במרכז או פריפריה - יוכל לגשת לחומרים ולנהל בצורה דיגיטלית את תהליכי הלמידה. כ-200 בתי ספר יחוברו לענן החינוכי, ושנה לאחר מכן 800 בתי ספר נוספים. זה ייתן להם כלים שלא קיימים כיום: מחשב נישא לכל מורה, מקרן לכל כיתה, תשתית אלחוטית בבתי הספר. זו קפיצת מדרגה משמעותית".

מימין: עדן בר טל, טל הרמתי ומנחה הפאנל אסף גלעד צילום: אוראל כהן

אילן שוחט, ראש עיריית צפת, הזהיר בהקשר זה כי "כל נושא הגיל הרך נמצא בוואקום. מתעסקים בבתי הספר, והגיע הזמן שגם גני הילדים יתחברו לעולם הטכנולוגי, בעיקר בפריפריה. חייבים לעשות הכל לקרב את ההורים לטכנולוגיה: יש פער אדיר בין הידע הטכנולוגי של ההורים לבין הידע של התלמידים. בצפת אנחנו מנסים למשוך אותם למעלה".

"היום תנאי הסף ב-40% ממקומות העבודה הם שימוש במחשב, וחייבים לחבר את הערבים והחרדים לעולם הטכנולוגי כדי לחבר אותם לעולם התעסוקה", הוסיף שוחט, "30% מאוכלוסיית צפת היא חרדית, והצלחתי להכניס תוכניות של הסוכנות היהודית - וגם מחשבים ניתן להכניס אליהם. צריך לדעת להבין את החשיבה והראש של המגזר בשיתוף רבנים, ולא לבוא אליהם בגישה פטרונית. בניתי להם תוכניות לימוד במשך שנה וחצי".

נשיאת האונ' הפתוחה: "חמישית מהסטודנטים לא משתמשים בטכנולוגיה"

"80% מהסטודנטים משתמשים בטכנולוגיה ו-20% לא משתמשים מסיבות שונות, ללא קשר לגיאוגרפיה - כלומר פריפריה. הנתונים זהים גם בגישה וגם ברמת השימוש בפריפריה ובמרכז. מבחינת סוציו אקונומית, ראינו הבדלים בהיקף השימוש בטכנולוגיה בעיקר אצל חרדים ובמגזר הערבי".

פרופ' חגית מסר ירון בפאנל צילום: אוראל כהן

אלון בן צור, מנכ"ל בינת מערכות, אמר בפאנל: "חינוך ורפואה הם שני נושאים שלממשל יש השפעה מאוד גדולה על ההתקדמות הטכנולוגית ורמת השירותים בהם. בנושא הרפואי יש מהפכה גדולה בצד הטכנולוגי: זה כולל יצירת תיקים דיגיטלים שכוללים את כל המידע הרפואי על החולה, שניתן להעבירו ממקום למקום ללא כל צורך בתיק הפיזי. יש גם מערכות של טלמדיסין לביצוע בדיקות מרחוק, ואפילו דיאגנוזה מרחוק. אלה פתרונות טובים שעוזרים לחולים מרוחקים ולרופאים שאינם נמצאים קרוב למטופל".